ערעור על החלטת בית המשפט בדבר המצאה מחוץ לתחום

בתגובה, חלק מהחברות הזרות עתרו לביטול היתרי ההמצאה מחוץ לתחום; ובסופו של דבר, ביום 18.10.2017 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול היתרי ההמצאה מחוץ לתחום ביחס לכל החברות הזרות.

(2) ערעור על דחיית בקשת הביטול עניינו של העירעור בהיתר המצאה מחוץ לתחום מכוח תקנה 500(10) לתקנות הישנות, מפאת חשיבותה של תקנה זו לדיון אשוב ואביא אותה כלשונה: המצאה מחוץ לתחום השיפוט רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: .

בתקנה 500(10) לתקנות הישנות קבועים שלושה תנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום: בעל הדין הזר הוא בעל דין "דרוש" או "נכון"; התובענה הוגשה "כהלכה"; וגם כאשר התנאים הללו מתקיימים, ההחלטה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט כאמור ברישא של תקנה 500 לתקנות הישנות (ראו גם: רע"א 6970/18 Booking com B.V נ' לב, פסקה 8 (13.11.2019)).

...

בתגובה, חלק מהחברות הזרות עתרו לביטול היתרי ההמצאה מחוץ לתחום; ובסופו של דבר, ביום 18.10.2017 הורה בית המשפט המחוזי על ביטול היתרי ההמצאה מחוץ לתחום ביחס לכל החברות הזרות.

אין בידי לקבל טענה זו. בקשת האישור הומצאה למורשה מטעם פנסוניק בהתאם לתקנה 477 לתקנות הישנות והיא הוגשה בהתאם לדרישות הפורמליות ולכללים הפרוצדורליים הקיימים בדין.

לסיכום, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת הביטול.

סוף דבר התוצאה היא שבקשת רשות הערעור ב-רע"א 2296/19 נדחית.

בפתח הדברים הפנה בית המשפט להחלטות דומות שניתנו בנוגע לפיליפס – ההחלטה לדחות את בקשתה לבטל את היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום שניתן בעיניינה; פסק הדין שניתן בעירעור שהגישה על החלטה זו (ע"ר 41956-05-19); ובקשת רשות העירעור בנושא (רע"א 1152/20 Royal Philips Electronic N.V נ' לנואל (20.7.2021)).

...

בהמשך המשיבים פעלו לאתר מסלולי המצאה חלופיים והגיעו בסופו של דבר להסדר דיוני עם LG, שעל בסיסו הגישו בקשה חדשה להיתר המצאה אל מחוץ לתחום, הפעם מכוח תקנה 500(10) לתקנות הישנות.

סוף דבר לנוכח האמור ובשים לב לפעולות שנעשו על ידי המשיבים לאורך ההליך, כמו גם הקשיים הכרוכים בהליך ההמצאה להיטאצ'י, אני סבורה כי גם אם אמנם היה שיהוי בהמצאת כתבי הטענות לחברה, אין בו כדי להצדיק את ביטול היתר ההמצאה שניתן.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

"כידוע, סמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל נקנית באמצעות המצאת כתבי טענות לידי הנתבע... כאשר הנתבע הזר אינו נמצא פיזית בארץ, הדרך להמצאת כתבי טענות לידיו היא בקבלת היתר המצאה מבית המשפט בישראל אל מחוץ לתחום השיפוט לפי תקנה 500...הדרישה לקבל היתר המצאה כאשר הנתבע הזר נמצא מחוץ לשטח המדינה היא דרישה מהותית. היא נובעת מההבנה שקניית סמכות בינלאומית במצב דברים זה אינו מהלך מובן מאליו שכן יש בו משום הרחבת "ירעת השיפוט" הריבונית אל מעבר לטריטוריה של המדינה" (רע"א 8204/16 סיגלית נאורי גלמור נ' אריה בר לב (24.6.18).

כן קבע ביהמ"ש קמא כי המשיבה רשאית "לבצע מסירות כטוב בעיניה מחוץ לתחום ורשאית היא לבצע גם מסירה לעורך הדין אשר הודיע שאין לו ייפוי כוח. חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית חלה גם חלה במקרה הזה, בודאי על ידי מי שמייצג אותו". על החלטה זו מלין המבקש בבקשת רשות העירעור שלפניי.

כמפורט לעיל, ביום 22.3.22, שלושה שבועות בלבד טרם נתן ביהמ"ש קמא את החלטתו מושא הבר"ע, קבע בית משפט זה (כב' השופט שילה) כי לצורך קניית סמכותו של בית המשפט בתביעה שלפניו נגד המבקש על המשיבה היה להגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום וביטל את פסק-דינו של ביהמ"ש קמא עקב העדר סמכות בינלאומית.

הראייה לכך היא שבפתח בקשתה להיתר המצאה מחוץ לתחום שאותה הגישה לביהמ"ש קמא ביום 6.4.2022 ציינה כי "בקשה זו מוגשת לשם הזהירות, ועל יסוד פסה"ד של בית המשפט המחוזי שבערעור (רמ"ש 18012-02-22 מיום 22.3.2022) כי נידרשת המצאה מחוץ לתחום השיפוט. יצויין כי המבקשת שוקלת הגשת בר"ע לבית המשפט העליון, עם זאת, וכל עוד פסק הדין של בית המשפט המחוזי עומד על כנו, הרי יש צורך בהיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט" (ס' 1 לבקשה.

...

משאין חולק כי המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק-דינו של כב' השופט שילה מיום 22.3.22 ומשביהמ"ש קמא נעתר לבקשת המבקשת ונתן בידה ביום 6.4.2022 היתר המצאה, נשאלת השאלה מכוח מה רכש ביהמ"ש קמא סמכות בינלאומית בדיון שהתקיים שבוע לאחר מכן, ביום 14.4.22? בתשובתה לבקשת רשות הערעור מסבירה המשיבה, כי עוד טרם שהתקיים הדיון וטרם שניתן צו המניעה ניתן על-ידי ביהמ"ש קמא היתר ההמצאה (כאמור, ביום 6.4.2022) וכי המבקש ידע על הדיון שנקבע ובחר שלא להתייצב לדיון (ס' 19 לתשובה).

בנסיבות אלו, מקובלים עליי דבריה של חברתי השופטת אסתר נחליאלי-חיאט בת"א 44747-03-10 נגר כדורי וזמירה בע"מ נ' Atlas Estates (Vagany) Ingatlanforgalmazo Kft ( פורסם בנבו, 21.6.2011): "החלת 'כלל הידיעה' ככלי לקניית סמכות בניגוד לפרוצדורה שנקבעה בתקנות סדר הדין אינה נכונה כלל ועיקר ואני סבורה כי טעות היא. כאמור, קניית סמכות בינלאומית היא שאלה מהותית ואין מקום לקבוע כי הסמכות הזו נקנית באמצעות 'כלל הידיעה' (כך פסקה 7 לפס"ד קווי אשראי; פסקה 15 לת"א (מחוזי נצ') 656/07 בש"א 2897/07 בורקס נ' Moriah United Corporation (לא פורסם [פורסם בנבו]  2.3.2008); פסקה 17 לבר"ע 850/09 שרייבר נ' בן יצחק (לא פורסם [פורסם בנבו]  17.5.2009)) [בהתייחס להמצאה לשטחים המוחזקים הרי, שלכאורה, הדין יהיה שונה, כך לאור מה שנקבע בפסיקה בהתייחס לתקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל 1969].

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני סבור כי אין מנוס מלקבל את הבקשה ואת הערעור לגופו ולקבוע כי החלטת ביהמ"ש קמא מיום 14.4.22 ( לרבות הפסיקתא שנחתמה מכוחה באותו היום) מבוטלת שעה שניתנה טרם רכש ביהמ"ש קמא סמכות בין-לאומית על המבקש.

][ ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"צ 45354-02-18, השופטת א' רבינוביץ ברון) מיום 24.3.2022, שניתנה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ועניינה בשאלת הדין החל עליה (להלן: ההחלטה ו-בקשת האישור, בהתאמה); כך בהנתן תניית בררת הדין שקבועה במסמך התנאים הכלליים של המבקשת, Traveljigsaw Limited, שלפיה "תנאי שירות אלה תקפים תחת החוקים השולטים באנגליה" (להלן: הסכם תנאי השמוש או ההסכם ו-תניית בררת הדין או התניה, בהתאמה).

בתחתית עמוד 7 להסכם תנאי השמוש בשפה העברית, תחת הכותרת "משוב הלקוחות" ובין הוראות שונות הנוגעות לתוצאות סקרים ומשובים ולאחריות לקוחות בגין איסוף ושימוש ברכב, מצויות תניית "בררת דין" ותניית סמכות שיפוט, הקובעות כי "תנאי שירות אלה תקפים תחת החוקים השולטים באנגליה, ויהיו תחת תחום שיפוטו הבלעדי של בית המשפט האנגלי". נגד המבקשת הוגשה בקשת האישור שעניינה במקרים של עיכוב באיסוף הרכב מדלפק חברת ההשכרה בחוץ לארץ, ובפרט עיכובים שנגרמו כתוצאה משינוי בשעת הטיסה הנקובה בכרטיס הטיסה.

ביום 20.2.2019 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת מ' בן-ארי בסמכותה כרשמת) את הבקשה לביטול היתר המצאה, וקבע כי מתקיימת עילת המצאה, בין היתר בשים לב לכך ש"ההצעה נשלחה מהמחשב המצוי בארץ, והקיבול נעשה באמצעות משלוח השובר והאשור בדואר האלקטרוני, למחשב [המשיב] המצוי בארץ" (להלן: ההחלטה בבקשה לביטול המצאה).

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ומשמע שהדין שחל על בקשת האישור הוא הדין הישראלי כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

...

לנוכח כל האמור, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלפיה לא ניתן לראות בתניה האמורה משום תניית ברירת דין מחייבת המחילה את הדין האנגלי על ההתקשרות שבין הצדדים.

במצב דברים זה, ובהיעדר הסכמה גלויה וברורה של הצדדים להחלת דין זר על הסכם תנאי השימוש, מקובלת עליי הקביעה שהדין המקיים את הזיקה הקרובה וההדוקה ביותר להסכם הוא הדין הישראלי.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ומשמע שהדין שחל על בקשת האישור הוא הדין הישראלי כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת מירב כפיר) מיום 23.9.22 שניתנה בת"א 65031-01-22, ולפיה נקבע כי לבית משפט קמא הסמכות לידון בתביעה שהוגשה מטעם המשיב 1 (להלן "המשיב"), וכן נדחתה בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף.

לטענת המבקשת, בתמצית, שגה בימ"ש קמא בהחלטתו: הנורמה המשפטית שלפיה בחן ביהמ"ש את עילת התביעה ועילות ההמצאה מנוגדות לדין ולפסיקה; אין בהחלטה היתייחסות לטענות המבקשת; לא ניתן משקל מספק להודאת בעל דין (המשיב-התובע) לפיה הוא לא תרם את הכסף לעמותה, אלא צד ג'; לא היה כל "מיצג" מטעם המבקשת ו/או העמותה, והמידע שנימסר למשיב היה דברים שאמרה גב' ל.; המדובר בתרומה בגינה הוצא אישור לרשויות המס על תרומה, ואין כל בסיס בדין לידרוש השבה של תרומה; התביעה קמא נעדרת עילת תביעה כנגד המבקשת, ומכאן שיש להורות על ביטול ההמצאה שכן לא מתקיימת עילת המצאה ראויה; התביעה כנגד המבקשת היתיישנה לפי הדין החל עליה, הוא הדין של מדינת פלורידה; העמותה צורפה באופן מלאכותי לתובענה, תוך סתירה ברורה להוראות חוק המתנה; ביהמ"ש מנע מהמבקשת את הזכות לחקור את המשיב על תצהירו; יש בהחלטה קמא משום פגיעה, בלתי הפיכה, בזכויות המבקשת; הנטל להראות כי בית משפט קמא הוא הפורום הנאות לידון בתביעה מוטל על המשיב/התובע; המבקשת לא פעלה כשלוחה של העמותה והיא אינה מוסמכת לבצע פעולה משפטית בשמה; למשיב אין עילת תביעה אישית כנגד המבקשת; לא מתקיימת עילת תביעה טובה כנגד העמותה; המשיב פעל בחוסר ניקיון כפיים בכך שהסתיר מסמכים מהותיים בבקשתו; המשיב שלח טיוטת הסכם, לטענתו, ושם צוינה סמכות שיפוט בישראל, אך טיוטה זו לא נחתמה; השאלה שיש לברר היא האם המבקשת פעלה בשליחותה של גב' ל. או שמא היא נושאת באחריות אישית לטיבו של הטיל, ושאלה זו יכולה להתברר רק בפלורידה; העדה המרכזית, ובעצם הנתבעת הנכונה, היא גב' ל. המתגוררת בפלורידה.

באשר לשאלת ה"פורום הנאות" לידון בתביעה קמא- כאמור לעיל, וכמפורט בהחלטה קמא, בשלב זה לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי התביעה נעדרת כל עילת תביעה כנגד המבקשת ו/או כנגד העמותה, ומכאן כי קיימת- לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות- עילת המצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנה 166(9) לתקנות, והתביעה "ראויה לטיעון" ולברור המחלוקות שבין הצדדים.

...

דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

גם העובדה כי הטיל נשוא המחלוקת מאוחסן בפלורידה, כמו גם עדה מרכזית- גב' ל. (ולטענת המבקשת הנתבעת הנכונה בהליך) אף היא מתגוררת בפלורידה, אין בה כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

לפיכך, כאמור, הערעור נדחה.