ערעור על החלטה בדבר מסירת אזהרה בהוצל"פ

מנספח שצורף לתגובת המשיבה עולה, כי ביום 10.7.13 נימסרה למבקש אזהרה בדבר פתיחת תיק הוצל"פ לבצוע פסק הדין (החתימה על האזהרה זהה לחתימת המבקש על הבקשה).

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולדחות העירעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור, שכן פסה"ד כבר ניתן ולא תהיה היזדמנות אחרת להשיג בזכות על ההחלטה בגדרה נדחתה הבקשה לביטול פסה"ד. על כן ניתנת רשות ערעור.

...

לאור האיחור בהגשת הבקשה, הבקשה נדחית.

על כן, לא מצאתי כי היה מקום לבטל את פסק הדין מטעם כלשהו ולפיכך דין הערעור להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור הדחה.

ביום 26/12/21 היתקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו שב וחזר המערער על טענותיו בעירעור ואף טען כי פסה"ד בטל מעקרו כיוון שאינו חתום וכן, העלה שלל טענות כלפי המשיבה 3, אשר לטענתו אישרה את מסירת האזהרה בתיק ההוצל"פ למרות שהדבר שיקרי וכן, העלה טענות ביחס לאופן ביצוע חקירת השליח מוסר האזהרה ע"י רשמת ההוצל"פ וקביעותיה של רשמת ההוצאה לפועל.

אשר לקביעתה של הרשמת הנכבדה כי לא הוכח בפניה תשלום פסק הדין למשיבה 2, הרי שהחלטת רשמת ההוצל"פ מקיפה ומנומקת היטב בקביעות עובדתיות רבות, הנסמכות הן על המסמכים שהוצגו לפניה, הן על טענות הצדדים בדיון וכן, ניתנה לאחר שבוצעה חקירה למשיבה 2, בעלה ומוסר האזהרה בתיק ההוצל"פ. הלכה פסוקה היא כי ערכאת ערעור אינה מיתערבת בממצאים עובדתיים ובממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית.

...

בהתאם יש לדחות את ערעורו כנגד המשיבה 2.

משנדחו אחת לאחת טענותיו של המערער באשר לכל אחד מהמשיבים לבקשה, הרי שיש לדחות ערעורו כולו וכך אני מורה.

סוף דבר, הערעור נדחה על כלל רבדיו כנגד כל אחד מהמשיבים.

המבקשת (הזוכה בתיק הוצל"פ מס'- 01-50799-96-0), מבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל- יניב דורי-דיין, מיום ה- 16.7.117, לפיה קבע כב' הרשם כי לא בוצעה מסירת אזהרה כדין, לחייב, ומשכך, הורה כב' הרשם על גריעתו של החייב-1 (המשיב הפורמלי בבר"ע דנן) מתיק ההוצאה לפועל.

בנוסף לא מצאתי שיש לגרוע את החייב מתיק ההוצל"פ בשל אי המצאת האזהרה עד עתה.ההחלטה בדבר גריעתו של החייב מבוטלת כדי לאפשר למבקשת לבצע מסירה לחייב.ככל שלא תבוצע מסירה במשך שנה יהיה מקום לשקול את גריעתו של החייב מתיק ההוצל"פ. סיכום לאור האמור בפירוט בהחלטה זו, דין בקשת רשות העירעור- להדחות.

...

בסעיף 10 לבקשת המשיבה לביטול העיקול, אשר הוטל על זכויות החייב בנכס על ידי המבקשת, ואשר בגינה החליט כב' רשם ההוצאה לפועל לקיים דיון ביום ה- 16.7.17, מציינת המשיבה כי: " ...קיים לצד ג (המשיבה- הדגשה שלי) חשד כבד כי ההליכים בענייננו מפוברקים, שכן החייב עזב את הארץ בשנת 1994 ולא חזר מעולם". עניינו הרואות כי טענה בדבר תוקפה של מסירת האזהרה (עת החייב לא עזב את הארץ כ- 3 שנים לפני מועד המסירה) הועלה בעת הגשת הבקשה לביטול העיקול – בקשה אשר בגינה התקיים הדיון בפני רשם ההוצל"פ. לאור האמור הנני דוחה את טענת המבקשת לפיה כב' רשם ההוצל"פ העלה את סוגית תוקפה של מסירת האזהרה, מיוזמתו ובכך "הפתיע" את ב"כ המבקשת בעת הדיון.

הנני דוחה את טענת המבקשת לפיה כב' רשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו עת החליט לדון בבקשת ביטול העיקול מאחר ועניינה הכרעה בזכויות במקרקעין.

בנוסף לא מצאתי שיש לגרוע את החייב מתיק ההוצל"פ בשל אי המצאת האזהרה עד עתה.ההחלטה בדבר גריעתו של החייב מבוטלת כדי לאפשר למבקשת לבצע מסירה לחייב.ככל שלא תבוצע מסירה במשך שנה יהיה מקום לשקול את גריעתו של החייב מתיק ההוצל"פ. סיכום לאור האמור בפירוט בהחלטה זו, דין בקשת רשות הערעור- להידחות.

פתח דבר מונחת בפני בקשת רשות ערעור, שהגישה המבקשת על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ כלנית שפירא-ברגמן מיום 9.12.19 (להלן – ההחלטה).

כן ראה ת"א(שלום-ת"א)12296-07-17, שלם פיתרונות אריזה בע"מ נ' סחר מרון בע"מ, ניתן ביום 5.12.18, בסעיף 22 לפסה"ד. עתה נוכל לפנות למקרה דנן, כאשר השאלה העומדת ביסודה של בקשת רשות העירעור על ההחלטה היא, והנתונה עתה להכרעה, האם היתה לכב' רשמת ההוצל"פ הסמכות העניינית לידון בבקשת המשיבים? לצורך הכרעה בשאלה זו יש להכריע בשאלה, האם ניתן לראות את התשלום שביסוד הבקשה על דרך טענת פרעתי, אשר הגישו המשיבים בתיק ההוצל"פ, ככזה שבוצע לאחר מסירת האזהרה למשיבים, וממילא מצויה בסמכות רשם ההוצל"פ. בסעיף 7(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצל"פ) נקבע: "הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שניפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת". אין חולק, כי ביצוע התשלום נעשה באותו יום עצמו בו הוגשה בקשת המשיבים על דרך טענת פרעתי.

...

סבורני, כי אין מדובר בחלוקת סמכות מהותית.

בקשת רשות הערעור נדחית, איפוא, והמבקשת תשא בשכ"ט ב"כ המשיבים בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ההליך לפני בית-המשפט קמא ניפתח כבקשת רשות ערעור על החלטות כבוד רשמת ההוצאה לפועל מלכה עזאם, בין היתר החלטה מיום 27.09.2022, בדבר בקשותיו של המבקש לקבל את מיסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל כבר בהחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ הובהר כי המבקש מגיש בקשות חוזרות בעיניין זה, ואף שהטענה הועלתה זה מכבר ונידונה לפני רשמים אחרים, מצאה לנכון להבהיר, כי המסמכים אינם סרוקים במערכת בהיתחשב בכך שהתיק ניפתח ביום 29.11.1995; כבוד הרשמת הבהירה, כי במקרה דנא מתקיימת חזקת התקינות לפיה רשומי התיק משקפים את ההליכים שננקטו ולא עלה בידי המבקש לסתור אותה, ובכלל זה בדבר מסירת אזהרה מלאה ביום 11.01.1996, וכן העובדה כי המבקש השתהה בפניותיו בזמן אמת לפני שנים, הגיש בקשות, זנח אותן, וחזר והגיש בקשות בעניינים שונים (כגון בקשה לסגירת תיקים, בקשה לסגירת תיק מחוסר מעש, בקשה בטענת פרעתי, אף שזו הוכרעה), וכל זאת לאחר שנים (בשנת 2016, 2018, 2019).

...

העובדה כי נותרה לה אפשרות דיונית כלשהי שעדיין לא מוצתה על ידי המבקש (דבר המפליא כשלעצמו), לבקש את הארכת המועד, אין משמעה כי קיימת הצדקה להיעתר לה, ואף בית המשפט העליון ציין כי "איני נוקט כל עמדה באשר לגורלה של בקשה שכזו, ככל שתוגש". על המבקש הארכת מועד שכזו להראות כי קיימים סיכויים להליך בו הוא נוקט וכן להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים פניה שכזו לבית-המשפט, וזאת כמצוות תקנה 176 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

בשל התנהלות זו של המבקש ניתנה החלטתי כפי שניתנה וזאת בין היתר בהפנייה להחלטה אחרת בעניינו כפי שניתנה על ידי לאחרונה בבקשה לפטור מאגרה בעת"מ (נצרת) 18042-01-24 אר-שם תעשיות חצור בע"מ נ' מדינת ישראל (נבו, 22.02.2024).

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין הבקשה להידחות.