ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים בדבר ביטול פסק בורר

השופטת חני אופק גנדלר בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת יפה שטיין; סע"ש 67242-06-16) (להלן – ההחלטה), לפיה על המבקש (התובע בהליך שם) להפקיד ערובה בסך של 2,500 ₪ להבטחת הוצאותיה של המשיבה (הנתבעת שם) ככל שיפסקו.

החלטת בית הדין האיזורי מהוה פסק דין כבר בשלב המקדמי, ולמעשה אפשרה למשיבה התעשרות שלא כדין.

המשיבה שבה על טענותיה בדבר מחדלים דיוניים של המבקש אשר הסבו לה הוצאות רבות ומיותרות; סכויי התביעה בהיותה תביעת סרק, ואשר אף לא תוקנה למרות המלצת בית הדין האיזורי; וחוסר יכולתו של המבקש לפרוע תשלום הוצאות, ככל שיושתו עליו, באשר אין מחלוקת באשר להיותו חסר אמצעים.

בהחלטתי מיום 20.7.20, הורתי על השלמת טיעון קצרה לבירורה של "שאלת מעמד המבקש בישראל, ובכלל זה האם המבקש הנו תושב ישראל אם לאו", שכן שאלה זו לא היתה מבוררת כדבעי בטענות הצדדים והנה רלבאנטית לשם הכרעה בבקשה.

סוף דבר – לאור הסכמת המשיבה, החיוב בהפקדת ערובה מבוטל, והתיק מוחזר לבית הדין האיזורי לשם המשך ההליך.

...

אשר לשאלת החיוב בהוצאות, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הענין יש לחייב את המשיבה בתשלום הוצאות המבקש.

בשקלול הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב בהוצאות מופחתות, אשר שיעורן יעמוד על הסך של 2,000 ₪ בלבד.

סוף דבר – לאור הסכמת המשיבה, החיוב בהפקדת ערובה מבוטל, והתיק מוחזר לבית הדין האזורי לשם המשך ההליך.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 39365-03-20 ניתן ביום 23 נובמבר 2020 1. תומר בן יוסף 2. אריאל הרוש 3. אוהד סיידוף 4. שי חדד 5. רועי זיקרי 6. ברק משה המבקשים 1. מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ 2. ההתאחדות לכדורגל בישראל ההסתדרות הכללית החדשה - הסתדרות המעו''ף המשיבות מצטרפת להליך לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק נציגת ציבור (עובדים) הגב' עירית אלטשולר זמני, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים ב''כ המבקשים - עו''ד יצחק אבישר, עו''ד ערן דגן ב''כ משיבה 1 - עו''ד רונן מוזסון, עו''ד שני סדוף-פרל ב''כ משיבה 2 - עו''ד אבישי איפרגן ב''כ ההסתדרות החדשה - עו''ד מאיה פרנקו מנהלת הליגות לכדורגל המבקשת להצטרף להליך - עו''ד מוטי ברונשטיין פסק דין

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי ירושלים (הנשיא אייל אברהמי ונציגי הציבור מר יוסף קשי ומר יצחק אופנהיים; סע"ש 57268-08-18 (תיק מוביל)), שבה הורה בית הדין האיזורי על עיכוב ההליכים בתובענות שהגישו המבקשים והעברתן להכרעה בבוררות על פי תקנון המוסד לבוררות וגישור של המשיבה 2 - ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהותקן מכוח סעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח-1998 (להלן - ההתאחדות, תקנון הבוררות, חוק הספורט ו-החלטת העיכוב, לפי העניין).

סוף דבר - בקשת רשות העירעור מתקבלת במובן זה שהחלטת בית הדין האיזורי מיום 17.2.2020 מבוטלת.

...

בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

למסקנה זו אנו מגיעים לאור ההיבטים הדיוניים שעליהם מצביעים המבקשים, ומשכך אין לנו צורך להידרש לשאלות לגופו של עניין שנדונו בהחלטת העיכוב ובמסגרת טיעוני הצדדים, לרבות השאלה אם "בשלה העת" לשנות מההלכה הפסוקה בסוגיות שלפנינו.

הוא הדין לטעמנו בבקשות לעיכוב הליכים בשל בוררות שהחוק אינו חל עליה והיא מוסדרת באופן אחר.

אין בידינו לקבל את טענת החברה כאילו טענות המבקשים בנוגע להיבטים הדיוניים הועלו לראשונה בערעור, שכן כבר בעת הדיון מיום 5.5.2019 טען ב"כ המבקשים כך: "אני סבור שהענין כבר הוכרע בהחלטת ביה"ד מיום 10.1.19. ואין צורך במקום לדון בענין שנית. ההתאחדות צורפה לא לענין זה כמפורט בהחלטה מיום 10.1.19...". אין בכך שהמבקשים לא הגישו בקשת רשות ערעור נגד החלטת בית הדין האזורי לשוב ולברר את סוגיית עיכוב ההליכים חרף התנגדותם האמורה כדי למנוע מהם להשיג על ההחלטה גופה.

לאור התוצאה לא מצאנו צורך להידרש לשאלת צירוף המינהלת להליך.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה שהחלטת בית הדין האזורי מיום 17.2.2020 מבוטלת.

]השופט י' אלרון: לפנינו עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (סגן הנשיאה א' איטח, השופטים ל' גליקסמן ור' פוליאק, ונציגי הציבור ע' אלטשולר זמני וד' בן חיים) בבר"ע 39365-03-20 מיום 23.11.2020, בגדריו התקבלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (הנשיא א' אברהמי ונציגי הציבור י' קשי וי' אופנהיים) בסע"ש 57268-08-18 מיום 17.2.2020.

משכך, נקבע כי על הצדדים להגיש עמדותיהם בסוגיה זו. משהוגשו עמדות הצדדים, קיבל בית הדין האיזורי את הבקשה לעיכוב הליכים בהחלטתו מיום 17.2.2020, והפנה את הצדדים לבירור התביעה במסגרת בוררות.

התערבותו תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר נפלה בהם טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, או כאשר הדבר מתחייב משקולי צדק (בג"ץ 9190/20 מועדון הכדורגל הפועל חיפה מילניום בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 6 (31.12.2020)).

...

דין העתירה להידחות על הסף, אף בלי להידרש לתגובת המשיבים.

אשר על כן, העתירה נדחית.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1277250/2 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב זמיר, הרב מימון נהרי, הרב ציון לוז־אילוז המערער: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ג'רמי שטרן) המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אירית ג'ולי אליה (שר)) הנידון: כריכה בין אישור ההסכמות לגירושין לביצועם בפועל פסק דין

לפנינו ערעור האיש (להלן: המערער) על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים מיום כ"ב בתמוז התש"ף (14.7.2020) שבה נפסק שנושא חלוקת הרכוש בסמכות בית הדין.

מהאמור בפסיקות הללו עותר האיש לביטול החלטת בית הדין נשואת העירעור.

המשיבה מוסיפה כי מטרת המערער "לטרטר" אותה, שכן המערער אינו מרויח דבר מהתנגדותו לסמכות בית הדין.

טענת המערער כי ייאות לידון בבית דין רבני פרטי כבורר בנושא הרכוש שיפסוק על פי ההלכה – אין בה ממש, שכן לבית הדין הרבני הסמכות לאכוף את החלטותיו ויש לו דין של 'בית דין קבוע' בעירו וכמבואר בפד"רים, ומה גם שדיון אצל בורר מחייב הסכמת שני הצדדים.

...

מצא בית הדין לנכון להורות על סידור הגט עוד בטרם הוכרעו כל העניינים הכרוכים בגירושין – יציין בהחלטתו באלו עניינים ימשיך לדון לאחר סידור הגט.

) לאור האמור מתחייבת המסקנה שאפשר לכרוך את נושא הרכוש בכל שלב של ההליך הדיוני ואף לאחר שניתן פסק דין בתביעת הגירושין, ובלבד שטרם סודר הגט בפועל וטרם נכתב 'מעשה בית דין'.

פסיקתה לאור האמור פוסק בית הדין: הערעור נדחה.

השופטת חני אופק גנדלר לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי ירושלים (השופט **** גולדברג ונציגי הציבור מר בועז סנדרוב ומר יוסי פריד; סע"ש 2465-01-21) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב הליכים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

מוסיפה וטוענת החברה כי מבחינה פורמלית, הבקשה הוגשה כנדרש; כי טענה בדבר חוסר הבנה על איזה מיסמך חותם העובד איננה יכולה לעמוד לעובד; כי שינוי אורחות חייו של צד לבוררות (חזר בשאלה), אינו מהוה עילה לביטול הסכם בוררות, ולגבי הטענה בדבר עלותו היקרה של הליך בוררות טוענת החברה כי ראשית, זה לא נכון, שנית, אין זו הצדקה לביטול תניית הבוררות, שלישית, הליך משפטי בבית דין לעבודה לאישור פסק בורר – פטור מאגרה, רביעית, העובד לא הגיש תצהיר בדבר מצבו הסוציו אקונומי, ולבסוף, החברה מוכנה לקבל על עצמה כמימון ביניים הוצאות אגרה ושכ"ט בורר, עד להחלטת הבורר על מי יחולו הוצאות אלו.

...

טענה גורפת זו אין בידי לקבל, וזאת ממספר טעמים: ראשית, שאלת השלכתה של מחלוקת עובדתית על מסירת סכסוך לבוררות נידונה, בין היתר, בע"ע (ארצי) 73/08 יהלומי מסיקה צ'ינו ובניון בע"מ נ' עראקי (14.9.2009)(להלן: עניין יהלומי מסיקה)) .

מטעמים אלה אין בידי לקבל את טענתה הגורפת של החברה לפיה אופיה העובדתי של המחלוקת בנוגע להיקף העבודה בפועל, כשלעצמו, מחייב העברת העניין לבוררות.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור המופנית כנגד החלטת בית הדין האזורי לדחות את בקשת המבקשת לעיכוב הליכים לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, נדחית.