עמדת המשיב הייתה כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור, היות ובערעור הבחירות כפי שהוגש לא היו טענות מפורטות באשר לעבירות השוחד הנטענות, כך שלמעשה העירעור אינו כולל טענות שניתן לברר, לא הוחל במקרה זה סעיף 73(א1) לחוק הבחירות, ואין לאפשר למערער לתקן בדיעבד את הודעת העירעור על ידי כך שהוא יאמץ את מימצאי החקירה המשטרתית כראיות מטעמו - ולכן, לכל היותר, יש לאפשר למערער להגיש המרצת פתיחה בעתיד.
בפתח הדיון התברר כי קיימת מחלוקת מקדמית בין הצדדים באשר להקף הבירור הנידרש בשלב זה. המערער טען כי היות ופסק הדין הקודם שניתן בתיק בוטל, יש צורך לבחון עתה מחדש את כל הטענות שעלו במסגרת ערעור הבחירות – דהיינו, הן את הטענות לגבי פגיעה בסדרי הבחירות, הן את הטענות לגבי רשימת הבוחרים והן את טענות השוחד.
המשיב טען כי התלונה שהגיש המערער באותו היום הייתה קשורה לנושא אחר בכלל (ואף רמז כי התלונה הייתה קשורה להצתת רכב זה או אחר אך לא קשורה לשוחד בחירות), והמשיך וטען כי המערער הגיש "תלונה אקראית" על מנת שיהיה לו "במה להתלות לאחר מכן", אך למעשה הוא "המציא" את כל טענות השוחד רק לאחר שנידחה ערעור הבחירות בפסק דינו של כב' השופט גינת, או אז החליט המערער להעליל על המשיב עלילת שוא לגבי שוחד, היות והבין כי זו הדרך היחידה הפתוחה בפניו בניסיונו לשנות את תוצאות הבחירות.
המקרים מעלה הנם ערעורי בחירות, ולא הפניתי להמרצות פתיחה שהוגשו על רקע טענות של שוחד בחירות, אשר אף בהן – בכולן – יש פירוט של הטענות ונספחים בהתאם, וראו בנוסף את בר"מ 1069/09 פרג'ון נ' מנהל הבחירות לרשות עריית טירת הכרמל (09.02.2009), כאשר בפרשה שם נדחה ערעור בחירות בו נטען לשחיתות בשל אי פירוט ואי הוכחת הטענה.
...
ובמילים אחרות, יתכן וימצא ששגיתי בכל הנוגע להחלטה שלא לחשוף את החומר לעיון הצדדים, אך אני סבורה שללא חשיפת החומר – לא אוכל לעשות בו שימוש, בעת הזו, לצורך השלמת פסק הדין כפי שהורה בית המשפט העליון הנכבד.
הואיל ומסקנתי היא כי לא ניתן להעביר לעיון הצדדים את חומר החקירה בשלב זה, והואיל ולשיטתי לא ניתן להתייחס לחומר החקירה כבסיס לפסק הדין ללא עיון שכזה – אין אפשרות לדון בטענות המערער, ואשר על כן הערעור נדחה.
אין בסמכותי לתת הוראות ליחידה החוקרת או לפרקליטות באשר לקצב בירור הנתונים, וכפי שכבר צוין – שוכנעתי כי בוצעו מאמצים משמעותיים לקדם את החקירה המתנהלת מזה שנה.
