ערעור על החלטה למכור נכס בהוצאה לפועל

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 32908-12-21 אוריון נ' גולדפינגר ואח' לפני כבוד השופט ארז יקואל התובע/המבקש אפרים אוריון ע"י ב"כ עו"ד ח' בן נון הנתבעים/המשיבים 1. יאיר גולדפינגר 2. עו"ד שמואל גלינקא, כונס נכסים בהוצל"פ ע"י ב"כ עו"ד ס' חדאד 3. יעקב בן דוד אוחיון ע"י ב"כ עו"ד י' סברוב 4. הודיה בנעים 5. אילן ג'אן בנעים ע"י ב"כ עו"ד ש' רוזנר החלטה

ביום 13.5.2021 דחתה רשמת ההוצאה לפועל את בקשת המבקש לבטל את הסכם המכר מכוחו נמכר הנכס לרוכשים (תיק הוצאה לפועל 01-77122-08-4).

בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי בית משפט השלום (כב' השופט ע' יריב) ביום 31.10.2021 (רער"צ 8377-06-21).

...

סבורני כי אין בעובדה שביני לביני נרשמו זכויות הרוכשים כבעלי הנכס – כדי להעלות או להוריד בבחינת סיכויי התביעה לביטול עסקת המכר בעילת התרמית הנטענת.

אני סבור כי השלמת העסקה ברישום הזכויות מטה את מאזן הנוחות כפי שכבר נקבע וביתר שאת לטובת הרוכשים.

ביתרת הטענות לא מצאתי ממש שיהא בו כדי לשנות ממסקנתי, הן נשמרות לצדדים למהלך הדיון גופו והבקשה נדחית אפוא.

לטענתו, התובע מזה כ- 20 שנים עושה שימוש לרעה בהליכי משפט בהליכים שונים בהוצאה לפועל ובבתי המשפט לרבות בקשות הפחתת חוב, תביעה נגד הבנק, צו מניעה, בקשות עיכוב, ערעור על פסק הדין שדחה תביעתו ובקשת ערעור על דחיית העירעור.

ביום 10/6/09 לאחר שהתובע לא עמד בתנאים שנקבעו לעיכוב הליכים ולא בוצעה ההפקדה בה חויב במסגרת החלטה מקדמית בבקשת "פרעתי" שהגיש, קבעה רשמת ההוצאה לפועל שהיא מאשרת את מכירת הנכס (נספח ח' לכתב ההגנה).

...

אשר לטענה בעניין פדיון רכבים ששועבדו לטובת הנתבע בסכום העולה על 46,500 ₪ (סעיף 12 לכתב התביעה) דין הטענה הממוחזרת להידחות מחמת התיישנות.

סוף דבר, דין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין, השתק, מניעות והתיישנות בהתאם לתקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשנ"ח-2018 (להלן תקנות סדר הדין האזרחי).

אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל, מיטל פרי, מן הימים 13.4.21, 21.4.21 ו- 26.4.21, שדחתה בקשה מוסכמת לביטול צו מכר של רכב, שנתפס על ידי המבקש 1 במסגרת הליכי כנוס נכסים שננקטו ביחס למשיבה - החייבת.

...

דיון לאחר עיון בנימוקי הבקשה ובבקשה לאישור ההסכמות, כמו גם בהחלטות רשמת ההוצאה לפועל ובנימוקיה, מצאתי כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בערעור לגופו, ולקבלו.

לטעמי יישום ראוי של ההלכה הנוהגת, מביא למסקנה שיש לבטל את החלטות כב' הרשמת לבטל את צו המכר לרוכש הראשון ולאשר מכירת הרכב לרוכש החלופי.

סיכום בהיעדר פגיעה באינטרס של מי מהגורמים המעורבים בהליך, או באינטרס הציבורי, והיות שהיעתרות לבקשה תביא בוודאות קרובה להגדלת הסכום שיוותר בקופת הכינוס לטובת הנושים, בקשת רשות הערעור מתקבלת, באופן שמבוטל צו המכר של הרכב לטובת הרוכש הראשון, ומאושר בזאת צו המכר של הרכב לטובת הרוכש החלופי, בהתאם להסכם המכר מיום 08.04.2021.

] לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ו' פלאוט) מיום 22.11.2021 ברמ"ש 51562-11-21, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה (השופטת א' נוס) מיום 10.11.2021 בתלה"מ 19827-02-21 (והליכים נוספים מאוחדים).

בתום הדיון הורה בית המשפט על מינוי כונס נכסים למכירת הדירה כאשר הליך הכנוס יתנהל במסגרת לישכת ההוצאה לפועל, ועל מינוי מומחה לשם מתן חוות דעת בדבר הזכויות והחובות שצברו הצדדים במהלך נישואיהם.

ראשית, החלטה זו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים במסגרת הדיון מיום 24.5.2021, לפיה "דירת המגורים תמכר לאלתר לכל המרבה במחיר" וככל שהדירה לא תמכר בתוך 60 יום, הליך הכנוס "יתנהל בלישכת ההוצאה לפועל". שנית, המבקש עצמו מעיד כי אין בכוונתו לרכוש את חלקה של המשיבה בדירה בעצמו אלא למכור את הדירה בשלמותה לצד ג'.

...

ביום 20.12.2021 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה מושא בקשה זו. דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

למותר לציין כי החלטות הנוגעות למינוי מומחה מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בו (וראו: בע"מ 5197/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (8.9.2020)), וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

במקרה זה, הראציונאל אשר עומד בבסיס החלטת הנאמן אינו עולה בקנה אחד עם החלטות רשמת ההוצל"פ בפתח-תקוה (כב' הרשמת פסו-ואגו) מיום 13.12.2017 ומיום 25.1.2018, שלפיהן אך ורק לבנק קמה זכות לפעול למימוש השיעבוד/המשכנתא עד לגובה שאליו הוגבל, וכן גם עם קביעותיו של בית משפט השלום בפתח תקוה (כב' השופטת מירב כפיר) בהליך העירעור על החלטות כב' רשמת ההוצל"פ ((עש"א 69932-01-18 מיום 6.8.2020) שבו נקבע בסעיף 15 כדלקמן : " העובדה ששטר המישכון מוגבל בסכום, אין משמעה כי החוב שמבטיח שטר המשכנתא פוחת לכדי סכום יתרת ההלוואה בלבד. המישכון בא להבטיח כי המערער יישא בתשלום כל חובותיו המובטחים באותו מישכון (כמפורט בתנאי השטר, וכפי שנותחו ע"י ביהמ"ש העליון בהחלטתו ברע"א 3180/13), שאם לא כן ניתן יהיה לממש את הנכס הממושכן ואז יוכל הבנק להפרע מהתמורה שתתקבל עד לגובה שטר המישכון בתוספת הוצאות, כמפורט בשטר". קביעתו של הנאמן שלפיה חלה בעניינינו הוראת סעיף 50 לחוק החוזים בהנתן עתוי התשלום טרם פינויו של החייב מהדירה ובהנתן גובהו המשמעותי של הסכום אשר שולם בתאריך 1.10.2017 (סך של 615,425 ₪) ראויה להבחן בהקשר אחד גם עם תנאי הסכם המשכנתא שלפיהם כל סכום שישולם לבנק ו/או ייגבה על ידי הבנק ייזקף על חשבון קרן החוב בהתאם להוראות נספח המשכנתא אשר קובע את מדרגי סדרי הזקיפה כדלקמן : "א. ראשית על חשבון ההוצאות שהיו ו/או יהיו לבנק עקב מתן ההלוואה, הבטחונות, גביית ההלוואה, מימוש הבטחונות, מכירת הנכסים, הוצאה לפועל של שטר זה, דמי גוביינא, מס' בולים, אגרות בימ"ש והוצאה לפועל, שכ"ט עורך דין, מינוי כונס נכסים ו/או מפרקים ו/או מנהלים ו/או מנהלים וגביית כל יתר התשלומים שיגיעו לבנק פרט כאמור בסעיפים ב' עד ה' להלן.

...

למסקנה כאמור שני טעמים: האחד, סדרי הזקיפה המפורטים בהסכם ההלוואה, לוקחים בחשבון רק תשלומים שיש להם קשר לאותה הלוואה.

סוף דבר : הערעור על החלטת הנאמן מיום 26.12.2021 נדחה.