ערעור על החלטה שלא לפסול שופט בעניין צו איסור דיספוזיציה

] ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות; להלן: המותב) מיום 16.11.2022 בחדל"פ 38846-08-22 (להלן: הליך חידלות הפרעון) שלא לפסול עצמו מלדון בעיניינם של המערערים.

בהמשך אותו היום ניתנה החלטת המותב לפיה משניתן הצוו, "ניתנת לעמותה האפשרות להגיש עד ליום 18.10.22 בקשה מתוקנת, למתן צו הקפאת הליכים וצו איסור דיספוזיציה, לשם הפעלת העמותה לשיקומה, על פי הוראות חוק חידלות פרעון. עד למועד הנ"ל יעמוד בתוקפו המינוי הזמני של עו"ד אולמן" (להלן: ההחלטה מיום 6.10.2022).

...

התנהלות זו של המותב, לגישתם, מעידה כי הוא נהג בצדדים באופן בלתי שוויוני ובחוסר ניטרליות, כי דעתו ננעלה וכי גילה "מעורבות יתר בהליך". העמותה מצדה טוענת כי דין הערעור להידחות.

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.

][ ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' סנונית פורר) מיום 15.3.2023 בתלה"מ 41917-01-23, שבה נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב.

לגופן של טענות הפסלות, בית המשפט קבע כי אין בטענות המערער לגבי תוכן פסק הדין כדי לבסס עילת פסלות; כי הגשת בקשת פסלות אינה בבחינת מקצה שיפורים להליך הקודם; וכי אין יסוד לטענה בדבר קיומו של משוא פנים, ופסק הדין ניתן לאחר מיצוי ההליך ובחינת מלוא טענותיו של המערער, תוך שמירה קפדנית על זכויות המערער, שחלק מטענותיו אף התקבלו.

המערער טוען עוד, בין היתר, כי פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה ניתן מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט וזאת "באופן מכוון ומתוכנן ע"י מותב בימ"ש קמא"; כי ערכאת העירעור "אינה בבחינת 'פח אשפה'" וסמכויות ערכאת העירעור יוחדו לבירור טעויות ולא לשם בירור שפיטה הנגועה במירמה, ומכל מקום הליכי ערעור הם "בגדר פיקציה" ולכן ערכאת העירעור אינה הערכאה המתאימה לידון בטענותיו; כי בית המשפט לעינייני מישפחה הפך את פרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 "לאות מתה" (פרק זה כולל, בין היתר, עבירה של עדות שקר); וכי פסיקתו נגועה "בשיקולים זרים, הטיית דין, משוא פנים, במירמה, קבלת דבר במירמה, קנוניה ועוד". המערער מוסיף ומפרט טענות בשורה של נושאים שבהם בוצעה, לדבריו, הטיית דין בבית משפט קמא, ובכלל זה: מתן צו איסור דיספוזיציה שלא כדין; חיוב בהפקדת סכומים שלא כדין; קנוניה נגד המערער שלא אפשרה להכריז עליו כזוכה בהתמחרות; וגיבוי כונס הכנסים והמנעות מסילוקו מתפקידו חרף מחדליו.

משאלו הם פני הדברים, אין מקום להדרש לערעור על החלטת הפסלות (ראו בעיניין פלוני, שם).

...

דין הערעור להידחות, ודומה כי בקשת הסעד המובאת בראשיתו – "לבטל ולאיין את פסק הדין" של בית המשפט לענייני משפחה – היא הנותנת כי אין מקום להידרש לערעור.

אי לכך, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 51818-10-18 מיראלי ואח' נ' מירלשווילי ואח' לפני כבוד השופט יונה אטדגי המערער (המשיב שכנגד): גבריאל מיראלי (מירלשווילי) ע"י ב"כ עוה"ד טל שפירא ועתליה מורגנבסר המשיב (המערער שכנגד): מיכאל מירלשווילי ע"י ב"כ עוה"ד תומר ויסמן, אריק ברנאייזן ודמיטרי סופוניצקי פסק דין

הליך זה מיתנהל בפני כב' סגן הנשיא חגי ברנר (פש"ר 24052-10-17), ובמסגרתו ניתן עד עתה צו כנוס מותנה, הכפוף לתוצאות הבקשה שהגיש המערער לביטול פסק הבוררות וכן ניתן צו איסור דיספוזיציה האוסר על המערער לבצע פעולה כלשהיא ברכושו, ללא קבלת רשותו של בית המשפט (החלטה מיום 13.2.2018).

באשר לטענות המערער כי בקשת המשיב דינה להדחות משהיא לא נתמכה בתצהיר, קבעה הרשמת כי אין פסול בהסתמכות המשיב על כל ההליכים הקודמים וההחלטות הקודמות שניתנו, ולכן העידר תצהיר אינו מצדיק את דחיית בקשתו.

...

באשר לטענות המערער כי בקשת המשיב דינה להידחות משהיא לא נתמכה בתצהיר, קבעה הרשמת כי אין פסול בהסתמכות המשיב על כל ההליכים הקודמים וההחלטות הקודמות שניתנו, ולכן העדר תצהיר אינו מצדיק את דחיית בקשתו.

באותו דיון קבעתי כי ההחלטה בבקשות לראיות הנוספות, שטרם ניתנה הסכמה לגביהן, תינתן יחד עם פסק הדין (עמ' 3 לפרוטוקול) דיון והכרעה אני סבור כי הרשמת הנכבדה שקלה היטב את השיקולים הרלוונטיים לבקשה זו , כי לא נפלה כל שגגה בנימוקיה, וכי בסכום הערובה שנקבע נמצא האיזון המתאים בין האינטרס של המשיב כי תופקד ערובה שתבטיח, ולו חלקית, את פרעון הסכום שנפסק לטובתו בפסק הבוררות, ובין זכותו של המערער לקיום דיון בבקשתו לביטול פסק הבוררות.

מסקנתי היא, לכן, על פני הדברים, כי סיכויי בקשת המערער לביטול פסק הבוררות להתקבל אינם גבוהים, אך גם אינם קלושים.

בשל כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור ועל דחיית הערעור שכנגד.

ביום 14.11.14 הוגש תסקיר משלים וכן בקשה דחופה לצוו מניעה, איסור דיספוזיציה ובקשה לזימון ילדי החייב שהם צדדי ג' לחקירה, ביחס לנכסים נשוא הבקשה.

הכנ"ר הוסיף כי החייב היה רשאי לערער על ההחלטה בהתאם לדין.

ראו בהחלטה, סעיף 65 : " בקשה למתן צוים שיחייבו את בנו ובתו של החייב להמציא מסמכים הוגשה באופן עדכני רק ביום 4.2.2019 במסגרת בקשה 79, ועדיין לא הוגשה בקשה עדכנית לביטול הענקה. על כן, יש להזהר מלקבוע קביעות נחרצות בעיניין נכסי החייב ומה עלה בגורלם". (ההדגשה אינה במקור – נ. ג.).

הדרך הנכונה להיתמודד עם הקביעות השיפוטיות בהחלטה צריכה היתה להיות הגשת ערעור, ולא הגשת בקשת פסלות ועוד בשיהוי כה ניכר.

אוסיף כי הזכות לשבת בדין, היא גם החובה לעשות כן. שופט המשתחרר מחובתו למלא את תפקידו השפוטי, בנימוקי פסלות שאין בהם ממש, פוגע באימון הציבור.

...

הבקשה אשר הוגשה אך ביום 12.9.2019 נסמכת על החלטתי מיום 14.5.19 (להלן: "ההחלטה").

עמדת הנאמן: הנאמן סבור כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי ניכר בהגשתה וגם לגופה.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לא מצאתי כי קיימת עילת פסלות בענייננו, ואנמק להלן.

חלילה לי מלילך בדרך זו. מן המקובץ לעיל, הבקשה נדחית בזה.

] לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' ז'יטניצקי רקובר) בת"ע 17626-12-22 (להלן: ההליך) מיום 7.11.2023, שלא לפסול את עצמו מלדון בעיניינה של המערערת.

ההליך נושא העירעור דנן עניינו בבקשה לצוו איסור דיספוזיציה זמני שהגישה המשיבה לבית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו, שבה טענה כי לאחר מות אחותה המנוחה (להלן: המנוחה) התגלה לה כי המערערת – שאינה קרובת משפחתה של המנוחה, ושאותה המשיבה לא הכירה קודם לכן – הגישה בקשה לצוו קיום צוואת המנוחה (להלן: הצוואה).

...

עוד טענה המערערת כי ההחלטות מיום 22.9.2023, מיום 26.9.2023 ומיום 27.9.2023 מבטאות אף הן עוינות כלפיה מצד המותב; וכי המותב נוטה להיעתר לבקשות המשיבה מבלי לבקש את עמדת המערערת, ומנגד להכביד על המערערת במישור הדיוני.

לאחר שעיינתי בערעור ובצרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

המערערת מייחסת לבית המשפט מניעים שונים בכל הנוגע לנסיבות מתן ההחלטה השנייה מיום 20.9.2023, אך טענות אלו הועלו ללא תימוכין ולא שוכנעתי כי מחיקת ההחלטה הראשונה שניתנה באותו היום מעוררת חשש למשוא פנים.

הערעור נדחה אפוא.