ערעור על החלטה בפר"ק בדבר החרגת כספים

בבית המשפט העליון רע"א 3134/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון המבקשות: 1. בניני ישקו לבניין ומקרקעיו בע"מ 2. הבאר של ישקו בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עוה"ד אהוד גינדס, עוה"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבריאל טרבלסי 2. רבוע כחול ישראל בע"מ 3. ח.א.א אקסטרה אחזקות בע"מ 4. הכונס הרישמי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפר"ק 18975-05-16 מיום 6.3.2017 (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) תאריך הישיבה: ד' בכסלו התשע"ח (22.11.2017) בשם המבקשות: עו"ד יצחק מירון; עו"ד אלעד אלעזר בשם המשיבים 1: עו"ד יוסי מנדלבאום בשם המשבות 3-2: עו"ד רענן קליר; עו"ד עמית גולדמן בשם המשיב 4: עו"ד מיכל בן-עמי (ליבוביץ) החלטה

מכאן נפנה בית המשפט לבחון את השאלה האם יש להחריג את המבקשות מהוראות הסדר הפשרה.

מעבר לכך, עמד בית המשפט על כך שטענות המבקשות להפרת הסכם השכירות, אף שיש בהן גם טענות לפינוי המושכר, הן בסופו של דבר טענות כספיות שניתן לבררן במסגרת תביעת חוב שתוגש לנאמנים.

לדעתי, והדברים עולים למעשה מן האמור בפיסקה 19, לא הייתה נתונה למבקשות זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

...

תחילה דן בית המשפט בטענת המבקשות לפיה הן אינן בגדר "נושים משותפים" והגיע לכלל מסקנה כי יש לדחות את הטענה.

גם בענין זה הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את טענת המבקשות.

על רקע האמור, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקשות כי הן לא באו בגדר "הנושים המשותפים" וכי בכל מקרה אין מקום להחיל את הוראות הסדר הפשרה עליהן, באספקלריה של בקשה לביטול פסק דין.

מסקנה זו של בית המשפט המחוזי מקובלת עליי במלואה.

לנוכח כל האמור לעיל, דעתי היא כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור וכך אציע לחבריי לעשות.

בין השאר נערכו הסכמים עם חברת דניה סיבוס, קבלן הפיתוח (אחמד חסן תשתיות ופיתוח בע"מ), יועץ חשמל (חברת טיקטין תיכנון חשמל (2003) בע"מ), יועץ בטיחות (חברת ש. נתנאל מהנדסים יועצים בע"מ), מהנדס קונסטרוקציה (חברת י. דוד מהנדסים בע"מ), יועץ תברואה (חברת א. לוין – ס. כהן, יועצים למיתקני תברואה בע"מ), יועץ הנדסי כללי (מר רוני גולדשטיין), יועץ מעליות (חברת ש. הולץ מהנדסים בע"מ), הסכם עם מעצב פנים (מר משה ציון), הסכם עם חברת לאה רובננקו אדריכלים בע"מ, הסכם עם חברת פניאן שיווק פרויקטים בע"מ, הסכם עם חברת סופרגז חברת ישראלית לאספקת גז בע"מ; אישור חשבונות ובצוע תשלומים שוטפים מקופת כנוס הנכסים לקבלנים, יועצים ומתכננים; רכישת והטעמת תוכנת "משכנת"; ניהול הליכי גבייה ואיכלוס, ביניהן, בין השאר, נידרש כונס הנכסים להפיק דו"ח מצב חשבון עבור כל אחד מרוכשי הדירות; טפול בהשגות הרוכשים ביחס למצבי החשבון; מענה למצוקות פרטניות של רוכשים, לרבות רוכשים בעלי נסיבות אישיות קשות, קיום פגישות 'קדם מסירה', הנפקות ערבויות חוק המכר לרוכשים בגין התשלומים שבוצעו על פי הוראות ההסדר והוצאת מכתבי החרגה לכל רוכש; ביטול הסכמי המכר בבניין 'דוגית'; ניהול הפרויקט על ידו כיזם, ביניהן, נידרש כונס הנכסים לפעול להשגת טופס 4 ביחס לפרויקט, הסדרת מוני המים, מעורבות בהליך מסירת הדירות בפועל, מתן מענה לפניות הרוכשים בנושא ליקויים בדירות ואחריות בדק, היתנהלות מול ועדי הבניינים השונים, שיוך המחסנים והחניות בפרויקט; שיווק ומכירת דירות המלאי בפרויקט, לרבות טפול בהגשת הסכמי המכר לאישור בית המשפט; פעולות כחברה משכנת, ביניהן, משא ומתן עם הבנקים השונים למשכנתאות ביחס לנוסח האישורים וכתבי ההיתחייבות, טפול בהוצאת אישורי הזכויות וכתבי ההיתחייבות, טפול בהעברת הזכויות, הסבת ערבויות חוק המכר של הרכוש לצדדים שלישיים; טפול בהליכים משפטיים ביחס לפרויקט, בין השאר, במסגרת בש"א 6754/07 בעיניין היתקשרות כונס הנכסים עם חברת שמירה, הליכים שעניינם אישור מכר דירות המלאי, בש"א 7234/07 בעיניין הרוכשים בצי ואנליה בן יוסף, בש"א 7264/08 בעיניין הגשת תוכנית פרטנית להשלמת בניית פרויקט חופים ובעניין גיבוש ההסדר המוסכם, בש"א 2295/08 בעיניין ההסדר המוסכם הכולל, פש"ר 4202/07 וע"א 4832/08 בעיניין אישור ההסדר למימוש נכסיה וזכויותיה של חפציבה חופים על ידי הבנק וכונס הנכסים, בש"א 1598/08 בעיניין ביטול הסכמי מכר דירות בבניין 'דוגית', בש"א 2020/08 בעיניין ביטול הסכם המכר עם הרוכשת גב' אורית שרון, בש"א 2736/08 בעיניין בקשת כונס הנכסים לאישור ההסכם עם דניה סיבוס, בש"א 7662/07 בעיניין המצאת אסמכתות לכונס הנכסים, בש"א 8031/07 בעיניין צירוף עמותת 'ידיד' כידיד בית המשפט ביחס להקפאת ההליכים, בש"א 7264/07 בעיניין הרוכש מר צבי בין יוסף, בש"א 1762/08 בעיניין מר פולצ'ק ומר בבלוקי, בש"א 7229/07 בעיניין הרוכש מר אלעד שמולביץ, חמישה הסדרי פשרה עם רוכשי הדירות 'הבעייתיות' בפרויקט, בש"א 8035/09 בעיניין המחסנים והחניות, פרק 6311/09 (בקשה מספר 96) בעיניין מתן תוקף משפטי להסדר המס, ה"פ 8103/09 בעיניין נופי ים, ע"א 2321/10 ערעור על ההחלטה לדחות את המרצת הפתיחה המתוקנת, פר"ק 6311/09 (בקשה מספר 220) בעיניין חלוקת כספי הכנוס בין הנושים, ע"א 1940/11 ערעור על ההחלטה לאישור המתוה, בקשה לאיחוד תיקי ערעור (ע"א 1940/11, ע"א 2123/10, רע"א 715/11), פרק 6311/09 (בקשה מספר 226) בעיניין בקשה למתן הוראות למתן צו להמצאת מסמכים, פר"ק 13274-08-12 (בקשה מספר 10) בעיניין מחיקת הערות אזהרה, בש"א 9465/09 בעיניין ליקויים בבניין 'אלמוג', פר"ק 13274-08-12 (בקשה מספר 2) בעיניין הסדר שומה.

סוף דבר – בחלוף למעלה משלוש עשרה שנות עבודה ללא קבלת שכר טירחה, בשים לב להקף העבודה, כאשר במוקד 128 דירות שצריך היה לסיימן, נוכח הפעילות הצפופה, הרבה והמגוונת שנדרשה, נכון אני, על יסוד הסכת הכנ"ר והמנה"מ, ליתן אישור למבוקש.

...

סוף דבר – בחלוף למעלה משלוש עשרה שנות עבודה ללא קבלת שכר טרחה, בשים לב להיקף העבודה, כאשר במוקד 128 דירות שצריך היה לסיימן, נוכח הפעילות הצפופה, הרבה והמגוונת שנדרשה, נכון אני, על יסוד הסכת הכנ"ר והמנה"מ, ליתן אישור למבוקש.

]השופט נ' הנדל: מונח לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק פר"ק 2419-07 (כב' סגנית הנשיאה ו' אלשייך), במסגרתה נקבע כי כספים לגביהם ניתן צו מימוש לזכות המערער בהוצאה לפועל, יוחזרו לקופת הנאמן.

דיון במוקד העירעור דנא ניצבות שתי שאלות אלה: הראשונה - האם מתן צו המימוש מהוה "השלמת הליך" אשר מחריג את הכספים מקופת הנאמן?; תשובה חיובית לשאלה זו מחייבת שאלה נוספת: האם בנסיבות התיק הספציפיות - השהיית צו המימוש - נסוגה זכותו של הזוכה מפני צו הקפאת ההליכים.

בהקשר זה חשובים דברי כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתה לבטל את העיקול מיום 11.7.2008: "גם אם לא היה ניתן צו הקפאת ההליכים, היה מקום ליתן החלטה סופית בבקשת החייבת לביטול העיקול, ויכול והיתה ניתנת החלטה כי לא היה מקום לעקל את אותם כספים וממילא אלה לא היו מועברים לזוכה, ויכול והיתה ניתנת החלטה הפוכה". כאמור, בשלב בו טענה הערייה כי העיקול הוטל שלא כדין וכי יש לעצור את הליכי ההוצאה לפועל, ניתן כבר צו מימוש והנטל הוסר מכתפי הזוכה.

...

מצבה המיוחד של העירייה אינו מאפשר פירוק, והחשיבות שבמציאת פתרון כולל היא קריטית לשמירה על זכויות הפרטים והגופים השונים שנפגעו מהתנהלותה; יתרה מכך, מי שישא בעלויות היא ככל הנראה ובסופו של דבר המדינה.

בנסיבות אלה דעתי היא כי דין הערעור להידחות.

המשנה לנשיא (בדימ') השופט ס' ג'ובראן: לאחר שעיינתי בחווֹת הדעת של חבריי, החלטתי לצרף דעתי לזו של חברי המשנה לנשיא (בדימוס), השופט א' ריבלין.

עמדתו, לפיה פרשנותו של סעיף 350(ח) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מובילה למסקנה לפיה לא ניתן לראות בהליך העיקול בענייננו כהליך שהושלם בטרם מתן צו הקפאת ההליכים, שכן צו המימוש הושהה, מקובלת אף עלי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 7833-10-17 יונט קרדיט בע"מ נ' קריגר 0404 בע"מ ואח' 18 לאפריל 2023 לפני כב' השופטת נועה גרוסמן בקשה מס' 68 בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 ובעניין: קריגר 0404 בע"מ החברה ובעניין: עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד המנהל המיוחד ובעניין: 1. בוטל שלמה ועוד 11 אח' ע"י ב"כ עוה"ד עדי בראונשטיין ואח' 2. מאיה אשכנזי ע"י ב"כ עוה"ד אליהו בר עוז 3. אליהו עטר וקרין יונוביץ ע"י ב"כ עוה"ד אבי הורביץ הרוכשים ובעניין: 4. עובד יצחק ואח' ע"י ב"כ עוה"ד עמוס לוזון הדיירים הותיקים ובעניין: 5. זהר אנגלנדר, חברה לנאמנויות בע"מ 6. קרנות תמ"א 38 בע"מ שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד אילן סופר ואח' קרנות המימון ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכנ"ר החלטה

רוכשי הדירות טוענים כאן, כי בשים לב לכך שכספי התמורה ששולמו על ידם הובטחו בהערת אזהרה שנרשמה לטובתם, אזי בהחרגת המשכנתא שנרשמה לטובת הקרנות חברת זוהר אנגלנדר חברה לנאמנויות בע"מ וחברת קרנות תמ"א 38 בע"מ (שייקראו להלן יחד: "הקרנות"), יש לראות את רוכשי הדירות כנושים מובטחים של החברה עד לגובה הסכומים ששולמו על ידם, בערכים ריאלים דהיינו בתוספת ריבית ולא רק בתוספת הצמדה.

הקרנות סבורות, כי גם להצמדה רוכשי הדירות אינם זכאים וציינו כי ביום 2.10.2023 הגישו ערעור על החלטת כב' השופטת פלינר מיום 16.6.2022 לכב' בית-משפט העליון.

אשר לטענות רוכשי הדירות בדבר שקולי עליית מחירי הדיור, גורסות הקרנות כי סדר הנשייה אינו מושפע משיקולים מסוג זה. זאת ועוד, ככל ונשקלים שקולי צדק לרוכשים שהם אנשים פרטיים - הקרנות מצביעות על כך שגם מאחורי ההלוואה אותה העניקו הקרנות לטובת הפרויקט ניצבים אנשים פרטיים.

...

מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד כי רוכשי הדירות בענייננו זכו להטבה משמעותית בדמות השבת כספם בתוספת הצמדה.

לא בכדי סעיף 231 לחוק חדלות פירעון קובע את סדר ההשבה בנסיבות חדלות פירעון כאשר עניין הריבית הנוספת מופיע בעדיפות מספר 6 ברשימה שם. מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי אין ממש בבקשה והנני לדחותה בזה.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה לצרף להשבה לרוכשי הדירות גם חיוב ריבית.

יחד עם זאת, השאלה שהתעוררה בשעתו היתה האם ניתן לכפות על בעלי זכויות תביעה אישיות לנהל את התביעות הללו במאוחד ובמרוכז באמצעות נאמן תביעות, על אפם וחמתם וחרף היתנגדותם לכך (השווה לפר"ק (מחוזי ת"א) 3236-06-19 עורכי הדין יוסף בנקל, עמית פינס, עמית לדרמן ואמיר פלמר, מנהל מיוחד וכונסי נכסים של חברת חבמל בע"מ נ' פלטינום א.א. פיננסים בע"מ ואח' (נבו 12.05.2021)).

במסגרת מה שמכונה "עידכון התכנית לשקום כלכלי" הציע הנאמן כי רוכש משרד שמתנגד להסדר, יהיה זכאי לקבל סכום מסויים מתוך סכום הפשרה, אשר משקלל את סכוייו וסיכוניו של אותו רוכש, על פי קביעת הנאמן, תוך מתן זכות ערעור על החלטתו של הנאמן.

נטען כי הנאמן אינו יכול להחזיק בחבל בשני קצוותיו, מחד להחריג את המתנגדים משורת הרוכשים, ומאידך להחיל עליהם את הצוו הגודר ולשלול מהם את זכויות התביעה משל היה מדובר ברוכשים.

במה דברים אמורים? סעיף 82(ב)(5) לחוק חידלות פרעון קובע: "הצעה לתכנית לשקום כלכלי תיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעיניינה, ותתייחס בין השאר לאלה:

בהקשר זה יידרש הנאמן להבהיר מהו הקף החבות המכסימלית של עורכי הדין כלפי הנושים, לרבות הקף הכספים שנעלמו מחשבון הנאמנות, שהרי זהו בדיוק נמרץ הערך הכלכלי של הפטור מבחינתם של עורכי הדין, ובהנתן שממנו, בשילוב עם סכויי הגבייה, ניתן גם לגזור את השווי הכלכלי של הויתור על התביעות כלפיהם.

...

טענה זו דינה להידחות.

כפי שנראה כעת, מכלול הנסיבות כאן מוליכות למסקנה שיש מקום לאשר את מתן הפטור, הגם שהנהנים ממנו אינם מרימים תרומה כספית לקופת ההסדר.

סיכומו של דבר, ניתן אישור לכינוס אסיפות הנושים, בכפוף להוראות שפורטו לעיל.