לפניי ערעור על החלטת בית הדין לבקורת משמורת של שוהים שלא כדין (כבוד הדיין רג'א מרזוק) מיום 11.10.21, לפיה אישר את המשך החזקתו של המערער במשמורת.
...
אכן, ככל שחולף הזמן, והמערער עודנו מוחזק במשמורת, כך מתעצמת הפגיעה בזכויותיו לחירות ולכבוד, ובשלב מסוים ייתכן והמסקנה תהא שאין עוד תכלית למשמורת, והכל בהתאם לנסיבות העניין (בג"צ 1468/90 גדעון בן ישראל נ' שר הפנים ואח', פ"ד מד(4) 149 (1990); עמ"נ (ב"ש) 23811-06-16 זרילה נ' מדינת ישראל (27.6.16)).
עם זאת, בסופו של דבר שחרורו של המערער כעת תלוי בשלב זה בעיקר בו, שכן ברגע שיסכים להרחקה ניתן יהיה להרחיקו, ובכך להביא לסיום המשמורת באופן מיידי.
סוף דבר
הנה כי כן, למרות הזמן הרב שמוחזק המערער במשמורת והפגיעה המובנית בזכויותיו, הוא יכול בכל עת להביא לסיום המשמורת בהסכמה להרחקה, והתשתית שפורטה מלמדת כי אין מניעה לכניסתו לגינאה עם מסמכי נסיעה ישראלים.
