ערעור על החלטת אי-הפקדת ערובה לבעלת דרכון אריתראי

לפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת, ערמונית מעודד מיום 13.8.2017 במסגרת ד"מ 23930-12-16 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה לחיוב המערער בהפקדת ערובה להוצאות בסך 1,500 ₪ (להלן – ההחלטה).

הרקע לערעור: המשיבה היא עמותה רשומה אשר העסיקה את המערער, עובד זר בעל דרכון אריתראי, בתקופה שמיום 15.3.15 (או 15.4.15 כטענת הנתבעת), ועד ליום 7.8.16.

בנוסף נטען כי מקום מוצאו של המערער הוא מדינת אריתריאה, אשר אינה חברה באמנת האג ועל כן אין מקום שלא לחייבו בהפקדת ערובה, וכי סכויי התביעה קלושים – תביעתו של המערער מופרזת ולפיכך הסיכוי שתתקבל קלוש.

הבקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה הוגשה בהתאם לקנה 519(א) לתקסד"א הקובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". אכן, קיימת חשיבות רבה - מוסרית, חברתית וכלכלית להגן על העובדים הזרים ולהמנע ככל האפשר מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם הבסיסיות בבתי הדין, במיוחד כאשר תביעתם נראית לכאורה בעלת סכויים טובים.

...

לפיכך משהמערער לא המציא ולו ראשית ראיה כי הוא מתגורר בכתובת הנטענת, ומאידך משהדואר חזר בשל "כתובת שגויה" דין טענתו לעניין הטעות העובדתית שנפלה בהחלטת כב' הרשמת להידחות.

סיכומו של דבר - מדובר בתובע - מערער שהוא עובד זר; שכתובת מגוריו בתחומי ישראל לא הוכחה; שלא הגיע לישיבת הגישור, לא הגיש תגובתו לבקשו לחייבו בתשלום הוצאות ולא שילם את ההוצאות שהוטלו עליו.

סוף דבר א. הערעור נדחה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 17649-03-19 31 יולי 2019 לפני: כב' הרשמת סימה קרמר התובע: BARHANA BARACHI ע"י ב"כ עו"ד רוזי נמר הנתבעים: 3. לזר סטרולוביצי 4. פנלופה הקסומה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דוד בכור החלטה

לפניי בקשה לחייב את התובע, בעל דרכון מאריתריאה, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע 3 – מר לזר סטרולוביצי (להלן: "הנתבע 3") וכן הוצאות הנתבעת 4 – פנלופה הקסומה בע"מ (להלן: "הנתבעת 4", ביחד "הנתבעים"), בגין התביעה שהגיש נגדם ונגד נתבעים נוספים בגין תקופה העסקתו בנתסעות 4-6, באמצעות הנתבעות 1 ו - 2.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

הרמת מסך בדיני עבודה אינה עניין של מה בכך אולם הוכרה כלפי בעלי מניות דוקא במצבים של אי-ביצוע הפרשות לפנסיה (ראו: ערעור ארצי 1137/02 אדיב החברה לביטוח ולמלונאות רחביה בע"מ (ניתן ביום 19.1.03) וכן ע"ע (ארצי) 14199-12-10 אלי קליין תכשיטים בע"מ נ' יורצ'נקו (ניתן ביום 1.3.12)).

...

מתלושי התובע עולה, כי כלל לא בוצעו הפרשות לפנסיה ופיצויים, מסקנה הנתמכת מהתכתובת עם ראש ענף הפיקדונות (נספח א' לתגובה).

עם זאת, ככל שמדובר בבעל מניות, מוכנה אני לקבל כי התובע עמד בדרישת התקנה באופן שיש לדחות את הבקשה.

לסיכום, לא הוכחה ראשית ראייה בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעת 4 ומשלא מצאתי טעמים מיוחדים לפטור את התובע מהפקדת ערובה, יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בהתייחס לתביעה כנגד הנתבעת 4 .

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים המבקשת היא עמותה רשומה אשר העסיקה את המשיב, עובד זר בעל דרכון אריתראי בתקופה שמיום 15.3.15 ועד ליום 7.8.16.

המבקשת טענה כי הואיל והמשיב מיתעלם מהחלטות בית הדין, הרי שיש להורות על מחיקת תביעתו ולחילופין לחיובו בהפקדת ערובה וכן לחייבו בהוצאות הבקשה והתשובה הואיל והמבקשת אף נאלצה להוציא סכום נוסף לשליחת שליח באמצעות דואר ישראל, לשם הוכחה כי הכתובת שציין המשיב בתגובתו שגויה.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

מעת שנפסקו הוצאות משפט לחובת צד עליו לשלמם תוך זמן סביר, ועצם עמדתו כי סכויי תביעתו גבוהים אינם פוטרים את המשיב מחובתו זו. שנית, המשיב נימנע מלציין בכתב התביעה את כתובת מגוריו והוכח, בהתאם למסמכים שצרפה המבקשת, כי הכתובת שצוינה בתגובתו היא כתובת שגויה, עילה המהוה, כשלעצמה "נימוק לחיוב תובע או מערער בהפקדת ערובה, ואין די בציון מענו של ב"כ המשיב" (בש"א (ארצי) 768/06 חנה לביא נ' פררה סונט (26.11.06); רע"א 3601/04 וינצ'ון נ' מדינת ישראל (18.10.07) זאת, מאחר שציון מענו של בעל דין נועד, בין היתר, להקל על הנתבע לגבות הוצאותיו, באם יפסקו לו. העובדה כי המשיב נימנע עד היום מלשלם את ההוצאות שהוטלו עליו ואף נימנע מלהתייחס לכך בתגובתו וכן נימנע ממסירת כתובתו, מעלה חשש ממשי כי המבקשת תתקשה להפרע ממנו ככל שיוטל עליו חיוב בהוצאות בתום ההליך.

...

" לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ולהלן אפרט נימוקיי.

לאור האמור, אני סבורה שיש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה.

אשר לגובה הערובה - לאחר שנתתי דעתי לזכות המשיב לגישה לערכאות שהיא זכות יסוד מחד גיסא, ולזכות המבקשת שלא לצאת בחיסרון כיס מאידך גיסא, ובשים לב לסכום עליו הועמדה התביעה, אני קובעת כי המשיב יפקיד סך 1,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות המבקשת וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן תימחק תביעתו כנגדם ללא התראה נוספת.

לפנינו ערעור על החלטת הרשמת רעות שמר בגס מיום 23.11.21 במסגרתה התקבלה בקשת חברת חביב בעיר בע"מ (להלן - המשיבה) לחייב את מר Tekle Ghebreyesus (להלן - המערער) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪ (להלן - ההחלטה).

הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 24.8.21 הגיש המערער, בעל דרכון אריתראי, תביעה כנגד המשיבה בה עתר לתשלום זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה, לרבות, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין וללא עריכת שימוע, הפרשות פנסיוניות, דמי הודעה מוקדמת, אי מתן הודעה על תנאי העסקה ואי הנפקת תלושי שכר כדין.

לא יופקד הסכום האמור בקופת בית הדין יורה בית הדין על מחיקת התביעה.

...

לאור הדברים האמורים, בשלב זה, סבורים אנו כי המערער כשל מלהראות 'ראשית ראייה' להוכחת טענותיו כלפי המשיבה ואף לא הוצג כל נימוק אחר המלמד כי יש להיעתר לערעור.

אשר לגובה הערבות - בהתחשב בצורך בהבטחת זכות הגישה לערכאות מחד ומנגד זכותה של המשיבה שלא לצאת בחסרון כיס , בשם לב לגובה ההוצאות הנפסקות בבית דין ולאור סכום התביעה, מצאנו לנכון להותיר על כנו את הסכום שנקבע על ידי הרשמת.

סוף דבר דין הערעור להידחות במלואו.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים המערער, בעל דרכון אריתראי, הועסק החל מיום 29.3.18 בניקיון חדרי האוכל והמטבח במלון קראון פלאזה בבעלות המשיבה.

תמצית טענות המערער המערער הצביע במסגרת הודעת העירעור על פגמים שנפלו לדידו בהחלטה: המערער סבור כי היה צריך להתייחס לכך שהמשיבה לא המציאה כל מיסמך המלמד על הסכמתו להוצאתו לחל"ת; המערער סבור כי היה צריך להתייחס לכך שהמשיבה עשתה דין לעצמה עת החליטה שלא לבצע הפקדות כנדרש בדין מהיום הראשון להעסקתו בשיעור 16% משכרו של המערער, וכי רק בסיום תקופת ההעסקה שילמה לו בעין תגמולים בסך של 6.5% וכן פיצויים בשיעור 6%, כאשר קיים בבירור חוסר של אלפי שקלים בסכום אותו היה על המשיבה להפקיד; בשל אי מתן הודעה לעובד לא היה מקום להטיל ערובה על המערער בהיתחשב בהוראת הדין; בהעדר 'הודעה לעובד' לא ניתן לקבוע האם החילה המשיבה את הוראות הדין הקבוצי על המערער, אם לאו; הסמכות לבצוע נכויים מנויה בהוראות ההסכם הקבוצי אשר על המשיבה להוכיח את תחולתו.

" המערער הוא אזרח מדינת אריתריאה על כן, אינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן לפיכך, בררת המחדל היא כי יש לחייב את המערער בהפקדת ערובה, אלא בהתקיימות החלופות המנויות בסעיף 116א (ב) בדבר המצאת 'ראשית ראייה' להוכחת תביעתו; הוכחת יכולת פרעון; טעמים מיוחדים שיירשמו.

...

עוד יש לומר, כי טענת המערער על פיה היה על המשיבה להוכיח את תחולתו של ההסכם הקיבוצי (ר' סעיף 4 להודעת הערעור) הועלתה לראשונה במסגרת הערעור ולא הובאה בפני הרשמת (כתוארה אז) על כן, דינה להידחות.

לאור הדברים האמורים, בשלב זה, אני סבורה כי המערער כשל מלהראות 'ראשית ראייה' להוכחת טענותיו כלפי המשיבה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.