] לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בקריות (כב' השופטת ג' ספרא-ברנע) מיום 6.3.2024 בתמ"ש 34315-11-18 שלא לפסול את עצמו מלדון בעיניינה של המערערת.
בתשובתה העלתה המערערת השגות על החלטות נוספות שנתן המותב, וטענה כי חלקן סותרות זו את זו. בפרט הלינה המערערת על ההחלטה בדבר קבלת תגובת המשיבים לבקשת הפסלות – החלטה אשר, לטענתה, פוגעת בפרטיותה מכיוון שהבקשה כללה מידע מהליכים שהמשיבים אינם צד להם.
בית המשפט קבע כי ככל שמי מהצדדים מבקש להעלות טענה בנושא, עליו לעשות כן תוך 7 ימים – אך מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי לא הוגשה בקשה לפסילת המותב על רקע נסיבה זו.
מכאן העירעור שלפניי, שבמסגרתו חוזרת המערערת על הטענות שהעלתה בבקשת הפסלות.
...
המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ולפיו יש לבחון את שאלת קיומן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערת להוכיח את קיומה של עילת פסלות בענייננו.
לפיכך, ובשים לב להבהרתו המפורשת של המותב כי אין היכרות בינו לבין הצדדים ובאי כוחם, לא שוכנעתי כי המערערת הציגה בהקשר זה תשתית עובדתית מספקת לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או לקיומו של עניין ממשי של המותב בהליך (השוו: ע"א 7241/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (19.5.2024); ע"א 77/21 קילקר נ' נועם, פסקה 5 (1.2.2021); ע"א 8518/19 פז נ' STERLING POWER PRODUCTS LTD, פסקה 7 (10.3.2020); ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (20.6.2019)).
הערעור נדחה אפוא.