ערעור על החלטה שלא להפעיל את תקנה 15

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.12.22 שהיתכנסה על פי פסק דין וקבעה, כי אין להפעיל בעיניינו של המערער את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

...

הוועדה התכנסה על פי פסק הדין ביום 25.12.22 ולאחר שהאזינה לטיעוני המערער קבעה כדלקמן: "הוועדה לאחר שהאזינה רוב קשב לדברי בא כוח התובע שהגיע בגפו ולאחר שדנה בנושא הגיעה למסקנה שהתובע, למרות הממצאים בתחום האורתופדי והנפשי, אין מקום להפעלת תקנה 15. התובע מתפקד כעת לפי חוות דעת של ד"ר קוטלר כטבח בבה"ד 8 – עבודה פיזית הכרוכה בעבודה ממושכת. הוועדה סבורה שעקב גילו הצעיר יוכל להשתלב וללמוד כל סוג של מקצוע שרק יחפוץ. אין כל מניעה שיעבוד בעיסוקים רבים ומגוונים ללא כל קושי. צעיר מאוד שכל עתידו לפניו ויכול ללמוד כל מקצוע שיחפוץ ואין מדובר באיבוד מקצוע או עיסוק שעבד קודם". החלטה זו היא מושא ההליך.

קביעת הוועדה לעניין השפעת הליקויים על אפשרות ההשתלבות במגוון סוגי עבודות היא קביעה רפואית מקצועית גרידא, ואין יסוד להתערב בה. טענת המערער, כי קביעת הוועדה סותרת את הממצאים בתחום הנפשי דינה להידחות.

כך גם מקובלת עליי טענת המשיב, כי אין רלבנטיות לקביעת הפרופיל הצבאי.

סוף דבר הערעור נדחה.

בתגובתה לתשובת הנתבע, היתנגדה התובעת להצעת הנתבע תוך שטענה כי אין מדובר בעירעור על החלטת ועדה לכאורה שלא להפעיל את תקנה 15, אלא בטענה כי משהועלו אחוזי הנכות הייתה הועדה צריכה לבחון מעצמה את הפעלת תקנה 15 תוך הפניית הסוגיה לועדת רשות.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

לאחר שבחנתי את נסיבות העניין שלפני, שוכנעתי, כי מקרה זה אינו נמנה עם המקרים המצדיקים את הארכת המועד להגשת הערעור על החלטת הוועדה.

יתרה מזו, גם דחיית התביעה אינה סותמת את הגולל על האפשרות של התובעת לחזור ולהציג את טענותיה בפני הוועדה והנתבע אף הציע לתובעת לראות במועד פנייתה לפקיד התביעות (6.7.22) כמועד הגשת תביעה לפי תקנה 17 בכפוף להגשת בקשה בטופס המתאים, אלא שהתובעת דחתה הצעה זו. על יסוד האמור, משאין מקום להארכת המועד ומשניתן היה לתקן את הטעות בדרך של הגשת בקשה לפי תקנה 17 (כפי שאכן הציע הנתבע לתובעת במסגרת כתב ההגנה), דין התביעה להידחות.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.1.23 (להלן: "הועדה"), אשר היתכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה מיום 30.5.22 (ב"ל 54472-01-22, להלן: "פסק הדין המחזיר") וקבעה, כי אין מקום לצרוף נכויות בגין פגיעות המערער (להלן: "ההחלטה").

מטבע הדברים אנחנו טונים כאשר הוא מקיים את התנאים של תקנה 12 גם מקיים את התנאים להפעלת תקנה 15, ולכן יש להפעיל את תקנה 15 כמקובל במקרים של צירוף נכויות".

הועדה הותירה קביעתה הקודמת על כנה ונימקה החלטתה בזו הלשון: "הועדה הקשיבה קשב רב לדברי באת כוח העורר. מדובר למעשה בשתי פגיעות נפרדות שהראו בשנים שהנם סמוכות ולאחריהן המשיך לעבוד באופן מלא, באף אחת מהפגימות לא הופעלה תקנה 15 ומבחינת ע"ש צוארי במהלך התקופה לא הוחמר מצבו בנתונים שעמדו לרשות הועדה הנכות שנקבעה בגין ע"ש צוארי בהיתחשב בממצאים הקליניים אין בה כדי להצביע על הפרעה תפקודית מעבר לנכות שנקבעה ולפיכך אין הועדה סבורה כי יש לפגיעה הצוארית השפעה המזכה או המחייבת הפעלת תקנה 12 (צירף נכויות).

קביעת הועדה כי תקנה 15 לא הופעלה בגין אף אחת מהנכויות אינה רלוואנטית ודוקא מחזקת את טענת המערער, כי כל אחת מהנכויות בנפרד לא הביאה להפסקת העבודה אלא אופיין המצטבר.

...

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה מושא הערעור, בפרוטוקול הוועדה בישיבתה הקודמת מיום 24.11.21, בהוראות פסק הדין המחזיר ובמכלול החומר בתיק וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל, באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכבה חדש.

סוף דבר על יסוד האמור – הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 2,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

" הועדה היתכנסה מכוחו של פסק הדין המחזיר ביום 5.3.23, דחתה את העירעור על דרגת הנכות וקבעה כי היא אינה מפעילה את תקנה 15.

החלטה: הועדה הרפואית החליטה לדחות את העירעור על דרגת נכות, תקנה 15 הוועדה אינה מפעילה תקנה 15, מסוגל לחזור לעיסוקו.

...

הנמקת הוועדה הייתה שממוצע תדרי דיבור לא יכול להיות גבוה מערך תוצאות בדיקת ה-SRT אך לפי פריט 72 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז -1956 (להלן- התקנות), הנכות אינה נקבעת לפי בדיקה זו. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות כיוון שאין הוא מצביע על פגם משפטי.

הואיל ולא הייתה אינדיקציה לחוסר אמינות במסגרת ממצאי הבדיקה האודיומטרית, לא היה מקום להיזקק לממצאי בדיקת ה-SRT ועל כן דין הערעור להתקבל.

משלא עשתה כן, ולא הסתמכה על הממצה הרלבנטי על-פי פריט הליקוי, נפלה טעות משפטית בהחלטתה ועל כן, דין הערעור להתקבל.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש על מנת שזו תדון בערר המערער בעניין ליקוי השמיעה מבראשית.

בדיון הנ"ל המליצה כבוד הרשמת לב"כ המערער שלא לעמוד על העירעור לעניין אי הפעלת תקנה 15, אך הוא לא קיבל המלצה זו ובקש כי הנושא יועבר להכרעת שופט/ת בית הדין.

המערער ציין בפני הועדה שהוא עובד במקצוע עוזר קצב והועדה נימקה את קביעתה שלא להפעיל את תקנה 15 תוך שהיא קובעת שהמערער מסוגל לעבודתו.

לסיכום לנוכח האמור לעיל, ומשמצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת הועדה לעניין הפעלת תקנה 15, ינתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לענייין הנכות הזמנית (הסכמת המשיב אשר ניתנה בכתב התשובה, לה הסכים המערער) ולפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה - פגיעה מיום 14.7.17), בהרכבה מיום 22/6/23, על מנת שתפעל כדלקמן: תתייחס לטענות המערער בעיניין הנכות הזמנית כפי שזה עלה בעררו וכן בחוות דעתו של ד"ר קליגמן מיום 31/1/23.

...

לאור כל האמור לעיל מתבקש בית הדין להחזיר את הדיון לוועדה בכדי שתדון בעניינו בהתאם לאמור בערעור.

ד"ר גליקמן ציין בחוות דעתו: "בהתחשב במקצועו וסוג הפגיעה המתואר כאן, הנני קובע שיש להפעיל תקנה 15 במלואה". לפני הוועדה ציין המערער רק כי הוא עוזר קצב ולא קצב וכן כי קיימת ירידה בהכנסות.

לסיכום לנוכח האמור לעיל, ומשמצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה לעניין הפעלת תקנה 15, ינתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לענייין הנכות הזמנית (הסכמת המשיב אשר ניתנה בכתב התשובה, לה הסכים המערער) ולפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה - פגיעה מיום 14.7.17), בהרכבה מיום 22/6/23, על מנת שתפעל כדלקמן: תתייחס לטענות המערער בעניין הנכות הזמנית כפי שזה עלה בעררו וכן בחוות דעתו של ד"ר קליגמן מיום 31/1/23.