כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת בגבעון בדבר שחרור ממשמורת

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת בית-הדין לבקורת משמורת בגבעון (כב' הדיין דורפמן) מיום 29.8.17, לפיה נדחתה בקשת המערער לביטול מועד ליציאתו מישראל, תוך שהורה על יציאת המערער עד ליום 29.10.17.
בהחלטה זו, בית-הדין פירט את עובדות הרקע והשתלשלות העניינים וקבע, כי עמדתו היא כי אכן לבית-הדין לבקורת משמורת קיימת סמכות לשנות את תנאי השיחרור שהוא קבע בהחלטת השיחרור, כקבוע בסעיף 13טו'(א)(4) לחוק הכניסה, סמכות שהיא מחוייבת המציאות, שכן בהיעדרה לא יכול היה בית-הדין למלא תפקידו כראוי.
הדבר עולה באופן ברור מהסעד החלופי אותו ביקש, מהדינאמיקה של הדיון לפניי והטענות המהותיות שהועלו בעירעור.
...
על רקע האמור לעיל, צדק בית-הדין כשקבע, כי קבלת בקשתו של המערער תוביל באופן מעשי להסדרת מעמד של המערער בישראל במסווה של דחיית יציאתו מישראל למועד בלתי ידוע.
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.
המערער ישלם למשיב הוצאות משפט על-סך 2500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור המדינה על החלטת בית-הדין לבקורת משמורת בגבעון [להלן: "בית הדין"] מיום 6.11.18, במסגרתה הורה על שיחרור המשיבים – נתיני סרי-לנקה שכניסתם סורבה לישראל – ממשמורת, בכפוף לתנאים כספיים והוראות נילוות.
תפקידו העקרי של בית-הדין לבקורת משמורת הוא לקיים ביקורת שיפוטית שוטפת על החלטות בדבר החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין (ראו בבר"מ 6581/02 משרד הפנים נגד דיוק, פ"ד נו(6)582, 591).
...
על כן, אני מקבלת את טענת המערערת לפיה, סעיף 10 לחוק הכניסה מתווה מסלול נפרד לגבי מסורב הכניסה, שברגיל, החזקתו לצורך החזרה היא לזמן קצר וקצוב.
על כן, לגבי שחרור המשיבים בפועל, הערעור מתקבל.
סוף דבר: ערעור המדינה מתקבל במובן זה, שהחלטת בית-הדין באשר לשחרור המשיבים מבוטלת, והמשיבים יוחזקו במשמורת על-פי הוראות חוק הכניסה, כאמור לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת בית-הדין לבקורת משמורת בגבעון (כב' הדיין דביר פלג) מיום 12.7.16 אשר דחה את בקשת המערער לשחררו ממשמורת.
כפועל יוצא, קובעת כב' הנשיאה נאור, כי "חזקה על הממונה ועל בית הדין כי בטרם קבלת החלטה בדבר העברתו של שוהה למשמורת ישקלו הטלתן של סנקציות חמורות פחות." (שם).
...
סבורני, כי נוסחו של סעיף 32כ'(ד) תומך דווקא במתן פרשנות מצמצמת לסעיף 32כ'(ג) בו עסקינן.
כפועל יוצא מכל האמור לעיל, אין גם כל בסיס לקביעת בית-הדין, לפיה לא ייתכן שייצא המערער "פטור בלא כלום", כאשר בית-הדין ערך בחינה של סבירות ההחלטה בלבד והתבסס, בעיקר, על העובדה שהממונה לא הטיל על המערער את תקופת ההחזקה המקסימלית במשמורת.
אשר על כן, הערעור מתקבל ואני מורה על ביטול החלטת בית-הדין, כאשר המערער כבר שוחרר ללא תנאי.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת בית-דין לבקורת משמורת בגבעון (כב' הדיין דורפמן) לפיה אישר המשך החזקתו של המערער 1 [להלן: המערער] במשמורת.
דברים אלו נכונים במיוחד נוכח הצורך האמתי לבדיקת כל טענותיו של המערער על רקע העובדות שפורטו.
באשר לסוגיית המשמורת – נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית-הדין, באשר לא קמה עילת שיחרור בעיניינו של המערער.
...
טענות ב"כ המשיב לגישת המדינה, יש לדחות את הערעור על הסף, שכן למעשה המערער תוקף את צו ההרחקה, נושא המצוי בסמכותו העניינית של בית-הדין לעררים.
אני מקבלת את גישת ב"כ המשיב, כי מירב טענותיו של ב"כ המערערים, מקומן להישמע לפני הערכאה המוסמכת או הגוף המוסמך במשיב בהקשר של תקיפת צו ההרחקה, כאשר סוגיית המשמורת היא כרוכה אך משנית (ראו לעניין זה, למשל: בר"מ 2318/15 פלונית ואח נגד שר הפנים ואח' [2.4.15], בסעיף 5 להחלטת כב' השופט פוגלמן).
באשר לסוגיית המשמורת – נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית-הדין, באשר לא קמה עילת שחרור בעניינו של המערער.
אשר על כן, אני דוחה את הערעור, ללא צו להוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת בית הדין לבקורת משמורת גבעון מיום 19.9.2023 (להלן: "בית הדין"), בגדרה החליט בית הדין לאשר את צו המשמורת שניתן נגד המערער בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
במסגרת החלטתו ציין בית הדין כי, מדובר במערער אשר שוהה בישראל שלא כדין, חרף דחיית בקשותיו השונות להסדרת מעמדו; נעשו שני ניסיונות להרחיק את המערער, לרבות באמצעות טיסה בלווי, אשר סוכלו על ידי המערער באופן בוטה; מכאן קבע בית הדין כי המערער מסרב לשתף פעולה עם הליך הרחקתו ומסכל במו ידיו את האפשרות להרחיקו מישראל, ולפיכך אין לשחררו ממשמורת, על אף פרק הזמן שבו הוא מוחזק במשמורת, וזאת בהתאם לחריג הקבוע בסעיף 13ו(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל.
בסופו של דבר החליט בית הדין לאשר את צו המשמורת, תוך שקבע כי על הממונה לפעול לקדם את הרחקת המערער מישראל בהקדם האפשרי, וקבע דיון ביקורת שיפוטית ביום 17.10.2023, כאשר על הממונה להגיש תגובת עידכון עד ליום 16.10.2023 בנוגע לתיאום טיסה נוספת בלווי להרחקת המערער.
...
בסופו של דבר החליט בית הדין לאשר את צו המשמורת, תוך שקבע כי על הממונה לפעול לקדם את הרחקת המערער מישראל בהקדם האפשרי, וקבע דיון ביקורת שיפוטית ביום 17.10.2023, כאשר על הממונה להגיש תגובת עדכון עד ליום 16.10.2023 בנוגע לתיאום טיסה נוספת בליווי להרחקת המערער.
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית הדין ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
ואולם, סבורני כי צדק בית הדין כאשר קבע כי מתקיים החריג להוראת ס"ק א' הנ"ל, בדבר היעדר שיתוף הפעולה כאמור בסעיף 13ו(ב)(1).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו