ערעור על החלטת בית המשפט בעניין כישלון במבחן הסמכה ברפואה

טענות המשיבים מנגד, טוענים המשיבים, כי דין העתירה להדחות בהיעדר כל בסיס להתערבות בית המשפט, שכידוע לא שם עצמו בנעלי הגורם המקצועי המוסמך, במקרה זה המועצה המדעית כרשות בחינות מקצועיות, כאשר לא נפל כל פגם בהחלטות ועדת הערעורים והמועצה המדעית, שקבעה, לאחר שבחנה בלב פתוח ונפש חפתה את העירעור שהגישה, כי העותרת ניכשלה בבחינה ודחתה את ערעורה.

המסגרת הנורמאטיבית הלכה ידועה היא כי: "בית-משפט זה אינו יושב כועדת ערעורים על הגוף שהוסמך על-פי חוק לידון בבחינות מקצועיות, ואינו מוכן להחליט, במקומו של הגוף המוסמך, מה התשובות הנכונות ואם הנבחן הצליח בבחינה. כך בתחום הרפואה ובתחום מקצועות אחרים שבהם אין בידי בית-המשפט ידע מקצועי. הכלל הוא שבית-המשפט אינו נוטה להתערב בשקול-הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית, אלא אם הוכח לו כי שיקול-הדעת לוקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מן הפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול-דעת מנהלי" [בג"צ 75055/98 קורינאלדי נ' לישכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נג(1)153, 166 (1999)].

לאור כל האמור, לא מצאתי, כי החלטת ועדת הערעורים והמועצה המדעית נגועות בחוסר סבירות או כי נפלו בהם פגמים המצדיקים את היתערבות בית המשפט והחזרת הדיון אל ועדת הבחינות לבדיקה מחודשת וזאת בהנתן ההלכות המחייבות היתערבות מצומצמת של בית המשפט בעניינים מקצועיים שכאלה.

...

אלא שעיון בנימוקים שנמסרו לעותרת מוביל למסקנה לפיה הוועדה התייחסה לכל שאלה בערעור באופן ענייני ומקצועי, תוך שהיא מפרטת מדוע התשובה בה בחרה העותרת אינה נכונה ומפנה למקור מקצועי התומך בקביעה זו או מפרטת מדוע התשובה שהוגדרה כנכונה על ידי ועדת הערעורים היא אכן הנכונה.

לאור כל האמור, לא מצאתי, כי החלטת ועדת הערעורים והמועצה המדעית נגועות בחוסר סבירות או כי נפלו בהם פגמים המצדיקים את התערבות בית המשפט והחזרת הדיון אל ועדת הבחינות לבדיקה מחודשת וזאת בהינתן ההלכות המחייבות התערבות מצומצמת של בית המשפט בעניינים מקצועיים שכאלה.

סוף דבר לאור כל האמור, דין העתירה להידחות.

בבוא בית משפט לבחון את החלטות הרשות עליו לעשות זאת בראי המשפט המינהלי, קרי לבדוק אם נפל פגם מינהלי מהותי בדרך קבלת ההחלטה או בסבירות ההחלטה.

דיון ומסקנות: 5.1 אכן, נקבע לא אחת, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לעניינים מינהליים לשבת כערכאת ערעור על הגוף שהוסמך כדין, לא כל שכן לגבי בחינות מקצועיות.

בעניינינו, מדובר בועדת בחינות בתחום הרפואה, תחום שבו לא זו בלבד שנידרש ידע מקצועי ספציפי שמדרך הטבע אינו מסור לבית המשפט, אלא שמדובר בועדה שלהחלטותיה השלכה על האפשרות לעסוק ברפואה בישראל על כל המשמעויות שיש לכך על בריאות הציבור.

החלטת המשיב שלא להעניק נקוד למי שניכשל מלבחור את האופציה הנכונה בנסיבות אלה היא החלטה סבירה, בתחום שיקול הדעת המסור לגורמים המקצועיים.

...

כדי להגיע למסקנה כזו ולקבוע כי נפל פגם מן הסוג הנטען, נדרש יותר מאשר השוואה גרידא בין שתי טבלאות שונות שמופיעות בכל אחת מהמהדורות, כפי שעשה העותר.

המשיב הסביר את מסקנתו ואף הפנה לעמודים הרלוונטיים במהדורה 20, שמהם ניתן לשאוב את הנתונים שבעטיים נכון להגיע למסקנה זו. לא זו בלבד שתשובת המשיב הגיונית ומנומקת, אלא שמדובר בעניין מקצועי מובהק שלבית המשפט אין כלים ואף לא סיבה להתערב בו. 5.4 למיותר לומר שהחלופה שהוגדרה כנכונה, זו המופיעה במסיח ד', איננה עומדת בפני עצמה.

סיכומו של דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

טעונת העותרים העותרים, הנם מי שסיימו לימודי רפואה כללית באוניברסיטאות בחו"ל, ניגשו לבחינת הרשוי הממשלתית שתוצאותיה פורסמו בחודש ספט' 2020 או בסמוך לכך ועפ"י התוצאות התברר כי העותרים ניכשלו בבחינה.

טענות המשיב המדינה מצידה עתרה לדחיית העתירה מהטעם ולפיו לא הוכח כל פגם מינהלי המצדיק היתערבות ביהמ"ש, מקום בו בתי המשפט נמנעים לשים עצמם בנעלי ועדת הבחינה שהנה גוף מקצועי, לו הסמכות והידע, במיוחד עת ביהמ"ש אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הנוגעות למתן רישיון לעסוק ברפואה.

אין לשכוח כי ביהמ"ש אינו יושב כועדת ערעורים על הגוף שהוסמך עפ"י החוק לידון בבחינות מקצועיות וביהמ"ש גם אינו רשאי להחליט במקומו של אותו גוף מהן התשובות הנכונות והאם הנבחן הצליח בבחינה.

...

סוף דבר העתירה נדחית.

בית המשפט ביקש לברר אם הועדה התמודדה עם טענת התובעת להטעיה בנוגע למועד בו היא רשאית להבחן בקורס זה ובקש לבחון אם ניתן לזמן את התובעת לדיון חוזר בפני וועדת הייעוץ והמעקב לצורך זה. עקב כך ולאחר שהטכניון שקל את הדברים, הודיעה באת כוחו לפרוטוקול כי "לאור הטענה של המבקשת ולפיה היא הוטעתה בקשר עם המועד שאליו תוכל להגשת לבחינה בכימיה אורגאנית באופן אשר גרם לה כשלון בקורס ביו סטטיסטיקה, הטכניון מוכן לפנים משורת הדין לידון בטענה במסגרת דיון חוזר של ועדת ייעוץ ומעקב בלב פתוח ובנפש חפצה ובילבד שהתובעת/מבקשת מודעת לכך שלא תוכל לחזור לבית המשפט בקשר לשיקול הדעת שיופעל בועדה". הודגש ע"י ב"כ הטכניון כי החלטת הועדה תהיה סופית מבחינת הטכניון בכפוף לאישורים הנדרשים ולהוראות התקנון.

מדברים מתועדים אלה עולה כי התובעת ובא כוחה הסכימו למתווה של ב"כ הטכניון, בכפוף להסתייגותם לעניין מועד היתכנסות הוועדה והתייצבות נציג וועד, לפיו וועדת הייעוץ תקיים דיון חוזר בעיניינה של התובעת בנוגע למועד הבחינה בקורס כימיה אורגאנית וכי התובעת לא תוכל לחזור לבית המשפט לעניין שיקול הדעת שיופעל בועדה, בכפוף לתקנון – ויש להניח כי בכך כיוונו הצדדים לזכות העירעור על החלטת הועדה.

לפי תקנון הלימודים, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 28.12.22 והגיונם הפשוט של הדברים, וכפי שהיה בעבר בשתי הזדמנויות בהם היתכנסה הועדה בעיניין התובעת, הועדה צריכה היתה ליתן את החלטתה לאחר שקיימה דיון בטענות ובמעמד התובעת; פשיטא, הדקן ללימודי הסמיכה, שהוא הגורם בפניו ניתן לערער על החלטת הועדה, לא יתן החלטה לפני שהועדה עצמה תחליט בנידון.

לא רק שלא יעשה זאת, כדי לאפשר זכות ערעור על ההחלטה, אלא מפני ששורת ההיגיון ומדרג הסמכויות מחייבים שהוא לא יעקוף את הגורם המוסמך בעיניין ולא יקדים ויתן את החלטתו שלו, בטרם הועדה תפעל לפי סמכותה כדין, בייחוד כאשר הועדה דנא הנה וועדה של הפקולטה לרפואה, שהיא הדרג המקצועי ה'קרוב' לתובעת, בעוד שהדיקן הוא האמון על כלל לימודי ההסמכה ב – 17 פקולטות בטכניון, והרי ברור שאם באותו יום היה ניתן אישור/מיסמך שונה, של הפסקת הלימודים למשל, התובעת היתה ממהרת לטעון כי הדקן אינו מוסמך להחליף את שיקול דעתה של הועדה ולא היה מוסמך ליתן החלטה, בטרם תפעל הועדה לפי סמכותה ותסכם את מסקנותיה.

...

סוף דבר – אני מורה על סילוק התביעה על הסף.

גם אם לא הייתי מורה על סילוק התביעה, דין הבקשה לסעד זמני להידחות.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

ציון המעבר בבחינה הנו 60 והעותרות ניכשלו בבחינה ושתיהן קיבלו ציון 54.

העותרת מבקשת שבית המשפט יחליף את שיקול דעתה של וועדת הבחינה בעניינים המצויים תחת סמכותה ובקיאותה וככלל, אין לעשות כן. כפי שנקבע בבג"צ 7505/98 גלעד קורינאלדי נ' לישכת עורכי הדין פד"י נג'(1) 153, 166 (1999): "בית משפט זה אינו יושב כועדת ערעורים על הגוף שהוסמך על פי חוק לידון בבחינות מקצועיות ואינו מוכן להחליט, במקומו של הגוף המוסמך, מה התשובות הנכונות ואם הנבחן הצליח במבחן. כך בתחום הרפואה ובתחום מקצועות אחרים שבהם אין בידי בית המשפט ידע מקצועי. הכלל הוא שבית המשפט אינו נוטה להתערב בשקול הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית, אלא אם הוכח לו כי שיקול הדעת לוקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מן הפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול דעת מינהלי". ראו גם בג"צ 6250/05 איציק לוי נ' לישכת עורכי הדין בישראל (20.10.05).

...

התשובה שנבחרה מבוססת על הספרות המקצועית המחייבת ויש לדחות את העתירה ולחייב את העותרת בהוצאות ושכ"ט עורך דין.

על פי ספר הלימוד המחייבים לבחינה, בפתולוגיה עם אבחנה בחלופה ב' הגישה השמרנית היא העדיפה וטיפול לא כירורגי במשך חמש שנים מספק הפחתה של מעל ל – 50% בסיכון לסרטן שד. סיכומו של דבר: לא מדובר במקרה קיצוני המצדיק התערבות בעמדת גורמי המקצוע.

לפיכך, העתירה נדחית.