ערעור על החלטת בית משפט השלום באשקלון בדבר פסלות שופט

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט עידו כפכפי) מיום 17.3.19 בתא"מ 43807-05-18 ולפיה הורה על דחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהיעדר הגנה ביום 29.10.18 לאחר שהוצג בפניו אישור מסירה ותצהיר חוקר כי כתב התביעה הומצא ביום 12.7.18 לידי גסתו של המבקש, אשת אחיו איתו גר המבקש באותה עת. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה כמו גם בתיק קמא, ולאחר שקבלתי את תשובת המשיבה, מסקנתי הנה כי דין בקשת רשות העירעור להדחות.

כאן יש לציין כי המותב שטיפל בתיק עד ליום 17.3.19 (כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה) פסל עצמו מהטיפול בתיק שהועבר לכב' השופט כפכפי אשר את החלטתו בתיק מושא בקשה זו, נתן באותו יום.

הדברים הביאו את בית המשפט קמא למסקנה ולפיה המבקש מזלזל בהליך השפוטי, נקודה אליה איחזור כבר, אחרי שאנמק מדוע אין ממש בטענה כי היה על בית המשפט קמא להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק.

...

דיון כפי שהקדמתי, דין הבקשה להידחות.

הדברים הביאו את בית המשפט קמא למסקנה ולפיה המבקש מזלזל בהליך השיפוטי, נקודה אליה אחזור כבר, אחרי שאנמק מדוע אין ממש בטענה כי היה על בית המשפט קמא להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק.

סיכומם של דברים, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטה קמא ולפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1730/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: שלום דומרני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגן הנשיא י' צלקובניק והשופטים א' ביתן וי' פרסקי) בתפ"ח 62908-10-15 מיום 11.1.2017 תאריך הישיבה: ה' בטבת התשע"ט (13.12.2018) בשם המערער: עו"ד ירום הלוי בשם המשיבה: עו"ד יעל שרף ][]פסק-דין

הדברים חזרו על עצמם בדיון מיום 4.12.2016, שבו הבהיר בית המשפט לצדדים כי הוא אינו רשאי להתערב בהליך הגישור, ובלשונו של סגן הנשיא, כב' השופט י' צלקובניק בתגובה לבקשה של המערער: "אני לא יודע מה היה בהליך הגישור, אבל ככל שאפשר לתת רוח גבית אני מניח שהיא ניתנה בהליך הגישור. מה שאדוני מנסה לעשות עכשיו זה לשפר עמדות. זה לגיטימי לגמרי, אני רק אומר, אנחנו לא יכולים להכנס לזה". הדברים מלמדים כי בית המשפט לא הישתתף במשא ומתן בין הצדדים ולא הביע עמדה בשאלת העונש הראוי למערער או למי מהנאשמים.

מכל מקום, המשיבה הבהירה בעניינינו כי גורמים מטעמה עיינו אך ורק בחומרים שסומנו כרלוונטיים בהחלטת בית משפט השלום באשקלון מיום 21.6.2016 – מסמכים שנדרשו לצורך חקירה אחרת.

(א) לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת העירעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור בסעיף 233, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.

ערעור על החלטה בטענת פסלות (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בעירעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב-בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.

...

אין בידנו לקבל את הטענה כי עשה זאת בשל חשש מההשלכה שתהיה לכך על הכרעת חברי המותב אם תידחה בקשת הפסילה, שכן במקרה בו נדחית טענת הפסלות והנאשם מודיע על כוונתו לערער על ההחלטה לפני נשיאת בית המשפט העליון, מופסק הדיון בהליך בערכאה הדיונית עד להכרעה בערעור.

לא מצאנו ממש בטענה האמורה.

סוף דבר: הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רע"א 8617-03-20 פ. נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ בפני כבוד השופט צבי ויצמן מבקשת 1. פ. משיבה ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ החלטה

בקשת המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' ס. קולנדר – אברמוביץ) מיום 25.2.20 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לשינוי זהות המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית המשפט במסגרת תובענה לתשלום פיצויים בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד).

כך נקבע, כדוגמה, בעיניין רע"א 8768/15 פלוני נ. AIG חברה לביטוח בע"מ (2016): " השאיפה להגיע להסכמה בנושאים דיוניים – ואחרים – היא שאיפה ראויה בדרך כלל, אך אין היא כלל ועיקר תנאי לסבירות ההחלטה. לבית המשפט הדן בתיק סמכות וחובה להפעיל את שיקול דעתו...ההחלטה על ביטול מינוי של מומחה שמונה על-ידי בית משפט עלולה להוביל לפגיעה בשמו הטוב של המומחה ולהטיל בו דופי, ועל-כן, צעד כאמור ייעשה אך ורק במקרים בהם מתקיימת עילת פסלות, וישנו טעם של ממש לפסילת זהות המומחה שמונה" הובהר לא אחת כי בפסילת מומחה לאחר שמונה על ידי בית המשפט יש פגיעה במוניטין של הרופא כמו גם הטלת דופי, על כן צד הטוען לפסילה, עליו להראות ראיות מוצקות לטענותיו.

עוד ראוי להוסיף ולומר כי עיון במאגרים המשפטיים מלמד כי ד"ר מרדכי פרס ממונה באופן תדיר ושגרתי ע"י בתי המשפט השונות כמומחה בתחום הראומטלוגי וברי כי אין כל עילה לפגוע בשמו תוך הדרתו מקבלת מינויים ופגיעה בעיסוקו אך ורק בשל שיוכו על ידי בעל דין כלשהוא לאסכולה כזו או אחרת (ת"א (קריות) 54807-11-15 פלוני נ. הכשרת הישוב (2018); ת"א (באר שבע) 31229-05-17 פלוני נ. הראל חברה לביטוח ואח' (2017); ת"א (תל אביב) 29744-01-15 פלוני נ. אי.איי.ג'י חברה לביטוח בע"מ (2017); ת"א (אשקלון) 40254-01-16 פלוני נ. הפניקס חברה לביטוח בע"מ (2017) והדברים הם אך ורק בציפורן הזרת, בגדר גרגר מן ההר וכפית מן החבית).

...

מתוך שכך, ובהסתמך על המלצת המומחה האורתופד, עתרה המבקשת למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגי, והמשיבה הותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית משפט קמא, אשר נעתר לה בהחלטתו מיום 3.2.20 והורה על מינויו של ד"ר מרדכי פרס כמומחה ראומטולוג מטעם בית המשפט.

כך שהנטען ע"י המבקשת אין לו כל אחיזה במציאות וברי כי אף מטעם זה דין בקשתה להידחות.

סוף דבר - קביעת זהותו של המומחה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, והמבקשת לא הצביעה על טעם של ממש שיש לראות בו חריג המצדיק החלפת זהות המומחה, ומכאן, שלא נפל כל פגם בשיקול דעתו של בית משפט קמא בדחותו את בקשת המבקשת.

הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 26887-10-20 יאן ואח' נ' עולם הפחחות והצבע מ.נ.ד בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקשים 1. פקליס יאן 2. וי.אי.פי לוקס טרוול בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גיא שמש המשיבים 1. עולם הפחחות והצבע מ.נ.ד בע"מ 2. מלכה ליאור ע"י ב"כ עו"ד עודד דמארי החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' הרשם הבכיר אבי כהן) מיום 14/10/20 בת.א. 4460-10-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 6/10/20.

בית משפט העיר בהחלטתו ,כי מה שמחליש את טענות ההגנה לפחות בהליך זה הוא העובדה שבמשך שנה וחצי התנהלו הצדדים לפי תנאי ההיתקשרות והדעת נותנת שמה שהם טוענים היום בדבר פסול בהתנהלות התובעים היה ידוע להם או למצער יכול היה להיות ידוע להם לאורך כל הדרך.

רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ ניתן ביום 12/5/13).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בנוגע להחלטות בדבר סעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד.

סכום התביעה בצירוף פעולות חד צדדיות שנעשו על ידי התובעים לפני הגשת התביעה ובחינת מאזן הנוחות הובילו למסקנה ולפיה יש להותיר צו העיקול הזמני על כנו.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ערעור על החלטת בית משפט השלום באשקלון (סגנית הנשיא ע' חולתא) מיום 11.4.2022 בת"פ 42371-09-17 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינו של המערער.

בגזר הדין קבע המותב, בין היתר, כי: "בהעדר קביעות ברורות ומפורשות כי הטלת עונש מאסר על [המערער] תיגרום נזק מיוחד לקטינים, לא ניתן לשלול ודומה כי בית המשפט אף חייב, מבחינה נורמאטיבית, להניח כי לפחות בטווח הארוך, יהיה בענישה ההולמת את חומרת המעשים, להעביר מסר נורמאטיבי, מיטיב ומקדם גם כלפי הילדים באופן שיתרום באופן חיובי לפיתוחם כבוגרים עצמאיים ונורמטיביים המשוחררים מעולה של השקפת עולם פסולה ובזויה, המעודדת ומאפשרת אלימות כלפי נשים במסגרת המשפחתית". המערער ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה א' ביתן והשופטים ג' שלו וי' דנינו), וביום 7.4.2021 היתקבל העירעור בהסכמת הצדדים.

כבר נפסק כי הליכי פסלות שופט אינם האכסניה המתאימה להעלאת טענות נגד תוכן ההחלטות השיפוטיות הניתנות על-ידי השופט היושב בדין לשם כך קיים המסלול הערעורי.

בעניינינו, המערער העלה בעירעור בפני בית המשפט המחוזי את טענותיו בדבר שגגות שנפלו בפסק דינו של המותב, ואלה התקבלו בחלקן.

...

נוכח המסקנה שאליה הגעתי מתייתר הצורך להכריע בשאלה אם טענת הפסלות הועלתה בשיהוי, אך ראיתי להעיר כי סעיף 146(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מורה שטענת פסלות תועלה "לפני כל טענה אחרת". בנסיבות אלה, דומה כי אכן נפל שיהוי בהעלאת הטענה חודשים לאחר שניתן פסק הדין בערעור ולאחר שהמערער הגיש למותב בקשות שונות.

ספק בעיני אם העובדה שהמותב לא הכריע בבקשת הפסלות לאלתר כמצוות סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, יכולה לרפא את השיהוי שדבק בהעלאת טענת הפסלות, אך נוכח המסקנה שאליה הגעתי – איני רואה צורך לקבוע מסמרות בעניין.

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.