ערעור על החלטה שלא להכיר כנכה נזקק

בתובענה זו מבקש התובע לערער על החלטת ועדת רשות, מיום 13.3.19 שקבעה כי אין להכיר בתובע כ"נכה נזקק", לפי תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן ובהתאמה – הועדה, התקנות).

...

לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה, מאחר שהחלטת הוועדה מנומקת ולא נפל בה פגם.

התובע הפנה בטיעוניו לסעיף 10 בפסק הדין, אך חלק זה של פסק הדין כולל את הנמקתו של בית הדין למסקנה הסופית לפיה יש להחזיר את עניינו של התובע לדיון נוסף בוועדה.

לסיכום האמור לעיל - הוועדה פעלה על פי הנחיות פסק הדין, עליו לא הוגש ערעור והוא הפך חלוט.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

עניינה של התביעה שלפנינו בהחלטת הנתבע כי אין להכיר בתובע כנכה נזקק בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 בתקופה 26.2.19-30.9.19 .

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

...

הכרעה לאחר ששקלנו טענות הצדדים, קובעים אנו כי דין התביעה להידחות, ולהלן טעמינו.

משהיו לתובע הכנסות מעסקו וזה לא נסגר כפי שטען, הרי שהתובע אינו עונה על הגדרת נכה נזקק, לא נפל פגם בהחלטת הועדה ודין התביעה להידחות.

מכאן בקשת רשות ערעור זו. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הזמן, מאז מינוי האם כאפוטרופסית של המשיב, הוגשו נימוקי העירעור מטעם המשיב על ההחלטה שלא להכיר בנכותו, אולם טרם הוגש כתב תשובה מטעם קצין התגמולים.

עם זאת, יישומן של הילכות אלו בנוגע לכל דבר חקיקה פארטיקולארי, דורש הזקקות לתכליתו של דבר החקיקה הנידון, לראות היש בו כדי למנוע את תחולתו של סעיף 45(ד) לחוק בתי דין מנהליים: "כאשר נקבע בחוק באופן סתמי כי קיימת זכות ערעור על 'החלטה', ומדובר בגוף אשר חוק בתי דין מנהליים חל עליו, יש לפרש את התיבה 'החלטה' כמתייחסת להחלטות סופיות בלבד. על החלטות ביניים יחול סעיף 45 לחוק בתי דין מנהליים המאפשר להגיש ערעור ברשות, למעט במקרים חריגים בהם תחייב אותנו תכלית החוק להמנע מהחלתו של סעיף זה" (עניין ממן, פסקה 12).

...

המשיב טוען כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור.

לשיטתי, הלכה זו יפה לעניינם של הליכים אשר מתקיימים במסגרתו של חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, הא ותו לא. סבורני אפוא, כי טוב נעשה אם נפרש את האמור בסעיף 34(א) לחוק התגמולים לפי לשונו, לפי הקשרו ולפי תכליתו, כפי שהמחוקק ראה אותם.

סבורני כי בקבעו את אשר קבע בסעיף 34(א) לחוק התגמולים, המחוקק אכן נתן את דעתו על כל סוגי ההחלטות של הוועדה.

תחולתו של הסדר כללי זה נשללה לפי פקודתו של סעיף 4(ג) לחוק בתי דין מינהליים, אשר קובעת כי "לא תחול הוראה של חוק זה על בית דין אם קיימת בחוק אחר הוראה לאותו עניין החלה על אותו בית דין". סבורני, כי גם משיקולי יעילות לא נוכל לייחס למחוקק כוונה לפתוח פתח לערעורי ביניים על החלטותיה של ועדת הערעורים אשר פועלת במסגרתו של חוק התגמולים.

זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 7.2.2021 אשר דחתה את תביעת התובע לקבל קצבה לנכה נזקק לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: קצבה לנכה נזקק) לתקופה שמ-1.5.2020 ועד 31.8.2020 .

בענין אורי קונסט[footnoteRef:2] נקבע [2: עב"ל (ארצי ) 25287-07-19 אורי קונסט - המוסד לביטוח לאומי מיום 30.12.2019)‏] "אף אין בידינו לקבל את טענת המערער לפיה קיים קושי נוכח הפער בין ההחלטה של הועדה אשר  הכירה במערער כנכה נזקק לתקופה שמיום 1.1.2018 עד 31.3.2018 לבין ההחלטה שדחתה את התביעה ביחס לתקופה שלאחר מכן. גם אם ראוי היה לנמק את ההחלטה באופן רחב יותר, ולהתייחס בין היתר גם לשוני בין תקופה זו לתקופה הקודמת, לא שוכנענו כי מדובר בפגם היורד לשורשה של ההחלטה" בענין אלירן אסאו[footnoteRef:3] קבע בית הדין הארצי: [3: בר"ע (ארצי ) 21626-03-14 אסאו אלירן - המוסד לביטוח לאומי מיום 16.11.2014] "לאור לשון הסעיף, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה הועדה היתה צריכה להתייחס לעובדת היותו כדורגלן וליכולתו לשוב לעבוד בתחום. הועדה בחנה, בהתאם ללשון הסעיף, את האפשרות של המבקש לעבוד וקבעה כי למעט אי יכולתו לעבוד ככדורגלן  מסוגל לעבודה כלשהיא. לא נפלה טעות משפטית בקביעה זו. ב.     הועדה נימקה באופן מספק את החלטתה. הועדה התייחסה לגובה אחוזי הנכות הזמנית של המבקש, ולאור כך קבעה כי המבקש יכול היה לעבוד בעבודה כלשהיא. לא מצאתי כי נפל פגם בכך שהועדה לא פירטה באופן ספציפי את העבודות בהם יכול היה המבקש לעבוד. הועדה פירטה את השפעת פגיעת המבקש על יכולתו לעבוד וקבעה כי היא באה לידי ביטוי רק בחוסר יכולתו לעבוד ככדורגלן. לאור קביעה זו, ונוכח האפשרויות הרחבות בהם יכול היה המבקש לעבוד, לפי קביעת הועדה, לא היה טעם בפירוט שמי של אפשרויות התעסוקה שעמדו בפני המבקש." עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 10.1.2021 (הדיון הראשון) מלמד כי הוועדה נימקה את החלטתה לא להעניק לתובע קצבה לנכה נזקק כדלקמן: נימוקי דחיה: על פי הפרוטוקול מיום 10.11.20 אין דילדול שרירים סביב הברך, הברך ללא נוזל, תנועות כיפוף, יישור 0-120, הברך יציבה.

...

הוועדה דחתה את בקשת התובע לקבל קצבה לנכה נזקק מיום 1.5.20 ועד ליום 30.8.20 (תקופה שבה נקבעו לתובע 10% נכות זמניים), כאשר הוועדה נימקה זאת כי הכאבים שהתובע מתאר אינם תולדה של התאונה הנוכחית ולדעת הוועדה קיים לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי בתקופה זו. ביום 7.2.21 התכנסה הוועדה שוב וקבעה שיש לדחות את הבקשה לנכה נזקק מיום 1.5.20 ועד ליום 31.8.20.

בענין אורי קונסט[footnoteRef:2] נקבע [2: עב"ל (ארצי ) 25287-07-19 אורי קונסט - המוסד לביטוח לאומי מיום 30.12.2019)‏] "אף אין בידינו לקבל את טענת המערער לפיה קיים קושי נוכח הפער בין ההחלטה של הוועדה אשר  הכירה במערער כנכה נזקק לתקופה שמיום 1.1.2018 עד 31.3.2018 לבין ההחלטה שדחתה את התביעה ביחס לתקופה שלאחר מכן. גם אם ראוי היה לנמק את ההחלטה באופן רחב יותר, ולהתייחס בין היתר גם לשוני בין תקופה זו לתקופה הקודמת, לא שוכנענו כי מדובר בפגם היורד לשורשה של ההחלטה" בענין אלירן אסאו[footnoteRef:3] קבע בית הדין הארצי: [3: בר"ע (ארצי ) 21626-03-14 אסאו אלירן - המוסד לביטוח לאומי מיום 16.11.2014] "לאור לשון הסעיף, אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה הוועדה היתה צריכה להתייחס לעובדת היותו כדורגלן וליכולתו לשוב לעבוד בתחום. הוועדה בחנה, בהתאם ללשון הסעיף, את האפשרות של המבקש לעבוד וקבעה כי למעט אי יכולתו לעבוד ככדורגלן  מסוגל לעבודה כלשהי. לא נפלה טעות משפטית בקביעה זו. ב.     הוועדה נימקה באופן מספק את החלטתה. הוועדה התייחסה לגובה אחוזי הנכות הזמנית של המבקש, ולאור כך קבעה כי המבקש יכול היה לעבוד בעבודה כלשהי. לא מצאתי כי נפל פגם בכך שהוועדה לא פירטה באופן ספציפי את העבודות בהם יכול היה המבקש לעבוד. הוועדה פירטה את השפעת פגיעת המבקש על יכולתו לעבוד וקבעה כי היא באה לידי ביטוי רק בחוסר יכולתו לעבוד ככדורגלן. לאור קביעה זו, ונוכח האפשרויות הרחבות בהם יכול היה המבקש לעבוד, לפי קביעת הוועדה, לא היה טעם בפירוט שמי של אפשרויות התעסוקה שעמדו בפני המבקש." עיון בפרוטוקול הועדה מיום 10.1.2021 (הדיון הראשון) מלמד כי הועדה נימקה את החלטתה לא להעניק לתובע קצבה לנכה נזקק כדלקמן: נימוקי דחיה: על פי הפרוטוקול מיום 10.11.20 אין דלדול שרירים סביב הברך, הברך ללא נוזל, תנועות כיפוף, יישור 0-120, הברך יציבה.

לאור האמור לעיל הרי שלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – ועל כן דין הערעור להידחות.

מונח לפני ערעור על החלטת ועדת הרשות שדחתה את תביעת התובע להכיר בו כ"נכה נזקק" לפי תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן- התקנות).

...

אין בידי לקבל גם את טענת התובע ולפיה לא ניתנה לו הזדמנות לטעון בפני הוועדה, משעה שעל פי הפרוטוקולים של הוועדה הוא השמיע את טענותיו בפניה טרם קבלת ההחלטה והוא לא העלה כל טענה בנוגע למהימנות הפרוטוקול ו/או טענה בענין זה טרם הדיון בפניי.

] בנסיבות אלו, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה שהתבססה על ממצאי הועדה הרפואיות והנכויות הרפואיות שנקבעו לתובע באותה העת ולפיכך, דין התביעה להידחות.