ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעניין גילוי ועיון במסמכים

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בת"א 22424-05-20 (השופטת ה' סילש) מיום 6.2.2022, בגדרה התקבלה בחלקה בקשת המשיב 1 למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמתן מענה לשאלון.

טענתה נסמכת על הוראת תקנה 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (שקודמתה היא תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), על פיה כאשר נטענת טענת חיסיון לגבי שאלה או מיסמך "רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו". בהקשר זה נקבע בפסיקת בית משפט זה, כי מקום בו נטען לחיסיון, הכלל הוא שעל בית המשפט לעיין במסמך שחסיונו שנוי במחלוקת, זאת על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת בשאלת גילויו או הקף הגילוי.

...

עניינה של הבקשה שלפניי היא בהחלטת בית המשפט המחוזי להיעתר באופן חלקי לבקשתו של המשיב למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון (להלן: בקשת הגילוי).

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית משפט המחוזי, וכן בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי ל[כלל מסקנה]כי דין הבקשה להידחות.

לאור כל האמור, החלטת בית המשפט מצויה במתחם שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית, ועל כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש) מיום 6.4.2022 בת"א 35157-04-14, בגדרה התקבלה בחלקה בקשת המבקש למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן בבקשת רשות העירעור על נספחיה, הגעתי ל[כלל מסקנה]כי דין הבקשה להדחות.

כזכור, בפסק הדין שניתן בעירעור, נידרש בית המשפט המחוזי לבחון את "סבירות החלטת המשיבה באשר לסכום דמי הפדיון של מניית [המבקש]". המשיבה טענה במסגרת תשובתה לבקשת הגילוי, כי לצורך בחינה זו יש להדרש אך למידע שהיה בידיעת הנהלת האגודה במועד פרישת המבקש, וכי אין כל רלוואנטיות להערכת שווי מטעם המבקש אשר תערך לאחר מועד זה. בית המשפט המחוזי לא ראה להכריע בטענה זו ולא ראיתי מקום להדרש לה לראשונה אגב הדיון בבקשה שלפניי.

...

לאחר שבחנתי את המסמכים שהומצאו למבקש ואלה שעל המשיבה להוסיף להמציאם, לא מצאתי כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

גם אם ניתן להוסיף ולהעמיק בנתונים נוספים העשויים לדייק באופן כזה או אחר את הערכת השווי, הרי שבשים לב למטרת ההערכה, כפי שתוארה לעיל, ולהיקף הגילוי הנרחב שניתן בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה ובהחלטת בית המשפט מושא ההליך, לא שוכנעתי כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור בהיקף הגילוי כפי שנקבע על-ידי הערכאה הדיונית.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

בבית המשפט העליון רע"א 2034/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. פלונית 6. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד הבריאות 2. סיוואק בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ב' טולקובסקי) מיום 18.1.2023 בת"א 9750-09-18 בשם המבקשים: עו"ד אהובה טיכו בשם המשיב 1: עו"ד שרון מן אורין בשם המשיבה 2: עו"ד בנימין ברץ; עו"ד טל רון ][]החלטה

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות, בין היתר מהטעם שהבקשה למתן צוים הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת בקשות בעיניין גילוי מסמכים ועיון בהם; וכן משום שהבקשה מופנית גם כלפי קופות החולים, אשר אינן צד להליך, וקבלתה תסרבל את ההליך שלא לצורך.

מנגד, המשיבים סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענים, בעקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין השיקולים העומדים ביסוד הליכי גילוי מסמכים; כי אין ממש בטענות המבקשים ביחס למועד הגשת הבקשות; וכי המבקשים לא הוכיחו שחוות הדעת נידרשת לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין החיסון לבין הנזקים הנטענים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

לפיכך, בהתחשב במסקנה שאליה הגעתי לעיל, שלפיה יש לדחות את הבקשות, לא ראיתי צורך להידרש לטענות המבקשים בהקשר זה. אולם, אציין, בלי לטעת מסמרות, כי טענת המבקשים שלפיה לשם הוכחת תביעתם עליהם לבסס תחילה קשר סיבתי פוטנציאלי בין החיסון לבין נזקי המבקשים 4-1 ומשכך הנתונים המבוקשים רלוונטיים לתביעתם, אינה מופרכת על פניה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

] לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת יסכה רוטנברג) בת"צ 53165-06-22 מהימים 30.1.2024 ו-31.1.2024, במסגרתן הורה בית המשפט למבקשת להגיש תשובה משלימה במסגרת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, ולא נעתר לבקשתה למחיקת תגובתן של המשיבות במסגרת הליך זה. לצדה של הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

דין בקשת רשות העירעור להדחות על הסף לאור סעיף 1(10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצוו), המורה כי לא תנתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעיניין גילוי מיסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון". החברה סבורה כי הצוו לא חל בעיניינה, היות שהחלטת בית המשפט קמא שלא להענות לבקשה למחיקת התגובה אינה מנומקת (זאת, בהסתמך על פסק הדין בעיניין רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (8.12.2015), הקובע כי הצוו לא ימנע בהכרח ערר על החלטה בלתי מנומקת).

...

] לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת יסכה רוטנברג) בת"צ 53165-06-22 מהימים 30.1.2024 ו-31.1.2024, במסגרתן הורה בית המשפט למבקשת להגיש תשובה משלימה במסגרת בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, ולא נעתר לבקשתה למחיקת תגובתן של המשיבות במסגרת הליך זה. לצדה של הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף לאור סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו), המורה כי לא תינתן רשות ערעור על "החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון". החברה סבורה כי הצו לא חל בעניינה, היות שהחלטת בית המשפט קמא שלא להיענות לבקשה למחיקת התגובה אינה מנומקת (זאת, בהסתמך על פסק הדין בעניין רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (8.12.2015), הקובע כי הצו לא ימנע בהכרח ערר על החלטה בלתי מנומקת).

ואולם, אין בידי לקבל טענה זו. בית המשפט קמא סבר בהחלטתו הראשונה מיום 30.1.2024, אף אם לא ציין זאת ב"רחל בתך הקטנה", כי למרות שהדרישות פורטו לראשונה בתגובה, אין מקום לעשות שימוש בסעד קיצוני של מחיקת התגובה, וחלף זאת יש לאפשר לחברה להגיש תשובה משלימה, במסגרתה היא רשאית, מטבע הדברים, להציג כל טענה שבאמתחתה (ובכלל זה הטענות שהעלתה יום לאחר מכן בבקשה למחיקת התגובה).

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 26.12.2023, ברע"א 45745-12-23 (השופט א' ואגו) שבגדרה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, מיום 9.11.2023, בת"א 36143-01-21 (השופטת א' ליפשיץ), שעל-פיה נדחתה בקשת המבקש למתן צו המופנה כלפי צדדים שלישיים, ומורה להם להמציא למבקש מסמכים המצויים ברשותם.

תחילה צוין, כי "כעולה מהבקשה לקבלת הצוו שבכותרת, הרושם הוא כי [טלאל] מנסה לעקוף את החלטות בית המשפט שניתנו בעיניין. יצוין כי היתנהלות [טלאל] ביחס להליך הגילוי משבשת את סדרי הדין והרושם הוא כי הוא מגיש בקשות סרק ועושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט". לגוף הדברים נקבע, כי "בשים לב לנימוקי [אסמעיל] אשר מקובלים על בית המשפט, דין הבקשה להוצאת עשרות של צוים במסגרת הליך גילוי המסמכים, נגד צדדים שלישיים שאינם כלל חלק מההליך, להדחות ואין ספק כי הוצאת עשרות הצוים כמבוקש על ידי [טלאל] תסרבל את ההליך ותפגע בניהול ההליך התקין. למותר לציין כי חזקה על [טלאל] אשר הגיש את תביעתו, כי מרבית המסמכים אשר תומכים בתביעתו, מצויים ברשותו, שכן אילמלא קיומם של מסמכים אלו ברשותו, לא היתה בידי [טלאל] היכולת לגבש את עילת התביעה וכל שכן, את סכום התביעה המבוקש על ידו". הבקשה נדחתה איפוא, תוך חיוב טלאל בהוצאות משפט.

בית משפט השלום נסמך על שקולי יעילות: "הוצאת עשרות הצוים כמבוקש על ידי [טלאל] תסרבל את ההליך ותפגע בניהול ההליך התקין". בית המשפט המחוזי, דחה גם הוא את בקשת הרשות לערער, בשל נימוקי יעילות: "אי אפשר לנהל היתדיינות יעילה בערכאה דיונית בדרך של העמסת בקשות חדשות לבקרים, הגשת בקשות רשות ערעור, כל אימת שהחלטה אינה נושאת חן, ובודאי לא בנושאים של גילוי מסמכים או שאלונים שבהם שיקול הדעת הדיוני רחב מאד וכמעט אינו מצדיק היתערבות ערעורית". דא עקא, בכך באו בתי המשפט דלמטה לכלל טעות.

טרם סיום: עיון במערכת 'נט המשפט' מלמד, כי בדיון שהתקיים ביום 4.2.2024 הוצע לצדדים כי "ימונה רואה חשבון מטעם בית המשפט אשר יבחן את ההתנהלות החשבונאית באשר לכל אחת מהתקופות מושא ההליך". טוב יעשו הצדדים אם יאמצו את ההצעה האמורה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל.

אשר על כן, הערעור מתקבל בזאת.

ככל שהמסקנה תהיה בחיוב, תינתן הכרעה פרטנית לגבי כל אחד מאותם צדדים שלישיים המפורטים בבקשת טלאל מיום 26.10.2023.