בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 794/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט א' שטיין
המערער:
אלעד אילוז
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרישמי
2. עו"ד עדי גילת חכמון
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) מיום 13.1.2022 בפר"ק **** ובפש"ר 46266-09-17
בשם המערער:
עו"ד יוסף פרחי
][]פסק-דין
ביום 3.6.2018 הכריז בית המשפט המחוזי על המערער פושט רגל ומינה את המשיבה נאמנת לנכסיו, לאחר שהוגשו נגדו תביעות חוב בסך כולל של כ-37 מיליון ש"ח ולאחר שנקבע כי המערער ביצע מעשה פשיטת רגל משיצא מן הארץ.
הבקשה נדחתה ביום 9.3.2021 משנמצא כי הוגשו נגד המערער תביעות חוב נוספות והמערער לא גילה יכולת פרעון; כי ביטול פסק הדין אין משמעותו כי החוב של המערער כלפי החברה אינו קיים; כי אין בבטול פסק הדין כדי לשמוט את הקרקע מתחת מעשה פשיטת הרגל המתבטא בכך שהמערער עזב את הארץ כדי להישתמט מתשלום חובותיו; וכי בהנתן אופיו הקולקטיבי של הליך חידלות הפרעון, ביטול פסק דין לטובת נושה מסוים (החברה) אינו מאיין את הצורך בהוכחת יתר התנאים המצדיקים ביטול הליך פשיטת רגל.
משלא צלח ניסיון זה, הגיש המערער ביום 4.10.2021 בקשה לבית המשפט המחוזי להעברת המשיבה מתפקידה כנאמנת בהליך פשיטת הרגל, בה העלה שלוש טענות עיקריות: האחת, כי העובדה שהמשיבה ביקשה, בכובעה כמפרקת החברה, לראות במערער אחראי לחובות החברה ושבקשתה זו מתבררת כעת לגופה, מעמידה את המשיבה בנגוד עניינים שאינו מאפשר לה להמשיך ולשמש בעלת תפקיד בהליך פשיטת הרגל; השנייה, כי המשיבה מכפישה את שמו של המערער בפני צדדים שלישיים ובכללם עורכת דין שמונתה לייצגו מטעם הלישכה לסיוע המשפטי, גרושתו ונושה בהליך פשיטת הרגל; והשלישית, כי המשיבה אינה נכללת ברשימת הנאמנים מטעם משיב 1 (להלן: הכנ"ר), כך שמינויה נעשה בחוסר סמכות.
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להיות מסולק על הסף, בין אם לפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) ובין אם לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות.
המסקנה היא, אפוא, כי כלל לא עומדת למערער זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.1.2022, וכי תחת ההליך שבכותרת היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור.
בבחינת למעלה מן הצורך, אעיר כי גם לגופו של עניין דין הערעור להידחות.