ערעור על החלטת בית משפט השלום לגריעת שיקים מסורבים

שישית, לנוכח האמור לעיל, החברה מבקשת לגרוע ממניין השיקים המסורבים 13 שיקים, מהם שמונה בסכומים נמוכים למדיי.

הפסיקה קבעה באופן ברור, שהסכמה אפילו בשורה של מקרים, לפרוע שיק תוך חריגה ממסגרת האשראי, איננה מעידה על הסכמה בדרך כלל: בעיניין E&G (ע"א (מחוזי ת"א) 1427/03 אי.אנד.גי. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי סניף רחובות, (22.8.2004)), פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב: "...העובדה שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה לעשות כן בעתיד ולתמיד. הגדלת מסגרת האשראי בעבר אינה יכולה לייצור אצל המערערת, יסוד סביר להניח שעל הבנק לפרוע שיקים, גם אם היא חרגה ממסגרת האשראי, ואף אם מדובר בסכום צנוע. בנק הנו גוף מסחרי והוא בוחר את סיכוניו בהתאם ללקוח הספציפי ונסיבותיו, מתן חריגה בעבר של הבנק למערערת איננו מהוה בהכרח זכות עתידית לחריגה..." (שם, פסקה 5 לפסה"ד).

ואולם, סעיף 10א' (ג) מופנה לבית המשפט שלערעור, אם יוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום.

...

למרות כל האמור לעיל, אילן איבגי לא הובא למתן עדות, והעדרו מקשה על המערערת עד מאד להרים את הנטל הכבד המוטל על המערערת לפי ההלכה הפסוקה שתובא בהמשך.

סיכומו של דבר נוכח כל האמור לעיל, עם כל ההבנה למצוקת החברה, לאסון שפקד אחד ממנהליה, ולטענות בגין מעילה, למרות כל אלה, נראה כי אין מנוס מדחיית הערעור.

הערעור נדחה אפוא, אולם בנסיבות המיוחדות של ערעור זה, ובעיקרן הפגם שבטופס ביטול הקצאת מסגרת האשראי, והעובדה שזמן קצר לאחר חילול השיקים הופקד סכום משמעותי, ולא חוללו שיקים נוספים, במידה רבה לפנים משורת הדין, תהיה דחיית הערעור ללא צו להוצאות.

בית המשפט הוסיף וציין כי טענת המבקשת כי המשיב היה חייב לבטל שעבודים שהטיל על רכושה ו/או להקצות לה מסגרת אשראי נוספת אינה מבוססת לא על נתונים עובדתיים ולא על נימוקים משפטיים; בית המשפט הדגיש כי אין בפניו תשתית ראייתית לכאורית מינימאלית, לביסוס הטענה שהיה לה יסוד סביר להניח שהשיקים המסורבים ייפרעו על אף העדר יתרת אשראי מספיקה.

כך למשל, בפסק דין המצוטט בסעיף 7 להחלטתו רע"א 7435-05 סגל נ' בנק המזרחי המאוחד, נדון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שסרב לעכב ההגבלה עד להחלטה בעירעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום שדחה את העירעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי.

נקודת האיזון שנבחנה על ידי כב' השופטת ארבל בעיניין אלכסנדר סגל לעיל, היתה נקודה אחרת לפיה הסעד מבוקש מערכאת העירעור לאחר שבית המשפט קבע בפסק דין כי אין עילה לגריעת השיקים וההגבלה הוטלה כדין.

...

כעת ובחזרה לעובדות שהונחו בפני בית המשפט, אני סבור כי היה על בית המשפט נוכח סיכויי הטענה לכאורה, ובשל מאזן הנוחות, לתת את הסעד האירעי המבוקש, ולקבוע כמקובל בתיקים מסוג זה הן את הבקשה לסעד זמני במעמד שני הצדדים יחד עם ההליך העיקרי.

על כן, בקשת רשות הערעור, מתקבלת מכוח סמכותי על פי תקנה 406א ומורה על עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בעכו (כב' השופט רוזינס) מיום 26.12.2019 ומיום 30.12.2019.

המבקשת אף טענה כי הגבלת חשבונה תסב לה נזקים בלתי הפיכים, לרבות למול משרד הבטחון (בהיותה ספק של משרד זה – סעיפים 21-22 לבקשה המקורית), ולכן, בית המשפט התבקש להורות על גריעת השיקים ממניין השיקים המסורבים (וזאת במסגרת העירעור שהוגש) ומבחינת הסעד הזמני – בית המשפט התבקש למנוע הגבלה עתידית של החשבון.

...

ההנמקות של בית המשפט קמא לגבי היעדר ראיות ברף הנדרש לגבי עילת הערעור והיעדר נתונים ברורים לגבי מאזן הנוחות – מקובלת עלי, ואף מקובלת עלי העמדה לפיה ייתכן ומן הראוי היה שלא להידרש כלל לבקשה אשר לא כללה את כל המידע לגבי השיקים הנוספים שסורבו במהלך 2019.

אין צורך במקרה הנוכחי להרחיב באשר למהותו של הליך "העיון החוזר" ואימתי מוצדק הוא – שכן אני סבורה כי כאשר נדחתה הבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, נוכח אי הצגת מסמכים ושאר הנימוקים, לא ניתן להגיש אותה מחדש עם מסמכים חדשים וטיעון חדש, תחת הכותרת של "עיון חוזר" - וראו את רע"א 7721/19 פלוני נ' פלוני (26.11.2019) לאמור: "בקשה לעיון חוזר תתקבל אך במקרים בהם חל שינוי בנסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, או במקרים נדירים בהם מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ראו: רע"א 1534/19 רשיד נ' עו"ד שלום, פסקה 10 (31.3.2019); רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן, פסקה 13 (14.7.2011))". אשר על כן, אין כל פגם גם בהחלטה השנייה.

נוכח האמור – הבקשה נדחית, והיות ולא התבקשה תשובת הבנק, אין צו להוצאות.

בית משפט השלום בעכו עש"א 21405-12-23 אסדי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ לפני כבוד השופט עמית רוזינס המערער עלי אסדי ע"י ב"כ עו"ד אחמד דבאח המשיב בנק לאומי לישראל בע"מ סניף כרמיאל החלטה

בנגוד להוראת סעיף 4(3) לתקנות שיקים ללא כסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981, לא צורפו לבקשה העתק מפנייתו של המבקש אל המשיב בבקשה לבטל את השיקים נשוא העירעור ממנין השיקים המסורבים ותשובת המשיב לפניה.

גם אם יש מקום לגרוע ממניין השיקים המסורבים את השיק שסורב ביום 20/9/23, נוכח מועד פרעון כתוב בשנת 2024, עדיין יוותרו בחשבון 11 שיקים מסורבים.

לא מזמן דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור על החלטה דומה בנושא זה וקבע: "... לכאורה נראה, שלא הייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים לאור החריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה למבקשת. לכאורה, הגדלת המסגרת על ידי הבנק, באופן חד צדדי (ושלא מכוח הסכם בין הצדדים), מתוך הרצון לסייע למבקשת, ולהעניק לה אורך נשימה נוסף לפני הגבלת חשבונה, לא הטילה חובה על הבנק להמשיך ולהגדיל את מסגרת האשראי בכל עת שהמבקשת תחרוג ממנה.

...

פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף.

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלי של המבקש והגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בימ"ש קמא אף ציין כי ככל שהמבקשת התחייבה כלפי מאן דהוא לבצע תשלומים מתוך החשבון, ביכולתה להחליף חיובים אלה בתשלומים ממקור אחר או במזומן, ואין מקום לסכן את הציבור מסיבה זו. בנסיבות אלו, סבורני כי בצדק נקבע כי לא נמצא בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה ולכן הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד נדחתה בצדק בנסיבות העניין.

" לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקש בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.

בית משפט השלום בעכו עש"א 68168-01-24 זבולון פארם (2005) בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט מעיליא לפני כבוד השופט עמית רוזינס המערערת זבולון פארם (2005) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד זעטוט עבד אלקאדר המשיב בנק מרכנתיל דיסקונט סניף מעיליא החלטה

מבלי לפרט את מהות ונסיבות כל הסכמה, ומבלי לציין מדוע לטענתה, היה על הפקיד לכבד דוקא את אחד עשרה השקים שהמבקשת מבקשת לגרוע מרשימת השקים המסורבים.

לא מזמן דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור על החלטה דומה בנושא זה וקבע: "... לכאורה נראה, שלא הייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים לאור החריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה למבקשת. לכאורה, הגדלת המסגרת על ידי הבנק, באופן חד צדדי (ושלא מכוח הסכם בין הצדדים), מתוך הרצון לסייע למבקשת, ולהעניק לה אורך נשימה נוסף לפני הגבלת חשבונה, לא הטילה חובה על הבנק להמשיך ולהגדיל את מסגרת האשראי בכל עת שהמבקשת תחרוג ממנה.

...

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלי הבקשה והגעתי למסקנה שיש לדחות אותה גם לגופה.

בימ"ש קמא אף ציין כי ככל שהמבקשת התחייבה כלפי מאן דהוא לבצע תשלומים מתוך החשבון, ביכולתה להחליף חיובים אלה בתשלומים ממקור אחר או במזומן, ואין מקום לסכן את הציבור מסיבה זו. בנסיבות אלו, סבורני כי בצדק נקבע כי לא נמצא בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה ולכן הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד נדחתה בצדק בנסיבות העניין.

" לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.