תביעה זו עניינה תשלום גמלת הבטחת הכנסה מלאה ובטול חוב.
בפסק הדין שניתן ביום 29.8.17 בתביעה הראשונה התקבלה התביעה, החלטת הנתבע מיום 11.10.2015 בוטלה ונקבע כי:
"משהודיע הנתבע כי אין מקום לשום את הקומה השניה של המבנה, הרי שיש לראות בהודעתו זו כהסכמה לתביעת התובעת (שעניינה ערעור על החלטת השומה של הנתבע) ועל הנתבע לבטל את החוב שנזקף לתובעת ולהשיב לידיה תוך 15 יום את הכספים שקוזזו או נשללו ממנה כתוצאה מהחלטה זו.
...
בית הדין הארצי דן בשאלת ההכנסה הרעיונית בפרשת קוזלי מוחמד - המוסד (עב"ל 31641-04-10, ניתן ביום 6.3.12) וקבע כי המבחן הוא - יכולת הפקת ההכנסה, היינו, האם ניתנות הזכויות למימוש מיידי? בית הדין קבע שם כי סימני שאלה לגבי יכולת המימוש מובילים למסקנה שאין לראות בנכס בנסיבות הקיימות, כקרקע שניתן להפיק ממנה הכנסה השוללת גמלת הבטחת הכנסה (סעיף 21 לפסק הדין).
באותו ענין בחן בית הדין הארצי את יכולתו של בעל הנכס לממש את הנכס וקבע כי סימני השאלה המוטלים על יכולת המימוש (אפשרות מכירה רק לבעלי מגרשים סמוכים כאשר לא הוכח כי בעלי המגרשים מעוניינים ברכישה זו) מטים את הכף למסקנה שלא ניתן לראות בקרקע ככזו שניתן להפיק ממנה הכנסה.
על יסוד כל האמור, הנני קובעת כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח כי ניתן לראות ביחידת המגורים בקומת המרתף כ"נכס" שיש לקחתו בחשבון לצורך בחינת זכאות לגמלת הבטחת הכנסה ודין תביעת התובעת להתקבל.
