ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת בדבר הצעת חלוקה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 1.10.21 בת.א. 31582-11-13 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לבטל מינויו של כונס הנכסים עו"ד דורון אלקיים (להלן: "כונס הנכסים") ולמנות בעל תפקיד אחר תחתיו.

בסיכומו של דבר, נקבע כי פירוק השתוף בבניין ייעשה בהתאם לסעיף 2 להסכם השני והתיק יוחזר לבימ"ש קמא שייתן הוראות מתאימות.

בהתאם להוראות סעיף 2 להסכם שבין הצדדים המחיר והתנאים לרכישה יהיו כפי שהוצעו על ידי קונה זר. אך ורק במקרה שההתמחרות בין הצדדים, שתעשה בדרך המקובלת ובתום לב, לא תישא פרי, אזי יציע הכונס את חלקו של הצד המעוניין במכירתו בשוק החופשי ולכל המרבה במחיר".

"פתח מחדש" בהיעדר סמכות ,הליכי פירוק שתוף "על דרך חלוקה" ובנגוד לפסק דין בעירעור הראשון.

ב) הובהר בפסיקה כי החלטות הנוגעות למינוי מומחים או פסילתם הן בגדר החלטות ביניים שערכאת ערעור נוטה שלא להתערב בהן (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד (1990); רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי (27/2/06); רע"א (נצרת) 22233-08-15 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' ש' ס' (16/9/15); רע"א (מרכז) 37236-03-16- פלוני נ' פלוני, (24/3/16), רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק, סעיף 9 (11.7.18).

...

בסיכומו של דבר, נקבע כי פירוק השיתוף בבניין ייעשה בהתאם לסעיף 2 להסכם השני והתיק יוחזר לבימ"ש קמא שייתן הוראות מתאימות.

לפי החלטתי מיום 17.12.18 הועברה בקשת רשות ערעור להרכב תלתא בראשות כב' סג"נ השופטת שבח וביום 14.11.19 ניתן תוקף של פסק דין להסכמה ולפיה: "תינתן רשות ערעור. תתקבל טענת המערער לפיה המשיבים אינם יכולים ליטול חלק בהתמחרות, הם אינם יכולים לרכוש את החלק של עצמם. שאר רכיבי בקשת רשות הערעור ידחו, וההוראות המתאימות לכונס הנכסים לצורך השלמת הפירוק וההתמחרות, אם תידרשנה, תינתנה על ידי הערכאה הדיונית.

נקבע בסעיף 12 להחלטה: "הבקשה נדחית. בתוך 15 ימים מיום ובו קיבל לידיו החלטה זו ישלם המבקש, עורך-הדין יערי, לכונס-הנכסים את הוצאות-המענה לבקשה זו בסך, כולל מע"מ של 4,680 ש"ח. בתוך אותו פרק-זמן ישלם המבקש למשיבים, יחד ולחוד, שכר-טרחה של עורכי-דין בבקשה זו בסך, כולל מע"מ, של 4,680 ש"ח. בקביעתם של סכומים אלה נלקחה בחשבון תוצאתה של ההכרעה בבקשה והיקפה המוערך של עבודה משפטית, שנדרשה למשיבים ולכונס בתשובה לה. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת רבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום-החיוב ועד למועד-התשלום בפועל". בבקשת רשות הערעור נטען כי הכונס לא פעל תקופה ארוכה לביצוע המכר.

למרות שאינני מקבלת את בקשת רשות הערעור אני מוצאת לנכון לציין, כי מקובלת עלי טענת המבקש ולפיה יש לקדם ההליך ביתר נחישות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשות רשות הערעור.

בית משפט השלום בנצרת ת"א 23490-01-14 כראם נ' כראם ואח' תיק חצוני: חוות דעת מספר בקשה:122 בפני כבוד השופט **** קירס המבקש מארון כראם (הנתבע 1) באמצעות ב"כ עוה"ד יוסף כראם, עו"ד מאגד גנאים המשיבים 1. סוהיל כראם (התובע) באמצעות ב"כ עוה"ד ד"ר קייס נאסר 2. נאדיא מוסטפא 3. נאטלי מוסטפא 4. מירה מוסטפא 5. מארי יוסף ג'באלי החלטה

הנתבע 1 מבקש כי בית המשפט יפעיל סמכותו לפי סעיף 44 לחוק המקרקעין ויורה על צו זמני בדבר ניהול המקרקעין והשמוש בהם עד למתן פסק הדין.

הנתבע 1 הציע למנות את ב"כ הצדדים בתור כונסי נכסים לניהול הנכס, על דרך השכרתו בשלב הנוכחי ועד לסיום ההליכים בתיק זה. לטענת התובע יש לדחות את הבקשה, המהוה שיחזור ומחזור של בקשה שהנתבע 1 העלה פעמים רבות ואשר נדחתה על ידי בית המשפט, חלף הגשת ערעור על דחיית הבקשה, וכאשר המועד להגשת ערעור כבר חלף.

נטען כי הנתבע 1 נוהג בחוסר תום לב משווע, כאשר מצד אחד הוא מלין על כך שאין ביכולתו להשכיר את החלקים שלכאורה מגיעים לו לפי החלוקה שנבחרה "טענה שהיא בפני עצמה כוזבת", אך מצד שני הוא עצמו אשם בהתמשכות הליך פירוק השתוף, כי הוא הסכים תחילה לכל הצעת חלוקה לרבות חלוקה בעין כפי שהציע התובע, אך בדיעבד ומתוך נקמנות והתעמרות בתובע סרב להצעה ואוחז בשתי ידיו בחלוקה הנוכחית אשר מקפחת את שני הצדדים ואינה החלופה המועדפת אפילו לפי המומחה מטעם בית המשפט.

...

אמנם, כפי שכבר ציינתי, קבעתי בסופו של דבר כי נדרשת רק חוות דעת של המפקח על הבתים המשותפים (אלא אם הוא ידרוש אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבניה); אולם בניגוד לטענת הנתבע 1, מה שהגישה המפקחת על הבתים המשותפים לתיק זה אינו חוות הדעת הנדרשת לפי סעיף 42(א) לחוק המקרקעין, אלא דרישה להשלמת מסמכים לצורך הגשת חוות הדעת.

במצב כגון אותה דוגמה, שוררת ודאות הרבה יותר גדולה שהתכנית אכן תירשם בסופו של דבר.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נמחקת.

בית משפט השלום בנצרת חדל"פ 8138-05-20 עמוס נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 310284_4 בפני כבוד השופטת מיסא זועבי מבקש רועי ניסן עמוס משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. גיא הירש (נאמן) 3. טריא פי2פי בע"מ 4. אקסלנס נשואה גמל בע"מ 5. בנק לאומי לישראל בעמ 6. בנק מזרחי טפחות בעמ פסק דין

  לאור עמדת הממונה והנאמן, בהיעדר היתנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט - אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

ברע"א 6764/15 ‏ ‏ איתן ארז (המנהל המיוחד) נ' ישראל קרויז (03/01/16) דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי, בגדרה נקבע כי שכר טירחת עורך הדין של החייבים ימומן מקופת הכנוס.

יחד עם זאת, בית המשפט, סיכם באומרו דברים יפים, בשינויים המחוייבים, לענייננו: "ודוק: ניתן להעלות על הדעת מקרים ונסיבות מיוחדות בהם בית המשפט יאשר שכר טירחה לבא כוח החייב. כך, למשל, במצב בו שוכנע בית המשפט כי בא-כוחו של החייב פועל מתוך רצון טוב ושתוף פעולה מלא לצד הנאמן/המנהל המיוחד במטרה להגדיל את מסת נכסי הכנוס וקופת הכנוס. במצב מעין זה, משרת בא-כוחו של החייב את כלל הנושים, ואף ייתכנו מצבים בהם הנאמן ירתום את בא כוח החייב לשירותו. במצבים אלה, נראה את בא כוח החייב כידו הארוכה של הנאמן או כ"פקיד בית משפט", ותשלום שכר טירחתו עשוי להחשב כחלק מהוצאות הכנוס.

היינו מעין "שכר חלוקה בפועל". נקבע עוד כי רשימת השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת סכום הגמול, אינה רשימה סגורה, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

...

  לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט - אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

עוד נטען כשם שניתן לתגמל "נושה פעיל" אשר מאמציו מתורגמים לתועלת לכלל הנושים, אין מניעה להקיש מסקנה דומה אף ביחס לפעולתיו של היחיד, אשר מאמציו והירתמותו הביאו למכירה גבוהה משמעותית מן השומה שנערכה בשעתו, באופן שמשקף תועלת רבה לנושים.

בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת חדל"פ 53848-11-20 זכור נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 325409_4 לפני כבוד השופט עופר חיים שורק היחיד אור זכור, ת"ז 305131807 המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. פריד למפיטר ציפי, עו"ד (הנאמנת) החלטה

ביום 29/12/22 הגיש היחיד ערעור על החלטת הנאמנת בהכרעה על תביעות החוב של הנושה, חברת החשמל.

אני מקבל את טענת הנאמנת כי ליחיד מחצית מהזכויות בדירה ועל כן הוא זכאי לדמי דיור חלוף בהתאם לחלקו בדירה (מחצית).

" לאור האמור, תוך שאני לוקח בחשבון את כלל הנסיבות והנתונים, לרבות ובמיוחד הרפואיים והאישיים של היחיד ומשפחתו, היותה של הדירה מקור תשלום יחיד של החובות ומבלי לקבוע מסמרות בדבר התוצאה של דיון בהגנת בית המגורים, הכל מתוך ניסיון להוביל את הצדדים למתווה פדיון במקום פתיחת הליך מימוש הדירה, ישקול היחיד לשפר את הצעתו לפדיון הזכויות בסכום של כ- 300,000 ש"ח. התוצאה – בקשת היחיד נדחית ואולם אני מאפשר ליחיד לפעול לשפור ההצעה לפדיון הזכויות כאמור בסעיף 38 להחלטתי זו בפרק זמן של 30 ימים מהיום.

...

כך, הצעת הנושה, חברת החשמל, למכירת הנכס כתפוס נדחית.

לאור כל האמור, אני דוחה את התחשיבים שהוצגו על ידי היחיד בבקשתו ואני סבור שעל פניו ובנתונים שהוצגו, ככל ויבוצע הליך של מימוש לנכס, הדיבידנד שיגיע לנושים גבוה יותר מהצעת הפדיון.

" לאור האמור, תוך שאני לוקח בחשבון את כלל הנסיבות והנתונים, לרבות ובמיוחד הרפואיים והאישיים של היחיד ומשפחתו, היותה של הדירה מקור תשלום יחיד של החובות ומבלי לקבוע מסמרות בדבר התוצאה של דיון בהגנת בית המגורים, הכל מתוך ניסיון להוביל את הצדדים למתווה פדיון במקום פתיחת הליך מימוש הדירה, ישקול היחיד לשפר את הצעתו לפדיון הזכויות בסכום של כ- 300,000 ש"ח. התוצאה – בקשת היחיד נדחית ואולם אני מאפשר ליחיד לפעול לשיפור ההצעה לפדיון הזכויות כאמור בסעיף 38 להחלטתי זו בפרק זמן של 30 ימים מהיום.

בבית המשפט העליון ע"פ 2054/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ד' שרון-גרין) בת"פ 6913-10-21 מיום 3.3.2024 בשם המערער: בעצמו ][]פסק-דין

בהחלטה שניתנה בסמוך לאחר מכן ציין בית המשפט כי מאז הגשת כתב האישום "התנהלו הדיונים באופן בלתי ראוי", בין היתר, עקב אי התייצבותו של המערער לחלק מהדיונים בעיניינו.

ביום 19.2.2024 הודיעה המשיבה כי היא מיתנגדת לבקשת הפסלות, וביום 3.3.2024 היתקיים דיון שבפתחו הודיע המערער כי טרם עלה בידו להסדיר את ייצוגו – וזאת, כך הסביר המערער, מכיוון שעורך הדין שעמו יצר קשר מסר לו כי ייתן הצעת מחיר רק לאחר מתן החלטה בבקשת הפסלות.

באשר לטענה בעיניין אופן הדיון בבקשת הפסלות: כאמור לעיל, בתחילה קבע המותב כי אין מקום לידון בבקשות שמגיש המערער שלא באמצעות באת כוחו, אך בהמשך – משהודיע המערער כי טרם הסדיר את ייצוגו וכי הדבר תלוי בהכרעה בבקשת הפסלות – דן המותב בטענת הפסלות של המערער לגופה.

...

לבסוף טען המערער כי המותב פגע בסיכויי הגנתו בכך שדחה את בקשתה של בתו לשחרורה מייצוגו, ומנגד נעתר בנקל לבקשה לשחרור מייצוג שהגיש בא כוחו הקודם, שמעורה בדין הפלילי ומכיר את חומרי החקירה.

כמו כן מבקש המערער לקיים דיון בערעורו ולזמן את עורכי הדין שייצגו אותו, אך אציין כבר עתה כי בנסיבות העניין לא מצאתי להיעתר לבקשה זו (ראו לעניין זה: ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019); ע"פ 2966/15 אסילקו לעבודות בנייה וחקלאות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (30.4.2015)).

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

הערעור נדחה אפוא.