ערעור על החלטות רשם בדבר פטור מאגרה והוספת מסמכים

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון) מיום 25.12.19 ב-רער"צ 60488-12-19, בה נדחתה בקשתה של המבקשת לפטור מאגרה על בקשת רשות העירעור שהגישה על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 516855-09-17, לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להפחית את שיעור התשלום החודשי שעליה לשלם למשיבה בגין החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל.

בית-משפט קמא דחה בהחלטתו מיום 2.1.2020 את הבקשה החוזרת, אך הוסיף, כי בהתאם למסמכים הבודדים והחלקיים מאד שצורפו (בנגוד להוראות המפורטות בתקנות), אין המבקשת עומדת בתנאים אשר בתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), והורתה למבקשת לשלם את האגרה עד 5.1.2020.

ודוק: תקנה 14(ד)(1) הנ"ל מדברת על החלטה של בית-משפט בדבר פטור מאגרה, אך לא על החלטה שניתנה בנוגע לשיעורו של צו התשלומים.

...

על-יסוד כל האמור לעיל, סבורני אפוא, שראוי להעמיד לרשות המבקשת הזדמנות נוספת להגיש לבית משפט קמא תצהיר משלים, בצירוף תיעוד ואסמכתאות, שיענה על כל הנדרש בהתאם לתקנה 14(א) של תקנות האגרות, וכן בהתאם לכל המפורט בפסיקת בית-המשפט העליון, שאליה הפניתי לעיל.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שהחלטות בית-משפט קמא מיום 25.12.19 ומיום 2.1.2020, מבוטלות.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, ולפיה סברתי שיש מקום ליתן למבקשת הזדמנות נוספת להגיש לבית משפט קמא תצהיר משלים בצירוף תיעוד מתאים, כנדרש בתקנות האגרות ובפסיקת בית-המשפט העליון, אני מורה שלא יהא צו להוצאות.

בעקרו של דבר, נקבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מאחר שלא נתמכה במסמכים מתאימים ביחס למצבו הכלכלי של המבקש.

להשלמת התמונה יצוין כי בצד בקשת רשות העירעור, המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה אף בבית משפט זה. בקשה זו התקבלה בחלקה ביום 10.4.2022 בהחלטה שבה צוין כי הדבר נעשה כדי למנוע "מעגל שוטה" דיוני.

אמת מידה זו חלה אף בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעירעור על החלטת הרשם באותה ערכאה (ראו: רע"א 4857/19 Saskin נ' עו"ד גיסין – בעל התפקיד לחברת אורבנקופ אינק, פסקה 7 (22.12.2019); רע"א 933/20 ‏פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (1.4.2020)) בנסיבות העניין, לא מצאתי כי הבקשה דנן עומדת באמת המידה האמורה.

על כך יש להוסיף כי עובדת היותו של המערער פושט רגל מהוה אמנם אינדיקאציה לקושי כלכלי, אך אין די בהפניה כללית להליכי חידלות הפרעון כדי לפטור אותו מהנחת תשתית עובדתית מלאה בעיניין זה (ראו בש"א 5263/19 שרבט נ' סמרלי, פסקה 4 (21.8.2019)).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

ביום 26.1.2021 הגיש המבקש בקשה שהוכתרה "בקשה להקדמת מועד דיון ו/או תשלום הוצאות", ובו ביום ציינה הרשמת בהחלטתה כי לא הומצאו מסמכים בהתאם להחלטתה הקודמת ולכן נדחית הבקשה לפטור מאגרה.

לאחר שהוגשה בקשה נוספת בתיק, קבעה הרשמת ביום 2.2.2021 כי "בתיק ניתנו החלטות ואינני מוצאת להדרש להודעה נוספת זו". ערעור שהגיש המבקש על החלטה אחרונה זו נדחה ביום 11.2.2021 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה ש' דותן) בגדרי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בכל הנוגע לבקשה לפטור מאגרה, המבקש שב וצרף את פירוט היתרות בחשבון הבנק שבבעלותו והוא מוסיף כי "עניתי למה שכבוד הרשמת ביקשה". לבסוף, מציין המבקש כי ההחלטות שניתנו בעיניינו לא הומצאו לו. למען שלמות הדברים יצוין כי גם בהליך שלפניי הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה ועירבון.

...

הרשמת הוסיפה כי התצהיר שצורף לבקשה, כמו גם תדפיסי החשבון שצורפו, חסרים פרטים שמאפשרים להיעתר לבקשה.

ביום 26.1.2021 הגיש המבקש בקשה שהוכתרה "בקשה להקדמת מועד דיון ו/או תשלום הוצאות", ובו ביום ציינה הרשמת בהחלטתה כי לא הומצאו מסמכים בהתאם להחלטתה הקודמת ולכן נדחית הבקשה לפטור מאגרה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

] לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בע"א 6084/21 מיום 3.10.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה.

ביום 19.9.2021 הגיש המערער בקשה לצרוף מיסמך, בה נטען כי בית המשפט לעינייני מישפחה נעתר ביום 14.9.2021 לבקשה דומה מטעמו למתן פטור מתשלום אגרה במסגרת בקשה נוספת שהגיש לפסלות המותב, והחלטה זו מהוה אסמכתא משמעותית עדכנית למצבו הכלכלי הקשה.

המערער הוסיף כי מקור הכספים שצוינו בהחלטת הרשמת ידוע, מפני שהוגשה על ידו בקשה מפורטת בעיניין זה לבית המשפט המחוזי.

כפי שציינה הרשמת, עיון במסמכים שצורפו לבקשת הפטור מגלה כי המערער לא עמד בחובה המוטלת עליו להציג תשתית עובדתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי.

...

ביום 19.9.2021 הגיש המערער בקשה לצירוף מסמך, בה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעתר ביום 14.9.2021 לבקשה דומה מטעמו למתן פטור מתשלום אגרה במסגרת בקשה נוספת שהגיש לפסלות המותב, והחלטה זו מהווה אסמכתא משמעותית עדכנית למצבו הכלכלי הקשה.

דין הערעור להידחות.

באשר לסיכויי ההליך, מקובלת עליי קביעת הרשמת כי על פניו סיכויי הערעור העיקרי שהגיש המערער אינם נחזים להיות גבוהים בשים לב למבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט – חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים (וראו למשל: ער"א 3643/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (3.6.2021); ער"א 1536/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (11.3.2021)).

הערעור נדחה.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הדס שכטר ישראלי) מיום 27.4.23 בת"א 33971-09-20 בגדרה התקבלה אך בחלקה בקשתו להוסיף מסמכים נוספים למסמכי המחלוקת, אליהם תדרש המומחית בתחום הגרפולוגיה שמונתה מטעם בית המשפט.

מוסיף המבקש, כי המסמכים שבקש לצרף לעיון המומחית נמצאים בלב המחלוקת שבין הצדדים ואין בהעלאתם משום העלאת עובדות חדשות או תוספת עילת תביעה והקביעה בדבר הרחבת חזית הועלתה מיוזמת בית המשפט קמא, לראשונה בהחלטתו, מבלי לאפשר למבקש לטעון בעיניין זה קודם לכן.

דיון והכרעה תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

ראו לעניין זה החלטתו של רשם בית המשפט העליון, כב' השופט רון גולדשטיין ב-בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימאלית, המעידה על העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" לפיכך, אין די בפירוט שניתן על מנת להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד את הערובה.

...

לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה לפטור מאגרה בלבד, ודוחה את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה.