ביום 11.5.2023, הגיש המערער בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, ומקביל, הגיש שתי בקשות, האחת, לפטור מאגרת בית המשפט, והשנייה, לפטור מהפקדת ערובה להוצאות.
עוד בחלק הכללי יש לציין את כלל ההתערבות של בית המשפט של ערעור בהחלטת רשם בעינייני אגרה והפקדת ערובה, כאשר ההלכה הנה כי שיקול דעת הרשם הנו רחב, וערכאת העירעור לא תתערב בשקול דעת זה, אלא במקרים חריגים.
אולם, בעוד שבקשר לסכוי העירעור מעלה המערער טענות מגוונת, הרי ביחס ליכולתו הכלכלית העלה המערער טענה אחת, ולפיה, הקביעה בדבר הכנסותיו הנה סילוף וכזב.
טענה נוספת של המערער בעירעור שלפני הנה, כי כב' הרשם שגה בכך שלא נתן לו להגיש תגובה על תשובת המשיבים.
...
מכאן, אני סבור כי המערער לא עמד בנטל להוכיח כי שגה גב' הרשם בקביעתו בעניין יכולתו הכלכלית של המערער להפקיד את הערובה.
אציין כי גם לגבי סיכוי הערעור, אני מקבל את קביעת כב' הרשם כי אלו אינם נחזים כטובים, וזאת כאשר מדובר בהחלטות בעניינים אשר נתונים לשיקול דעתו הרחב של המותב הדן בהליך, וכאשר, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר בהחלטות שקולות וסבירות אשר עניינן, בין היתר, אופן ניהול ההליך.
סיכום
לאור האמור והמנומק לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.
