ערעור על החלטת ביניים של בית משפט השלום

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים שניתנו בבית משפט השלום בתל אביב – יפו בת"א 63389-11-20: החלטה מיום 18.6.2023 שניתנה על ידי כב' הנשיא עמית יריב.

...

הבקשה נדחית, ללא צורך בקבלת תשובה".

נטען כי משלא צורף כונס הנכסים להליך, הגם שהטענות הן ביחס אליו, אזי דין הבקשה סילוק על הסף.

לפיכך, אין מדובר בהחלטת ביניים אשר מכריעה בפועל לגופן של הטענות אשר מועלות על ידי המבקשים ובהחלטות שניתנו עד כה אין טעות המצדיקה התערבות של ערכאת ערעור בשלב זה. לסיכום: א) בקשת רשות הערעור נדחית.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ביניים של בית משפט השלום בקריות (כב' הש' שלמה מיכאל ארדמן) בת"א 25648-02-20 מיום 13/4/22, שבגדרה נדחתה בקשת המבקשת (להלן גם: הפול), להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לערר של המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו של המשיב בתחום הפסיכיאטריה (להלן: ההחלטה וועדת הערר, בהתאמה)).

...

בקשת המבקשת לאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעתה של וועדת הערר נדחתה ביום 30/6/22 בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר קבע כדלהלן: "לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור. אשר להבאת חוות דעת פרטית בפני המל"ל, זו כשלעצמה אינה הצדקה להבאת ראיות לסתור, כאשר הוועדה הרפואית הפעילה שיקול דעת עצמאי (ראה: רע"א 2851/20 שומרה חברה לביטול בע"מ נ' פלוני [ניתן ביום 15/7/2020]. בענייננו, התובע נבדק בדיקה עצמאית על ידי פסיכיאטרית יועצת שנתנה חוו"ד לוועדה הרפואית ביום 21/7/22 (ד"ר יאנינה יאגורובסקי) ולפיכך, אינני סבור שהוועדה הסתמכה באופן עיוור על חוות הדעת הפרטית. אשר לטענה כי בהעדר ערעור החליטה הוועדה להעלות ל-20 אחוז ולא להוריד או להותיר על כנה את קביעת הנכות של הוועדה מהדרג הראשון, על פי תקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי(קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956, ועדת הערר יכולה להעלות או להוריד את אחוז הנכות, בלא קשר לשאלה, האם הוגש ערר באותו נושא (ראה: בר"ע (ארצי) 66200-12-19 דנינו נ' המוסד לביטוח לאומי [ניתן ביום 24/3/2020]). לפיכך בלא קשר לשאלה על מה הוגש ערר המל"ל, לא נפל כל פגם מהותי בהליך בפני וועדות המל"ל, ולפיכך אין הצדקה למתן היתר להבאת ראיות לסתור. נוכח דחיית הבקשה יגישו הצדדים השלמה לתחשיבי הנזק מטעמם: התובע בתוך 30 יום מהיום והנתבעת בתוך 30 יום לאחר מכן. תזכורת מעקב ליום 22/6/30". המבקשת מיאנה להשלים עם החלטתו של בית משפט קמא, ומכאן הבקשה הנדונה דידן.

מהלך הבדיקה ותלונות המשיב מתוארים במסמך הקרוי "דו"ח וועדה רפואית לערר", הן בפרק הקרוי "פירוט הליקויים מפי התובע ובאי כוחו", והן בפרק "הממצאים", תחת פסקת "הבדיקה", המתחיל במלים "לבוש תואם, אפקט דיספורי ללא סימני עוררות יתר...". מסקנות הוועדה מפורטים בפרק "המסקנות", כדלהלן: "מדובר בתובע הסובל מהפרעות הסתגלות עם סימנים חלקיים של PTSD וסימני חרדה ודיכאון, ללא עבר פסיכיאטרי, נמצא במעקב סדיר ונוטל טיפול תרופתי, לאחר החמרה במצבו הקשורה סיבתית לתאונה הנידונה כפי שרשם גם הפסיכיאטר המטפל, שההפרעה בתפקוד המיני בקשר הזוגי קשורה למצבו הנפשי בעקבות התאונה. הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר חלבן מ-20/7/21 ומקבלת את חוות דעתו וקובעת נכות בשיעור לפי סעיף 34ב 3. לסיכום הוועדה דוחה את ערר המוסד. שאר הנכויות כפי שנקבעו בעבר בשיעור 10% לפי סעיף 35 1 ב בשיעור 5% לפי סעיף 75 1 א-ב מותאם". רק לאחר העיון בכל החומר ובדיקה עצמאית ועדכנית של המשיב על ידי הפסיכיאטרית ד"ר סיגלר והוועדה כולה, ראתה הוועדה לקבל את המלצתו של ד"ר חלבן בחוות הדעת הפרטית.

אני סבורה כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח שהצגתה של חוות דעת זו בפני ועדת הערר פגמה בשיקול דעתה העצמאי באופן המצדיק הבאת ראיות לסתור בענייננו".

       סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא.

ערעור על החלטות ביניים בית משפט השלום בהתייחס לערעור המערערת על החלטת בית משפט השלום מיום 15.7.15 שלא לאפשר את סיום חקירת העדה מטעם מגדל בעיניין גובה הפרמיות, וזאת בשל הרחבת חזית, אזי ולאחר עיון בכתב תביעתה של המערערת ואף בתצהיריה, עולה כי המדובר בטענה המהוה הרחבת חזית.

על כן ובצדק קבע בית משפט השלום כי אין מקום להתיר חקירת העדה מטעם מגדל בעיניין זה. באשר להשגת המערערת על החלטתו של בית משפט השלום מיום 18.9.14, אני מקבלת את טענת הבנק כי המדובר בטענה אשר לא נטענה בהודעת העירעור, והועלתה בעקרי הטיעון מבלי שנתבקש תיקון הודעת העירעור ועל כן אין לידון בה (ראו ספרם של בן נון וחבקין, העירעור האזרחי, מהדורה שלישית, עמוד 294).

...

על כן ובצדק קבע בית משפט השלום כי אין מקום להתיר חקירת העדה מטעם מגדל בעניין זה. באשר להשגת המערערת על החלטתו של בית משפט השלום מיום 18.9.14, אני מקבלת את טענת הבנק כי המדובר בטענה אשר לא נטענה בהודעת הערעור, והועלתה בעיקרי הטיעון מבלי שנתבקש תיקון הודעת הערעור ועל כן אין לדון בה (ראו ספרם של בן נון וחבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית, עמוד 294).

סוף דבר נוכח כל האמור וככל שתשמע דעתי, יידחה הערעור.

המזכירות תעביר לכל אחת מן המשיבות, באמצעות בא כוחה, שליש מן הפיקדון שהפקידה המערערת על חשבון החיוב הנ"ל. עינת רביד, שופטת השופט ישעיהו שנלר –סג"נ, אב"ד אני מסכים ומצטרף לאמור בפסק דינה של חברתי כב' השופטת רביד שעל כן דין הערעור להידחות.

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 5/4/20 בת.א. 36931-05-18 ולפיו התקבלה תביעתו של המשיב ברובה.

הייצוג היה צריך להימשך עד לקבלת פסק דין בבית משפט שלום וכן לכלול הגשת בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים שתינתנה בבית משפט השלום.

...

דין הערעור להידחות.

ג) לאור האמור לעיל, ולאור הקביעות שנקבעו, דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים שניתנו בבית משפט השלום בתל אביב – (סג"נ כב' השופט טל חבקין) ברער"צ 15673-09-21 מיום 14.9.21, 29.9.21 ו- 4.10.21.

...

את השלב שבו מצוי המכר והגיע למסקנה כי יש צורך לחייב בהפקדה בערובה.

אין מקום להתערב בשיקול דעתו ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.