ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופט אבישי קאופמן), מיום 3.9.23 בתו"ב 16281-11-18,שלא לעכב פעם נוספת את צו ההריסה שהוצא ביום 26.5.22.

...

" לעניין הצורך באכיפת צווי הריסה של בניה בלתי חוקית ראו, בין היתר, רע"פ 885/23 אנגל נ' מדינת ישראל (נבו, 13.2.2023), שם נקבע כך: "החלטות בתי המשפט בכגון דא, קשות, אך הן בבחינת הכרח בל יגונה. הדברים מקבלים אף משנה תוקף לנוכח העובדה שהתופעה של בנייה בלתי-חוקית הפכה לחזון נפרץ. כפי שנפסק לא אחת, מדובר בתופעה פסולה שיש לעקור מהשורש, ולשם כך יש צורך באכיפה יעילה ומהירה של דיני התכנון והבנייה ובפיקוח הדוק על בנייה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צווי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח."   עוד ראו הדברים שנקבעו ברע"פ 1331/23 אבו חג'ג' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – עיריית טייבה (נבו, 21.2.203) שם נקבע כך: "תכליתו של צו הריסה שיפוטי היא סילוק בניה בלתי-חוקית. בהתאם, בפני המבקש עיכוב ביצוע צו הריסה ניצבת משוכה גבוהה ביותר". נראה שלאור תיקון 116 לחוק התכנון והבניה, צומצמו מהותית סמכויות בית המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה.

משכך, קשה להלום את טענת המשיבה, כפי שהועלתה בדיון, שבית המשפט אינו מוסמך להיעתר לבקשה שכן הבניה בפועל אינה תואמת את התכנית החלה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ערעור על החלטות בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב' השופטת יעקובוביץ וכב' השופטת ציפורה גילוני (גז) במסגרת תו"ב 51051-07-20, החלטה מיום 3.2.21 ופסק דין מיום 29.6.23, בהתאמה.

...

ר' לעניין זה דברי כב' השופטת ברק-ארז ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל, (12.8.12): "מעבר לכך, במקרים שבהם ימצא בית המשפט שהרשויות נקטו באכיפה בררנית, יש להוסיף ולבחון, מהו הסעד הראוי לתיקון המצב. אין דומה טענת אכיפה בררנית המועלית בהליך פלילי לטענת אכיפה בררנית המועלית בהליך מנהלי. בהקשרו של הליך פלילי, יש להוסיף ולבחון האם האכיפה הבררנית מגיעה עד כדי הדרגה המקימה "הגנה מן הצדק" או שמא, חרף הפגם, התשובה המתאימה היא במישור הענישה.

סוף דבר- אין לי אלא להפנות לפסק דינו של כב' הנשיא שפירא (מחוזי חיפה) בעפ"א 22424-02-23 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' גבאי ואח' (7.5.23).

אשר על כן, אני קובע כדלקמן: הערעור מתקבל.

לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת ענת גרינבאום), מיום 7.12.2023 בתיק תו"ב 69826-06-17, לפיה ביטל בית-משפט קמא את החלטתו מיום 29.10.2023, ובהחלטה חדשה דחה את בקשת המבקש להארכת מועד לבצוע צו הריסה.

...

בית המשפט ציין כי "מוטב היה לו התקלה שארעה בתיק דנן לא היתה קורית, יחד עם זאת נתתי דעתי לכך כי המשיבה פעלה לתיקונה בהקדם והגישה הודעה מתקנת בחלוף 24 שעות ממתן ההחלטה. במצב דברים זה בו נעדר בית המשפט סמכות לעכב את ביצוע הצו אין מנוס מביטול החלטתי שניתנה ביום 29.10.23 וכך אני מורה. הבקשה לעיכוב ביצוע הצו נדחית". טענות המבקש המבקש טוען לחוסר תום לב של המשיבה, ששינתה את עמדתה לאחר שנתנה הסכמה לדחיית המועד לביצוע צו ההריסה.

בית-משפט קמא דחה את המועד לביצוע צו ההריסה למשך שנה, עד ליום 21.7.2021, וזאת בהתאם לסעיף 254ד(א) לחוק, לפיו "צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 254ב יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, אולם רשאי בית המשפט... לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן". דחיית המועד לביצוע הצו, לאחר תום השנה, מוגבלת בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 254ט לחוק, הקובע כדלהלן: "(א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי סעיף 235 או 237, או צו שיפוטי לפי פרק זה, לרבות צו שניתן לפי סעיף 254ב, או מי שהיה צד להליך לפי סעיף 254ח, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות סעיף 254ח, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 67841-03-23 ועדה מקומית לתיכנון ובנייה קריית אתא נ' כחילי סעאידה ואח' לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המערערת הועדה המקומית לתיכנון ולבניה קריית אתא ע"י ב"כ עו"ד קרן רוזליס המשיבים 1. מוחמד כחילי סעאידה 2. בית האושר בקהילה 2003 בע"מ 3. שריף כחילי סעאידה ע"י ב"כ עוה"ד עומרי שגב, אור ירקוני וחיים לנקרי ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בקרית ביאליק (כב' השופט מ' כהן) מיום 16.3.2023 בעמ"א 43772-02-23 פסק דין

...

לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת ב' טאובר ברע"א (מחוזי חי') 23812-10-18 קידום פרויקטים שיקומיים ב.ה. בע"מ נ' גולדברג (3.12.2018): "בחינת תכליתו של חוק הפיקוח אל מול תכליתו של סעיף 63א' לחוק התכנון והבניה מלמדת על קיומה של מטרה עיקרית משותפת שנועדה להשיג שילוב מירבי במסגרת הקהילה של אוכלוסיות חריגות, מסוגים שונים, תוך פיקוח הדוק על הפעלת אותה מסגרת שיקומית על ידי הרשויות הרלוונטיות. על רקע האמור, וככל שיינתן רישיון על ידי אחד הגופים שפורטו בהוראת סעיף 63א לחוק התכנון והבניה, הרי שלכאורה אין לראות בשימוש שמתעתדת המבקשת לעשות בנכס משום שימוש חורג. מסקנה זו עולה אף בקנה אחד עם עמדת משרד הרווחה שהינו רשות מנהלית-מקצועית בלתי תלויה, ואשר עמדה משפטית סדורה ומנומקת מטעמו הוצגה". במקרה דנן משרד הבריאות הוא הגורם המאשר את הפעלת שירות בית מאזן בנכס.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

המערערת תשלם הוצאות משפט למשיבים בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת ענת גרינבאום-שמעון) מיום 18.9.2023 בתיק צ"ה 6450-03-22, לפיה התקבלה בקשת המשיבה למתן צו הריסה שפוטי לפי סעיף 239(1) ו-(5) לחוק התיכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: החוק).

...

החלטת בית-משפט קמא לאחר שמיעת עדות המפקח ועדותו של המערער, נעתר בית-משפט קמא לבקשה.

בנסיבות אלה, מתקיימות דרישות סעיף זה. אשר לסעיף (5) לפיו "התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי לפי סימן ו'" – גם לעניין זה מקובלת עלי עמדת בית-משפט קמא, אשר קיבל את טענת המשיבה לפיה המקרה אינו מתאים להעמדה לדין, בשים לב לטיב הבנייה והיקפה, ולכך שהמטרה העיקרית היא הסרת העבירה והמפגע התכנוני מהמקום במהירות וביעילות.

נוכח דחיית כל טענותיו של המערער - הערעור נדחה.