ערעור על החלטה לקבל בקשה לביצוע שטר

מבוא זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשמת הבכירה ד' ביאלר) מיום 9.3.2023 לקבל היתנגדות שהוגשה על ידי המשיבה לבקשה לבצוע שטר שהגיש נגדה המבקש (להלן: "ההחלטה").

...

אשר על כן דין הבקשה כאן להידחות, ויש לאפשר סוף סוף דיון ענייני בטענות הצדדים.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

לטענת המבקשים, הפסיקה קבעה כי לפי חוק אשראי הוגן אין מקבלים בקשה לבצוע שטר בגין הלוואה שלא מצורף לה הסכם הלוואה.

בנושאים אלה מסור שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית, והאפשרות שהערכאה העירעור הייתה מגיעה להחלטה שונה, אילו היא דנה בתיק, אינה מספיקה כדי להצדיק מתן רשות ערעור על החלטות מסוג זה. עפ"י סע' 52 (ב) לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, תיתקבל בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים דיונית של בית משפט שלום אף טרם ניתן פסק דין, רק במקרים קצוניים, בהם דחיית העירעור על ההחלטה עד מתן פסק הדין תשפיע "באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". ראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.2.2015).

...

אנמק בקצרה את טעמי החלטתי (הגם שע"פ התקנות אין בכך הכרח).

גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן [רע"א 5062/16 רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ, (23.8.2016); רע"א 8222/18 עיריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן (25.3.2019); רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26.11.2018); רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.2020); רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7.7.2020)].

ראיתי לנכון להפנות לפסקאות 35-37 מפסק הדין, המעיד על השוני מהמקרה דידן: "די לנו שבמקרה דנן לא קיים כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק... ערים אנו כי יכול ולעיתים התוצאה תהא בלתי צודקת. אולם על בית המשפט לומר דברו תוך הדגשה כי מי שעיסוקו במתן הלוואות לרבות נכיון שיקים חייב לערוך חוזה הלוואה בכתב על כל פרטיו". בסיכומו של דבר, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בבת ים (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 2/12/20 ו- 4/12/20 בת"ט 513373-03-20 שעניינו ביטול עיקולים.

התקבלה הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ אך נקבע כי אין מקום לביטול עיקולים שכבר ננקטו ובפרט עיקול על מקרקעין.

בבקשת רשות העירעור נטען כי היתה חובה לקיים דיון בבקשה לביטול עיקול מכוח תקנה 367 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי ואין זה משנה אם ההיתנגדות לבצוע שטר הוגשה במועדה, אם לאו.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בנוגע להחלטות בדבר סעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בבקשה נטען בקצרה כי לאחר הגשת הבקשה לבצוע שטר היתקבל פסק דין בהליך הקודם שקבע כי החייבים (התובעים) היו רשאים לעזוב את המושכר ולפיכך, מחובת ההגינות, עולה כי יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

התובעים גם לא הגישו בקשה לפסוק להם הוצאות באותו תיק, הגם שיכלו לעשות כן. התובעים גם לא הגישו ערעור על ההחלטה לסגור את התיק מבלי שנפסקו לטובתם הוצאות.

...

סיכום ביניים התביעה מתקבלת בחלקה בגין המרכיבים הבאים: 7,671 ₪ בגין ריבית הפיגורים.

התוצאה הנתבעים ישלמו לתובע סך כולל של 31,466 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה (24.4.2022) ועד לתשלום המלא בפועל.

בנסיבות בהן התביעה התקבלה בחלקה בלבד (פחות מרבע מסכום התביעה), ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון) בת"ט 45075-09-22 מיום 6.8.23, במסגרתו נדחתה ההיתנגדות לבצוע שטר שהגישו המבקשים, זאת לאחר שהמבקש לא הפקיד את הערובה שקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 25.5.23 כתנאי לקבלת ההיתנגדות.

...

על הנימוקים לכך, עמד בית המשפט העליון בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07): "זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת הערבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל...פטור מערבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סיכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים. " בנוסף, הלכה היא שלא די בכך שהפקדת הערובה תכביד על המבקש מבחינה כלכלית, אלא עליו לפרוס תשתית ראייתית כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון (בש"א 3849/11 אורי פלג נ' SOFASA Llc (22.5.11)) מעיון בהודעת הערעור ובהחלטה בהתנגדות לביצוע שטר, עליה נסמך למעשה פסק הדין, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות, כי ההחלטה מנומקת היטב ומבוססת על טיעוני המבקש עצמו (הכוללים גם טענות סותרות).

לאור כל האמור, משלא הוכחו התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, אני דוחה את הבקשה.