ערעור על החלטה שלא לפסול שופט בתיק מרמה והלבנת הון

בבית המשפט העליון ע"פ 9100/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערער: רונן בר שירה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור פסלות שופט על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 23.11.2016 בתיק 45253-03-11 שניתנה על ידי כבוד השופט ב' שגיא בשם המערער: בעצמו פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ב' שגיא) מיום 23.11.2016 שלא לפסול עצמו מלדון ב-ת"פ 45253-03-11.

נגד המערער הוגש כתב אישום אשר ייחס לו, במסגרת ששה-עשר אישומים שונים, מיגוון עבירות ובהן קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף מיסמך בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות המערער ובהחלטתו של השופט שגיא, הגעתי לידי מסקנה שאין מקום להיענות לערעור, וזאת ללא צורך בקבלת תגובה.

החלטת בית המשפט שלא להיעתר לבקשה נוספת לדחיית מועד דיון, אינה מקימה חשש שכזה.

סוף דבר, דין הערעור להידחות.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא, השופט ח' כבוב) מיום 20.1.2021 בת"פ 52446-06-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינו של המערער (להלן: ההחלטה).

רקע והחלטתו של בית המשפט קמא ביום 13.10.2020 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את המערער בעבירות גניבה בידי מורשה, ניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ועבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

המועד לשמיעת טיעונים לעונש בפני המותב נקבע ליום 13.1.2021, אך באותו מועד לא התייצבו הסניגורים שייצגו את המערער ובמקומם התייצבה עו"ד מטעם הסניגוריה הציבורית ועתרה לדחיית מועד הטיעונים לעונש בשל "נסיבות מיוחדות שמתקיימות בתיק זה", לדבריה.

...

אכן, עיקרון יסוד בדיני הפסלות, בין לפני תיקון 38 לחוק ובין לאחריו, הוא שאין לאפשר לבעל דין לקבוע מי יפסוק בעניינו או להחליפו כאוות נפשו באמצעות פרובוקציות.

המותב הבהיר בהחלטתו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי יכולתו להמשיך ולנהל את המשפט ולגזור את דינו של המערער באופן מקצועי וללא משוא פנים, לא נפגמה בנסיבות העניין (פסקה 24 להחלטה) והוא הוסיף והדגיש בהקשר זה כי: "הערכה זו באשר ליכולתו של שופט היושב בדין לבצע את מלאכת השיפוט, אינה הערכה סובייקטיבית של הנוגעים בדבר, אלא היא מושתתת על אדני היסוד בדבר מומחיותו של הדיין, מעמדו המקצועי ונסיונו המצטבר כגורם שיפוטי – ובהתאם לאלה, יכולתו לבצע את מלאכת עשיית הדין באופן נקי, משוחרר וללא מטען רגשי או עובדתי כלשהו הפוגם, ולו במלוא הנימה - ביכולתו לקיים משפט צדק." (שם) מכל הטעמים המפורטים לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

מטעמים אלו כולם, הערעור נדחה.

] ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן) מיום 21.10.2020 בה"ת 23353-07-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינם של המערערים.

ביום 15.1.2019 ניפתחה נגד המערערים חקירה גלויה בחשד למספר עבירות, ובהן קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

ואגב: בתיק זה ניתנו גם החלטות נגד המישטרה.

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

לא שוכנעתי כי האמור בהחלטות שאליהן התייחסו המערערים מעיד על נעילת דעתו של בית המשפט קמא או על חשש ממשי למשוא פנים מצדו, ואף לא מצאתי עילה לקבלת הערעור מטעמים של מראית פני הצדק.

אשר על כן, הערעור נדחה.

] ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' ביאלין) מיום 23.6.2020 במ"י 6904-03-20, שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינם של המערערים.

המערערים נעצרו ביום 3.3.2020 בחשד לבצוע עבירות של קבלת דבר במירמה, זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף, ולעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נקבע כי העובדה שערכאת העירעור החזירה את הדיון בתיק לערכאה הדיונית אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילת המותב (ע"פ 7250/19 בכר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (‏17.11.2019)) וכי בהיעדר הנחייה אחרת, אין בכך כדי להוביל לפסילת המותב (ע"פ 4284/19 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.7.2019)).

...

כן ביקשו המערערים כי ככל שהמשיבה תתנגד לבקשה, ייקבע דיון בו יוכלו להציג את טענותיהם בעל-פה. לאחר קבלת עמדת המשיבה, אשר התנגדה לבקשה וטענה כי יש לדחות את הבקשה בהעדר נסיבות חדשות אשר יצדיקו עיון חוזר בהחלטה, דחה בית המשפט קמא את הבקשה בקבעו כי נימוקי הבקשה אינם מבססים שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה שניתנה.

בית המשפט הדגיש כי החלטת בית המשפט המחוזי לא כללה התייחסות שמונעת ממנו לדון בבקשה לעיון חוזר, והוסיף "בבחינת למעלה מן הנדרש" כי "טיעוני [המערערים], הן אלו שהוגשו בכתב והן אלו שיושמעו בעל פה בדיון, יישמעו בלב פתוח ובנפש חפצה". מכאן הערעור דנן, בו טוענים המערערים כי בהחלטתו מיום 27.5.2020 הביע המותב "דעה נחרצת" בעניין בקשתם, באופן אשר מוביל לשיטתם למסקנה כי לא יזכו לקיום משפט צדק בפניו.

דין הערעור להידחות.

זאת ועוד, המותב הדגיש בהחלטתו כי טענותיהם של המערערים בכתב ובעל-פה יישמעו בלב פתוח ובנפש חפצה, וחזקה עליו כי אכן ינהג כך. אשר על כן, הערעור נדחה.

ביום 13.10.2020 הרשיע בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) את המבקש בעבירות גניבה בידי מורשה, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וכן עבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

יובהר כי החומרים שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית שנוהלה בעקבות הגשת התלונה על ידי עו"ד ווליד כבוב, כנגד המבקש, הם החומרים אשר מבוקש לעיין בהם במסגרת בקשה זו. בהחלטה מיום 20.1.2021, דחה השופט ח' כבוב את בקשת הפסלות וקבע כי טענת המבקש בדבר תלונתו של עו"ד ווליד כבוב "היא טענה רעועה, חסרת בסיס משפטי ומעשי ודינה להדחות על הסף". בית המשפט המחוזי עמד, תחילה, על ההלכה בעינייני פסלות, וקבע כי "אין בעצם הגשת תלונה כדי לייצר עניין אישי [של המותב] ואף אין בעצם איום על מותב היושב בדין, ככל שאיום כזה נעשה ואינני קובע מסמרות בכך, כדי להקים עילת פסלות אשר תחייב את פסלות המותב". ביישום לנסיבות העניין, בית המשפט קבע כי המבקש לא הצביע על כל אינדיקאציה ל-"עניין ממשי אישי" כלשהוא שיש למותב או לבן משפחתו בהליך שבפניו, בהנתן שאין כל קשר וזיקה בין תיק החקירה בעיניין עו"ד ווליד כבוב, בנו של השופט, לבין ההליך הפלילי המתנהל בעיניינו של המבקש.

בהתאם, נקבע כי עולה "חשש כבד לנסיון [המבקש] לעשות שימוש ציני בדיני הפסלות, באופן שיש בו כדי להוות מניפולציה פסולה על בחירת היושב בדין". על ההחלטה הדוחה את בקשתו לפסילת השופט ח' כבוב, הגיש המבקש, ביום 25.1.2021, ערעור לבית משפט זה (ע"פ 566/21; להלן: ערעור הפסלות).

קולעים לעניין זה דבריו של הנשיא מ' שמגר בע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' יהודה, פ"ד מה(3) 790, 791 (1991): "טענת פסלות אינה בגדר נשק סודי, אשר אותו שומר באמתחתו מי שגורס דבר קיומה של עילת פסלות, עד שיבוא מועד נוח להעלאתה". הנשיא א' ברק אימץ את האמירה דלעיל בע"א 7725/00 פלוני נ' פלונית (30.11.2000).

...

יובהר כי החומרים שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית שנוהלה בעקבות הגשת התלונה על ידי עו"ד ווליד כבוב, כנגד המבקש, הם החומרים אשר מבוקש לעיין בהם במסגרת בקשה זו. בהחלטה מיום 20.1.2021, דחה השופט ח' כבוב את בקשת הפסלות וקבע כי טענת המבקש בדבר תלונתו של עו"ד ווליד כבוב "היא טענה רעועה, חסרת בסיס משפטי ומעשי ודינה להידחות על הסף". בית המשפט המחוזי עמד, תחילה, על ההלכה בענייני פסלות, וקבע כי "אין בעצם הגשת תלונה כדי לייצר עניין אישי [של המותב] ואף אין בעצם איום על מותב היושב בדין, ככל שאיום כזה נעשה ואינני קובע מסמרות בכך, כדי להקים עילת פסלות אשר תחייב את פסלות המותב". ביישום לנסיבות העניין, בית המשפט קבע כי המבקש לא הצביע על כל אינדיקציה ל-"עניין ממשי אישי" כלשהו שיש למותב או לבן משפחתו בהליך שבפניו, בהינתן שאין כל קשר וזיקה בין תיק החקירה בעניין עו"ד ווליד כבוב, בנו של השופט, לבין ההליך הפלילי המתנהל בעניינו של המבקש.

משכך, ככל שמדובר בטענה כלשהי כנגד השופט ח' כבוב, מדובר בטענה כבושה, שאף עתה אינה נטענת למעשה מלבד אמירה כללית ומעורפלת, ואשר, כעולה מהצהרת המשיבה, אין לה כל תימוכין בחומר שהמבקש עותר לעיין בו. מן המקובץ לעיל עולה כי במקרה דנן לא מתקיימים שניים מהתנאים שהותוו בפסיקה לעניין קבלה של בקשה לעיון בחומרי חקירה לצורך בחינה של הגשת בקשה לקיום משפט חוזר.

משכך, דין הבקשה להידחות.

כמבואר לעיל, הבקשה נדחית.