מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החלטה למנות מומחה רפואי אחר

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת לאה גליקסמן: לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה רוית צדיק; ב"ל 51483-05-21), שבה נדחתה בקשתו של המבקש (להלן – המוסד) למינוי מומחה רפואי אחר חלף המומחה הרפואי שמינה בית הדין.
...
האמור לעיל נאמר באופן כללי, מבלי להידרש קונקרטית לדוגמאות שהביא המוסד בבקשת רשות הערעור, לנוכח המסקנה אליה הגענו, שלפיה יש למנות מומחה רפואי אחר בשל העובדה כי הבקשה לפסילתו הגיעה לידיעתו של המומחה השני.
לטעמנו, בנסיבות המקרה הנדון, מראית פני הצדק מחייבת מינוי מומחה אחר במקום המומחה השני [השוו: עניין דמרי].
סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת, ואנו קובעים כי בית הדין ימנה מומחה רפואי נוסף אחר.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

החלטה זו נומקה, בין היתר, בטעם שהמומחה "חרג מהעובדות המוסכמות ולא היתייחס לחלק מהמאמרים ואף קבע שניתן למצוא ספרות התומכת במרכיב הסביביתי והתעסוקתי אך לא הציג ספרות כאמור". על החלטה זו הגיש המוסד בקשת רשות ערעור (בר"ע 66727-11-19) (להלן - בקשת רשות העירעור על החלטה למנות מומחה רפואי נוסף).
לאחר קבלת חוות דעת המומחה הרפואי, לרבות ביחס לשאלות ההבהרה, הגיש המוסד בקשה נוספת למינוי מומחה רפואי אחר.
...
וכך נומקה החלטתו: "כעולה מהעובדות שנקבעו בהליך הקודם, התובע עבד במשך 31 שנים כחקלאי עבודות ריסוס. במהלך כל שנות עבודתו התובע נהג על טרקטור, כמעט מידי יום במשך שעות רבות. בזמן הריסוס גרר הטרקטור מרסס מפוח ובזמן עבודות הפילוח גרר קולטיווטור או דיסקוס. הנסיעה הייתה בשטחים חקלאיים, בהם היו מהמורות רבות על קרקע מפולחת באופן שגרם לקפיצות של הטרקטור, כאשר הטרקטורים עליהם נהג התובע במהלך שנות עבודתו היו ללא בולמי זעזועים או כסאות אורתופדיים/פנאומטיים. לטעמנו, עובדות אלו מקימות תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי בעילת המיקטראומה, על מנת לבחון גם את הליקוי הנטען של התובע בירכיים. לעניין זה מקובלת עלינו עמדת התובע לפיה מאפייני העבודה של התובע במשך שנים על טרקטור ללא בולמי זעזועים, אשר גרר אחריו מרסס, קוליטווטר או דיסקוס, בשטחים חקלאיים מפולחים בהם היו מהמורות שגרמו לקפיצות של הטרקטור – מצביעים על עבודה בתנאים של רטט כלל גופי, ולא רק על רטט בגב ובצוואר. איננו רואים בעובדה כי המילה רטט לא נכתבה במפורש בעובדות שנקבעו בהליך הקודם כדי לשלול את קיומו של הרטט. מהעובדות המפורטות לעיל, כפי שנקבעו בהליך הקודם, ניתן להסיק קיומו של רטט כלל גופי במהלך העבודה על הטרקטור, וזאת אף אם הדברים לא נכתבו במפורש. השאלה האם מאפייני עבודה המתוארים לעיל גרמו לליקוי הנטען של התובע בירכיו היא שאלה רפואית, אשר טעונה חוות דעתו של מומחה רפואי, ואין מקום לדחות את התביעה בשלב זה טרם קבלת חוות דעת רפואית בשאלה זו. כמו כן, איננו רואים צורך לנהל הליך הוכחות נוסף, לאחר שכבר התנהל דיון הוכחות בהליך הקודם ואשר בעקבותיו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות, אשר כאמור מהוות ממילא השתק פלוגתא בהליך זה." בית הדין האזורי נסמך בקביעתו זו על עניין קסה[footnoteRef:1] שם נקבע כך: [1: עב"ל (ארצי) 27810-12-21 שומט קסה - המוסד לביטוח לאומי (מיום 8.6.2022).
] "הגב התחתון והירכיים אינם סמוכים במידה המבססת את האפשרות הסבירה לכאורה, ואינם מרוחקים במידה השוללת אפשרות זו. משכך, נדרשת בחינת נסיבות הענין. לאחר שבחנו נסיבות אלה הגענו לכלל מסקנה כי ההכרה במיקרוטראומה בגב עקב פעולת כיפופו ועקב הרמת משאות אינה מספקת, כשלעצמה, כדי ללמד על תנועה מקבילה במפרקי הירכיים. משכך, ההכרה במיקרוטראומה בגב אינה מייתרת את הצורך לבחון קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בפרקי הירכיים, וזאת נערוך להלן." החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שבפני.
הכרעה לאחר שבחנתי את כלל חומר התיק ואת טענות המוסד בבקשת רשות הערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להדחות גם מבלי להדרש לתשובת המשיב.
כך או כך, לא קיימת הצדקה לדון בהחלטת בית הדין האזורי במסגרת ערעור על החלטת ביניים, באשר לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, לפיו "אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה", וממילא טענות המוסד שמורות לו, והוא יוכל להעלותן, ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת ערעור על פסק הדין.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' א. כהן) מיום 26.3.22 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי במסגרת תביעה שהגישה כנגד המשיבה מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד).
בדומה לכך הובהר לא אחת כי היתערבות בהחלטות הנוגעות למינוי מומחים או ההוראות הניתנות למומחים הן בגדר החלטות בינים וככאלו אף בעיניינן תטה ערכאת העירעור שלא להתערב (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד (1990); רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי (2006); רעא (נצרת) 22233-08-15 - הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' ש' ס' (2015); רעא (מרכז) 37236-03-16 - פלוני נ' פלוני,(2016) ; רעא 1360/09 – הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בעמ נ' אסף פוקס ואח', (2009)), בנידון בקשת המבקשת לא נדחתה סופית על ידי בית המשפט וראוי להמתין להכרעתו הסופית אחר קבלת חוות דעת המומחה שמונה, ולא תגרם למבקשת כל פגיעה מאי היתערבות בהחלטת הבינים בשלב זה. נרחיב אף מעבר לכך - הן בפסיקה, והן בספרות, הוכר נוהג המקובל בבתי המשפט, לפיו בית המשפט מבקש מהמומחה שנתמנה כבר על ידו, לחוות את דעתו ואף להדריך את בית המשפט בשאלה אם יש צורך, מהבחינה הרפואית, למנות מומחה רפואי אחר בתחום רפואי אחר, כאשר בית המשפט שוקל את עצתו (ראו - אליעזר ריבלין, תאונת דרכים (מהדורה 4, 2011) עמ' 648-649 ; יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , מהדורה רביעית עמ' 485).
...
סוף דבר בנסיבות האמורות, איני סבור כי המדובר בהחלטה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור כבר בשלב זה, ומתוך שכך, הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת ביקשה למנות מומחה רפואי אחר או נוסף.
בהחלטה מיום 5/10/21 נקבע: "בכל הנוגע לנימוק המתייחס לעובדות שנקבעו בהחלטה, טענה זו אינה יכולה להיות מופנית למומחה, הפועל על פי העובדות שקובע בית הדין. ככל שהתובעת חלקה על העובדות שנקבעו היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 21/6/21. משלא עשתה כן, אין מקום לידון בכך בשלב זה של ההליך.
...
לאחר שנשמעו העדויות, ניתנה החלטתי מיום 21/6/21 בדבר קיומה של תשתית עובדתית בעילת מיקרוטראומה.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענת הנתבע בדבר תחום מומחיותו של המומחה מהוה למעשה ערעור על החלטת בית הדין הממנה את המומחה ליתן חוות דעת.
] בסעיף 16 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.9.19 (להלן – ההנחיות) נקבעו הדברים הבאים: "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה." בסעיף 17 להנחיות נקבע כך: "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך." (ההדגשה במקור) ובסעיף 18 להנחיות נקבע כך: "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון." (ההדגשה במקור) לא אחת, עמד בית הדין הארצי על הנסיבות החריגות הצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף בהליך,[footnoteRef:2] כשעיקרן הם כי מינוי מומחה רפואי אחר הוא צעד חריג שמשמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה, ויש צורך בטעם ממשי להביא לפסילת חוות הדעת, כדוגמת היתעלמות חוזרת ונשנית מהמסכת העובדתית, התקבעות בדיעה מסוימת חרף הנחיה משפטית שניתנה או פגם אישי שנפל בנותן חוות הדעת.
יובהר, כי גם אם היה מקום לטענות הנתבע בדבר הצורך במינוי מומחה תעסוקתי ומומחה כאב, ולא כך הוא, היה על הנתבע להעלות טענות אלו קודם לקבלת חוות הדעת, עם החלטה על מינוי המומחה ולא לאחריה ולאור האמור בה. אוסיף כי בנגוד לטענות הנתבע לא קיים בתיק זה מומחה ראשון ששלל קשר סיבתי.
...
הטבלה ממחישה שהמשקל שהרימה התובעת אינו חורג מהמותר, המומחה הסתמך על התשתית העובדתית שהועברה אליו והגיע לכלל מסקנה כי הקשר הסיבתי המתקיים במקרה זה הוא קשר של החמרה ולא גרימה.
] לאחר ששקלתי את בקשת הנתבע, התנגדות התובעת הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.
לאור כל האמור הבקשה לפסילת המומחה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו