מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטת ביטול בחירות עקב טענת שוחד בחירות

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עמדת המשיב הייתה כי יש לדחות את בקשת רשות העירעור, היות ובערעור הבחירות כפי שהוגש לא היו טענות מפורטות באשר לעבירות השוחד הנטענות, כך שלמעשה העירעור אינו כולל טענות שניתן לברר, לא הוחל במקרה זה סעיף 73(א1) לחוק הבחירות, ואין לאפשר למערער לתקן בדיעבד את הודעת העירעור על ידי כך שהוא יאמץ את מימצאי החקירה המשטרתית כראיות מטעמו - ולכן, לכל היותר, יש לאפשר למערער להגיש המרצת פתיחה בעתיד.
בפתח הדיון התברר כי קיימת מחלוקת מקדמית בין הצדדים באשר להקף הבירור הנידרש בשלב זה. המערער טען כי היות ופסק הדין הקודם שניתן בתיק בוטל, יש צורך לבחון עתה מחדש את כל הטענות שעלו במסגרת ערעור הבחירות – דהיינו, הן את הטענות לגבי פגיעה בסדרי הבחירות, הן את הטענות לגבי רשימת הבוחרים והן את טענות השוחד.
המשיב טען כי התלונה שהגיש המערער באותו היום הייתה קשורה לנושא אחר בכלל (ואף רמז כי התלונה הייתה קשורה להצתת רכב זה או אחר אך לא קשורה לשוחד בחירות), והמשיך וטען כי המערער הגיש "תלונה אקראית" על מנת שיהיה לו "במה להתלות לאחר מכן", אך למעשה הוא "המציא" את כל טענות השוחד רק לאחר שנידחה ערעור הבחירות בפסק דינו של כב' השופט גינת, או אז החליט המערער להעליל על המשיב עלילת שוא לגבי שוחד, היות והבין כי זו הדרך היחידה הפתוחה בפניו בניסיונו לשנות את תוצאות הבחירות.
המקרים מעלה הנם ערעורי בחירות, ולא הפניתי להמרצות פתיחה שהוגשו על רקע טענות של שוחד בחירות, אשר אף בהן – בכולן – יש פירוט של הטענות ונספחים בהתאם, וראו בנוסף את בר"מ 1069/09 פרג'ון נ' מנהל הבחירות לרשות עריית טירת הכרמל (09.02.2009), כאשר בפרשה שם נדחה ערעור בחירות בו נטען לשחיתות בשל אי פירוט ואי הוכחת הטענה.
...
ובמילים אחרות, יתכן וימצא ששגיתי בכל הנוגע להחלטה שלא לחשוף את החומר לעיון הצדדים, אך אני סבורה שללא חשיפת החומר – לא אוכל לעשות בו שימוש, בעת הזו, לצורך השלמת פסק הדין כפי שהורה בית המשפט העליון הנכבד.
הואיל ומסקנתי היא כי לא ניתן להעביר לעיון הצדדים את חומר החקירה בשלב זה, והואיל ולשיטתי לא ניתן להתייחס לחומר החקירה כבסיס לפסק הדין ללא עיון שכזה – אין אפשרות לדון בטענות המערער, ואשר על כן הערעור נדחה.
אין בסמכותי לתת הוראות ליחידה החוקרת או לפרקליטות באשר לקצב בירור הנתונים, וכפי שכבר צוין – שוכנעתי כי בוצעו מאמצים משמעותיים לקדם את החקירה המתנהלת מזה שנה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטתנו ציינו: "ראינו לנכון להדגיש גם במסגרת ההחלטה את שהודגש במהלך הדיון היום כי האנטרס בדבר שמירה על טוהר הבחירות הוא אינטרס בעל חשיבות ציבורית שלא ניתן להפריז בה וכי משכך יש ליתן עדיפות לטפול בהליכים הפליליים הנוגעים לעניין ולקדם את השימועים הנדרשים על מנת שלא לעכב את חשיפת חומרי החקירה, ככל שאכן יוחלט על הגשת כתבי האישום הנזכרים בהודעת העידכון מטעם המדינה, כולם או חלקם. למען הסר ספק מובהר בזאת כי עם היחשף החומר שמורה למבקש הזכות לנקוט בהליך אזרחי בהתאם להלכת חרזאללה וטענות כל הצדדים שמורות להם" (בר"ם 8248/19 זידאן נ' משרד הפנים (9.3.2020)).
על כן, נקבע שם כי: "בפני מי שמבקש לבטל בחירות בשל שוחד בחירות עומדים שני מסלולים, שכל אחד מהם יפה לשעתו, לנסיבותיו ולדיות הראיות. היה ולדעת המבקש יש בידו די ראיות להוכיח את טענתו במסגרת החוק – יגיש ערעור בחירות על-פי החוק. אין בידו ראיות מבוררות בשלב זה להוכחת הטענה, יגיש בקשה לפסק דין הצהרתי, לכשיתבררו העובדות ויימצאו הראיות" (שם, בעמ' 802).
הילכת חרזאללה קבעה איפוא שני מתוים מקבילים להגשת בקשה לביטול בחירות בגין טענה לשוחד בחירות.
...
לשיטת זידאן, מכך מתחייבת המסקנה שבית המשפט המחוזי שגה משפטית עת קבע כי לא ניתן להצביע עליו כזוכה בבחירות.
אשר על כן, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת הבחירה בין סעד של ביטול הבחירות לבין סעד של הכרזה על זוכה אחר – לא מצאנו כי נפל במסקנתו המשפטית של בית המשפט המחוזי פגם במקרה הקונקרטי.
סוף דבר: מסקנות בית המשפט המחוזי כי הוכח בענייננו קיומו של ליקוי שעלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות וכי יש להורות על בחירות חדשות למועצה המקומית – בדין יסודן.

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

תגובת המשיבה 3 מיום 26.1.2022; תגובת המשיבה 2 מיום 26.1.2022; תגובת המשיב 1 מיום 27.1.2022 בשם המבקש: עו"ד יעקב בורובסקי; עו"ד איילת שושני ג'ינו בשם המשיב 1: עו"ד גלעד שר; עו"ד עידו בלום בשם המשיבה 2: עו"ד מוחמד זידאן בשם המשיבה 3: עו"ד רנאד עיד; עו"ד יעל מורג יקו-אל ][]החלטה ] בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן, ג' קרא וי' אלרון) בע"א 5611/21 ובע"א 6114/21 מיום 23.11.2021 (להלן: פסק הדין), בגדריו נדחו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הורה על קיום בחירות חוזרות לראשות המועצה המקומית כפר מנדא.
אפשרות זו, כך הוסבר, נקבעה ברע"א 94/83 חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר, פ"ד מט(3) 793 (1994) (להלן: עניין חרזאללה) – שם נדונה השאלה אם ניתן לברר טענות לשוחד בחירות במסגרת סד הזמנים שנקבע להכרעה בערעורי בחירות, שעה שהחקירה המשטרתית בנושא עודנה בעיצומה.
וכך קבע בית המשפט בעיניין חרזאללה: "בפני מי שמבקש לבטל בחירות בשל שוחד בחירות עומדים שני מסלולים, שכל אחד מהם יפה לשעתו, לנסיבותיו ולדיות הראיות. היה ולדעת המבקש יש בידו די ראיות להוכיח את טענתו במסגרת החוק [חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965] – יגיש ערעור בחירות על-פי החוק. אין בידו ראיות מבוררות בשלב זה להוכחת הטענה, יגיש בקשה לפסק-דין הצהרתי, לכשיתבררו העובדות ויימצאו הראיות" (שם, בעמ' 802).
...
משנדחה ערעורו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור, שבמהלך הדיון בה התברר כי המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות על טוהר הבחירות.
לא שוכנעתי כי נסיבות חריגות מעין אלו מתקיימות בענייננו, וזאת בעיקר מן הטעם שבפסק הדין כלל לא נפסקה הלכה חדשה.
נסיבות אלו הובילו את בית המשפט העליון למסקנה שבעניינו לא מתעוררת "במלוא היקפה" שאלת כללי הקבילות בהליכים אזרחיים בעניין ביטול תוצאות בחירות – וזאת, בין היתר, מכיוון שהכרעתו של בית המשפט המחוזי לא התבססה רק על חומרי החקירה אלא גם על חומרים נוספים.
מן הטעמים שפורטו לעיל, הבקשה לדיון נוסף נדחית – ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט העליון.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת העירעור נכללו טענות לשוחד בחירות; לשינוי מען פקטבי שהשפיע על רשימת הבוחרים; ולפגמים מהותיים בהליך הבחירות שהשפיעו על תוצאותיהן.
העותר ערער על דחיית הסעד העקרי שבקש – הכרזה עליו כזוכה בבחירות לראשות המועצה; ועבד אלחאלים ערער על ההחלטה לקיים בחירות חדשות.
לא למותר להוסיף כי סעיף 5(ב) בנוסחו הנוכחי הוסף לחוק בשנת 1998, על רקע פסקי הדין שניתנו בעיניין משלב ובעניין מואסי, שם ביטל בית משפט זה החלטות של שר הפנים לדחות בחירות למועצה ברשות מקומית ספציפית בשל קיום בחירות קודמות למועצה האמורה שלא במועדן.
כמו כן, לא היתקיימו במקרה זה נסיבות מיוחדות וחריגות בהתאם לסעיף 5(א) לחוק המצדיקות לסטות מהוראת סעיף 4 לחוק, לנוכח אמות המידה המצמצמות שהותוו בפסיקתו של בית משפט זה. גם החריג הקבוע בסעיף 5(ב) לחוק לא חל בעניינינו, משום שהבחירות האחרונות למועצת כפר מנדא - היתקיימו במועדן.
...
הטעם היחיד בשלו אינני סבורה כי יש לקבל את העתירה הוא לאור הוראתו הברורה של סעיף 3 לחוק בחירת ראש הרשות.
השאלה היא האם הפגיעה בכך שתקופת הכהונה של המועצה תוארך לשש וחצי שנים היא חמורה יותר מזו הנובעת מתקופת הכהונה המקוצרת של ראש המועצה? אני סבורה כי התשובה היא חיובית.
משכך, אני מצטרפת לעמדתה של חברתי כי דין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עם זאת, משתמע מהוראות הפרק העוסק בנושא (פרק י"ב בחלק הרביעי) ובייחוד מהוראות סע' 61 וכן סע' 65.4 ו-65.5, כי המדובר בערכאת ערעור על החלטות של ועדת הבחירות שניתנו במהלך יום הבחירות.
: "כפי שציין בית המשפט המחוזי, הלכה היא כי על המבקש את ביטול הבחירות מוטל נטל מוגבר. נטל זה מצוי בטווח שבין הכלל בדבר מאזן הסתברויות הנהוג במשפט האזרחי לבין דרישת ההוכחה מעבר לכל ספק סביר הנהוגה במשפט הפלילי [ראו, למשל, רע"א 3055/05 רון פרומר נ' ג'קי סבג (21.8.2005), בפיסקה 7 (להלן: עניין פרומר); בר"מ 1837/09 ניהאד משלב נ' עלי הזימה (18.3.2009), בפיסקה 18 (להלן: עניין משלב)]. לשם הדיוק, הפסיקה שהובאה דורשת נטל מוגבר בעיקר תוך היתייחסות לטענה של ביצוע עבירת שוחד. הטעם בדבר הוא שעסקינן בהוכחת עבירה פלילית. כידוע, הפסיקה דורשת נטל מוגבר על הטוען, במסגרת ההליך האזרחי, כי בוצעה עבירה פלילית. הנטל המיוחד ממזג בין טיב ההליך (אזרחי) לבין טיב הטענה (עבירה פלילית). ואולם, גם אם – וכפי שנראה – הליקוי חייב להיות כזה שיורד לשורשו של העניין, מידת הפליליות הדבקה בו עשויה להשתנות ממקרה למקרה. אכן, סעיף 72(3) לחוק הבחירות, דרכו נכנסת פעולת השוחד כעילה לביטול בחירות, מתייחס למצב שבו 'קולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק'. האם כל ליקוי לפי סעיף זה (או לפי עילות העירעור האחרות בסעיף 72) שיורד לשורש העניין, פלילי הוא? ומה ההשלכות לעניין הנטל? [לעניין הנטל המוגבר המוטל על המבקש את ביטול הבחירות ראו גם, בין היתר, בר"מ 3235/09 מוראד עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית גסר אלזרקא (1.3.2011), בפיסקה 17 (להלן: עניין עמאש); 8617/13 ראמז ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת (7.1.2014), בפיסקה 55 (להלן: עניין ג'ראייסי 1); ועניין משלב, בפיסקה 18]." הדברים יפים, בשינויים המחויבים, גם לענייננו.
כלומר, פירסום זה משלים את הפירסום המופיע בנספח 6 שכן הוא עוסק באותו מועד בחירות, כאשר ביחס לחלק מאזורי הבחירה נבחרו מועמדים ללא בחירות בשל העובדה שהיו מועמדים ככמות המושבים הרלוואנטית לאותם אזורים, וביחס לחלק אחר היתקיימו בחירות בפועל, והפרסום מתייחס ליום קיום אותן בחירות.
...
אני מקבל טענתה כי לא הגישה מועמדות במועד שכן לא היתה מודעת למועד ולאופן שבו יש לעשות כן, ואף לא למועד הבחירות.
אני מקבל, שהאגודה הוכיחה כי פרסמה הליכי הבחירות המקדימים, והרלבנטי לענייננו - הדרך והמועד להצגת מועמדות, אזורי הבחירה ומועד הבחירות- באופן המחויב בתקנונה.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו