מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על החזרת סמכויות חתימה וביטול הליך בירור ניהולי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן לאחר מכן הצטרפו להליך תובעים נוספים, בהתאם למספר החלטות בנידון.
כפועל יוצא משינוי זה ביום 2.3.2009 נחתם הסכם קבוצי מיוחד בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה המסדיר את תנאי העסקתם של העובדים שעתידים היו להיקלט ברשות האוכלוסין ( להלן:"הסכם קבוצי 2009). הסכם זה יצר דרוג חדש ייחודי לעובדי הרשות, המיועד לעובדים המבצעים עבודה של ביקורת גבול ( להלן: "דרוג 519). ר' נספח 2 א' לכתב ההגנה המתוקן.
ביום 24.6.19 היתקיים דיון בבית הדין הארצי במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הבאות: פסק דינו של בית הדין האיזורי יבוטל, התיק יוחזר לבית הדין האיזורי לצורך מתן פסק דין, על ידי מותב חדש שיקבע על ידי נשיאת בית הדין, על סמך הראיות שהוגשו ובלא צורך בהגשת ראיות נוספות (אלא אם בית הדין האיזורי יסבור שיש בהן צורך).
התובעים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו אולם בית הדין הארצי המליץ למחקה משלא ניתנה החלטה לגופו של עניין בבקשה להקדמת תשלום.
בכל הנוגע לתשלום שעות נוספות במהלך העבודה ביום שישי או במנוחה השבועית, סעיף 27.215 לתקשי"ר קובע כי: "עובד שהועסק בשעות נוספות, בלילה, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות או ביום מועד, במשמרת לילה, או בחלק מצירופים אלה, זכאי לתוספת אחת בלבד, והיא הגדולה מבין התוספות הניתנות בעד עבודה בשעות נוספות, ביום מנוחה שבועי, ביום העצמאות או ביום מועד, או במשמרת לילה, החלות על זמן עבודתו כנ"ל". עיון בסעיף 27.216 לתקשיר מעלה כי : "עובד שהועסק ביום עבודה רגיל, בשעות נוספות אשר בחלקן נופלות בשני תחומים של משמרות וזכאי לתשלום תוספת בעד אותן שעות בכל תחום, יהיה הבסיס לחישוב התשלום בעד שעות נוספות, ערך השעה האחרונה של יום העבודה שלאחריה הוא זכאי לתשלום בעד שעות נוספות." בנוגע לאמור, אנו מצטרפים לקביעת המותב בראשות חברי סגן הנשיאה השופט דורי ספיבק בפסק דין קמיקר , ואנו שותפים לעמדה זו בכל הנוגע למחלוקת הנדונה, כמצוטט: " כלומר, ככל שהעובד זכאי לגמול שעות נוספות לקראת סופה של המשמרת השנייה או השלישית, וממשיך לעבוד תוך שהוא גולש למשמרת השלישית או למשמרת הבוקר, הוא זכאי לקבלת הגמול על בסיס ערך השעה של המשמרת הקודמת. היינו, ככל שהעובד עבד משמרת שנייה מלאה וגלש למשמרת השלישית, השעות הנוספות שלו ישולמו על בסיס של (100%+20% תוספת משמרת)*1.25 או 1.5, לפי גמול השעות הנוספות המגיע לזכותו, והוא הדין לגבי תוספת ה-50% של משמרת הלילה. ככל שעבד במשמרת מסוימת באופן חלקי והמשיך לעבוד במשמרת הבאה, חישוב השעות הנוספות לאחר שהשלים את שעות התקן צריך להיות על בסיס ערך השעה 'הרגילה' האחרונה, וכאמור ערך השעה הרגילה כולל את תוספת המשמרת ככל שזו שולמה. כך לדוגמא, עובד שעבד שלוש שעות בתחום המשמרת השנייה זכאי לתוספת 20% לערך השעה. העובד המשיך לעבוד עוד שמונה שעות בתחום המשמרת השלישית, ועל כן עבור ארבע השעות הראשונות במשמרת זו זכאי לתוספת 50% (שכן מדובר בעבודת לילה ועל כן אורך המשמרת קוצר), ועל השאר גמול שעות נוספות על ערך השעה של 150% (שעה רגילה+ תוספת משמרת שלישית), שעתיים ראשונות 125% ולאחר מכן 150%. המדינה טוענת כי במסמך האפיונים נקבעו כללים מיטיבים לעניין הגלישה ממשמרת למשמרת, בכך שככל שהעובדים עבדו שלוש שעות או יותר בתחום הלילה, השעות שביצעו במשמרת הבוקר העוקבת המשיכו לקבל את תוספת משמרת הלילה, ובהמשך קיבלו שעות נוספות על בסיס שכר היסוד בצרוף התוספת, וכך גם במשמרת מוצ"ש ומוצאי חג. ברם, המדינה לא הוכיחה כי שילמה זאת רטרואקטיבית, ובפרט בהנתן שבמסמך האפיונים יש הבהרה (שלא ברורה טיבה) בקשר לגלישה ממשמרת מוצ"ש לבוקר, לפיה יום העבודה הקלנדרי נקבע לפי שעת ההתחלה בפועל, והדוגמא המצוינת לפיה עובד שהחל בעבודתו לאחר חצות במוצ"ש כל שעות עבודתו נחשבות ליום א', ולכן לא יספרו במניין השעות הנוספות וערכן יהיה 100% כרגיל למשמרת בוקר. הגם שאיננו חולקים על הקביעה לפיה שעות העבודה במקרים שבהם הכניסה לעבודה מהשעה חצות ואילך ייחשבו כשעות עבודה בשבוע עבודה חדש, מתקשים אנו להבין את הקביעה כי הערך של השעות יהיה 100% רגיל של משמרת בוקר, שכן לאן נעלמו 100% שאמורים ללכת לבנק חופשת השבת? ונזכיר כי מדובר בשעות לילה של מוצ"ש, שאמורות להיות מתוגמלות לכל הפחות בתוספת המשמרת השלישית של 50% (נסמן 27.623) אם לא בשעות לילה של מוצאי שבת המתוגמלות ב-200% לפי החלוקה של 100% לשכר ו-100% לחופשת שבת (נסמן 27.213). ...מכאן, שלמען הסר ספק וכפי שנקבע בדיוננו לעיל, ככל שהעובד עבד במוצ"ש מעל שעתיים (בין השעות 22-06) הוא זכאי לתוספת שבת של 200%. ככל שניכנס לעבודה עד השעה 03:00 יהיה זכאי לתשלום השעות הנוספות על בסיס תוספת השבת, ובכלל זה כשגלש למשמרת הבוקר של יום ראשון שלמחרת. ככל שניכנס לאחר לעבודה לאחר השעה 03:00, יהיה זכאי לתשלום של תוספת השבת עד השעה 06:00 ולאחר מכן לתשלום ערך השעה רגילה במשמרת הבוקר, שעל בסיסה ישולם גמול השעות הנוספות. אולם, ביחס לתקופת העבר, אין לקזז את תוספת השבת ששולמה עד השעה 07:00 לאור הטעות בהגדרת המשמרות וכן אין לקזז את תוספת הלילה על השעה שבין 06:00-07:00 ואת הזכאות לתוספת המשמרות כפי שהייתה בהתאם להגדרות הקודמות. ....למרות זאת, ממסמך האפיונים ניתן לראות כי ישנה היתייחסות לתשלום שעות נוספות, כשישנה גלישה ממשמרת הלילה במוצאי שבת למשמרת בוקר, הגם שכפי שקבענו בפרק העוסק בתשלום בגין המשמרת השלישית, התשלום צריך להיות לאחר שבע שעות עבודה (ככל שהעובדים עבדו מעל שעתיים בתחום ה'לילה', ועל כן צריך להנתן לעובד שהגיע עד שעה 4:00 לעבודה). כלומר, מיסמך האפיונים מסדיר תשלום שעות נוספות על משמרות ארוכות, וזאת הגם שמלשון התקשי"ר ניתן לסבור כי מדובר בשני תגמולים, שאינם יכולים לגור בכפיפה אחת. לשון אחרת, התוספת המשולמת בגין ביצוע משמרת בשישי או בשבת, המזכה את העובד בתשלום של 175% או 200% שכר, מהוה את השכר ה'רגיל' לעניין תשלום גמול השעות הנוספות לפי ס' 18 לחוק. אולם במסמך האפיונים הובאה דוגמא לפיה עובד שהחל עבודתו לאחר חצות במוצאי שבת, כל השעות נחשבות לעבודה ביום א' ולכן לא יספרו במניין השעות הנוספות, וערכן יהיה 100% כרגיל למשמרת בוקר (ור' ס' 75ב לסיכומי התובעים). לדעתנו, בהתאם לכללים לעיל, ככל שהעובד החל לעבוד עד השעה 04:00, אזי שהוא זכאי לתגמול שבת של 200% כפי שמופיע בטבלה במסמך האפיונים, וכן לתשלום שעות נוספות על תגמול זה, ככל שביצע שעות נוספות. זאת, כפי שמשלמת המדינה גמול שעות נוספות על שעות המבוצעות בתחומי המשמרת השנייה או השלישית. כלומר, יש לשלם לעובדים גמול שעות נוספות ככל שהם עובדים למעלה משמונה או שמונה וחצי שעות במהלך משמרת ביום שישי או במנוחת השבת ולאחר שבע שעות, ככל שהם עובדים במשמרת לילה באחד מימים אלה". גם עיון בכתב ההגנה המתוקן של המדינה מעלה כי הם הודה בכך:" 166. התברר כי בעבר היו מספר מקרים פרטניים, בהם העובד החל משמרת לאחר חצות של מוצאי שבת, אך בטעות נעשתה הגדרה במערכת לביא, שמדובר בעבודה שהחלה ביום א'. לדוגמא: עובד הגיע למשמרת בשעה 14.02, מערכת לביא זהתה את השעות כאילו מדובר בעבודה שהחלה ביום א' (יום חול). עקב זאת שולם לעובד, בטעות ובתום לב, שכר לפי ערך שעה רגיל של 100 % בגין שעות אלו". גם עיון בנספח 16 לתצהירו של מר הנו מעלה כי היתה היתייחסות לכך במסגרת מכתב אותו הוציאה נציבות שירות המדינה לנאיף הנו, סמנכ"ל בכיר להון אנושי ומינהל , רשות האוכלוסין וההגירה ביום 18.12.16 בנוגע לחוקת נוכחות לעובדי מעברי הגבול ברשות האוכלוסין וההגירה : "גלישה ממשמרת לילה למשמרת בוקר במוצאי שבת- יום ראשון:" עובדי משמרות שהחלו את עבודתם במוצ"ש בתחום המשמרת השלישית ועבדו שלוש שעות לכל הפחות בתחום משמרת זו, יהיו זכאית לתוספת משמרות בגובה 50% בגין השעות שהועסקו ברצף בתחום המשמרת הראשונה שלאחר מכן.
עיון בתצהירו של מר הנו מעלה כי הצהיר בכל הנוגע לתקינה ומתח דרגות:" הנספח להסכם קבע טבלת שכר יסוד של 12 רמות. בהמשך באישור הממונה נוספו רמות שכר נוספות. כיום יש לדירוג בקרי הגבול 16 רמות שכר. בנוסף המדינה מנהלת משא ומתן קבוצי מול הסתדרות ליצירת הסכם קבוצי חדש , אשר יעדכן את טבלאות השכר לדירוג 519 ואת הדרגות. 24. לכל משרה בתקן בשירות המדינה צמוד מתח דרגות. עובד המתקבל לעבודה במדינה ומאייש משרה בתקן, מקבל דרגה במתח הדרגות הצמוד למשרתו , בהתאם לנתונים האישיים. העובד יכול להתקדם בדרגות הצמודות לתקן משרתו בלד, והכל בהתאם לכללים הקבועים בתקשי"ר. כדי להתקדם למישרה אשר מתח הדרגות שלה גבוה יותר, על עובד המדינה להיתמודד במיכרז, לעמוד בקרטריונים ולזכות בו. 35. לפי ההסכם, מתח הדרגות הצמוד למישרה של בקר גבול הוא 1-5. דרגות 6-9 צמודות למשרת אחמ"ש , והדרגת 9-16 צמודות למשרת ניהוליות בכירות יותר. על מנת לאייש משרות של אחראי משמרת או מנהל מעבר, יש לעמוד בקרטריונים ולזכות במיכרז. פרק הזמן המינימאלי בגין דרגה לדרגה בתוך מתח הדרגות הוא שנתיים וניתן לקצר את פרק הזמן ולשנות בהמלצת הממונה. מכל מקום , כל עליה בדרגה אינה אוטומאטית... נציבות שירות המדינה... הנה הגורם המוסמך לקבוע בהתאם לחוק שירות המדינה ( מינויים ) את תקן המשרה , מתח הדרגות הצמוד לו והמבנה האירגוני וההירארכי של כל יחידה במשרדי הממשלה. נש"מ קבעה מתוקף סמכותה כי מתח הדרגות הצמוד לבקר גבול הנו 1-5 בדירוג 519, מתח הדרגות לאחראי משמרת.. הנו 6-9 .. ומתח דרגות למשרות ניהוליות בכירות יותר הנו 9-16". תצהירו לא נסתר ועולה בקנה אחד עם חקירתו הנגדית, כמצוטט: "מופנה לנספחים 2ב' עד ד' – לעניין היתערבות הממונה על השכר ברמות שכר של בקרי הגבול, אני משיב: מדובר במסמכים רבים ואני לא יכול לבדוק אותם. עורכת הדין שלי מפנה לנספח 2 ד' לכתב ההגנה. 2ד' זה לא המחייב אבל הוא אחד המחייבים. וגם 2ה' ו- 2ו' יש גם רמות שכר וגם ב- 2ג'. מופנה לנספח 2 ד' – לטענתך לפיה זה נייר פורמאלי של רשות המדינה, אני משיב: לא רואה חותמת. יש כאן בעיה עם קצין ביקורת הגבולות שאני לא רואה אותו בבקורת גבולות. אני מכיר בקר ואחראי משמרת. קצין הבקורת היה במעברי הגבול. ואין לי כאלה שמועסקים אצלי ובעלי תואר כזה. הנספח הזה מחייב בקר ואחראי משמרת. לשאלתך לפיה נספח 2 ד' כשאת משווה אותו למעברי הגבול, הדרגות שהספח 2 ד' מדבר עליהם שונה לגמרי ממה שבפועל, ... ואם את טוענת שזה מקביל להסכם הקבוצי, לשאלתך לפיה בקר לפי 2 ד' המשכורת הראשונה שלו מקבילה ל-דרגה 4 של ההסכם הקבוצי, אני משיב: אני לא יודע ולא מכיר את הטבלה של ההסכם הקבוצי. " 'ר עמ' 23 שורות 8-18.
...
משכך שוכנענו כי יש להגביל את הזמן שעל הנתבעת לבצע תחשיבים בהתאם למפורט בקביעותינו לעיל ולבצע תשלום כפועל יוצא מכך.
במידה והנתבעת לא תעמוד בזמנים שנקבעים לצורך ביצוע התשלום, כמפורט, הרי ששוכנענו כי יש להטיל סנקציה של חיוב בפיצויי הלנה, ככל שהמדינה לא תפעל לביצוע התחשיבים במועדים שיקבעו.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט: ניתן פסק דין הצהרתי הקובע כי על הנתבעת לבצע תחשיבים על כל הסעיפים שהתקבלו כמפורט לעיל.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי חיפה (השופט טל גולן ונציגי הציבור מר אמיר הינו ומר ברק נחשול; פ"ה 7667-07-20) מיום 6.8.20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו זמני שיורה למשיבה (להלן: המדינה) להמנע מפיטוריה עד למתן החלטה אחרת.
המדינה השיבה, בין היתר, כי מדובר בתנאי סף לגיטימי שהוא חיוני לצורך ביצוע התפקיד; כי אין למבקשת זכות מוקנית להיקלט במשרה שהיא אינה עומדת בתנאי הסף שלה; וכי הוראת הפטור שניתנה בקשר ללימודיהן של שלוש האחיות שהוזכרו על ידי המבקשת, בוטלה לאחר מחשבה נוספת והליכי סיום עבודתן חודשו בהתאם.
בית הדין קבע כי ההחלטה לחייב את המבקשת לעבור לימודי הסמיכה כתנאי להמשך עבודתה היא החלטה מערכתית הנובעת מהצרכים המקצועיים של המדינה, ולא הובאה הצדקה לכאורה להתערב בשקול הדעת המינהלי במסגרת הליך זמני; טיעוני המבקשת לגבי נסיבותיה האישיות נטענו באופן כוללני ובלתי ממוקד; לא הוכח מה במבנה או תכנית הלימודים מנע מהמבקשת להשלימה (בפרט בהיתחשב בהצהרת המדינה כי התכנית כוללת שני ימי לימודים בלבד, אחד מהם על חשבון המדינה); לא הוכח כי ההיתחייבות נחתמה תוך כפייה או אילוץ, ומדובר בטענה כבושה; אין רלוואנטיות לטענת ההפליה נוכח הצהרת המדינה שבוטל הפטור לשלוש האחיות המעשיות שגילן עולה על 55; ובנוסף למעסיק קיימת פררוגטיבה ניהולית לניהול עסקו לפי מיטב הבנתו וכן קיימת חזקת תקינות, המצדיקה להתערב בהחלטה מנהלית רק אם ניתנה בחריגה מסמכות או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי או תוך שיקולים זרים, ו"אין בנמצא לעת הנוכחית עילת היתערבות שכזאת".
כידוע, כאשר מוגשת בקשה למתן סעד זמני על בית הדין לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים עקריים: קיומה של זכות לכאורה, הנבחנת באמצעות בדיקתם של סכויי התביעה העיקרית, וקיומה של הצדקה למתן סעד טרם בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות "מאזן הנוחות". בין התנאים "מיתקיים יחס המוכר כ'מקבילית כוחות'. היינו, ככל שבית המשפט יתרשם כי סכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות; כך גם להיפך... יחד עם זאת, ברי כי הן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימלי, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן סעד זמני" (רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים (10.3.09); כן ראו את ע"ע (ארצי) 30914-04-10 שמחה בוסי - רשת הגנים של אגודת ישראל (12.9.10; להלן: עניין בוסי).
...
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.
אנו מורים על השבתה של המבקשת לעבודתה הרגילה תוך 7 ימים.
להסרת ספק נדגיש כי כל האמור לעיל הוא לכאורה בלבד; בהתחשב בשלב ההתחלתי בו נמצא ההליך; מבלי שהתייחסנו לעיל לכל טענות הצדדים (כך שאין לראות באי ההתייחסות משום הבעת עמדה לכאן או לכאן); וכאשר בית הדין האזורי יקבל כל החלטה שימצא לנכון לאחר שמיעת העדים בהליך העיקרי.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

הנשיאה ורדה וירט- ליבנה לפני בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע (סגן הנשיא השופט צבי פרנקל ונציגי הציבור גב' אליזבט סקירה טל ומר מרדכי בכר; ס"ק 14181-07-22, מהימים 31.8.2022; 28.9.2022; 2.10.2022) שניתנו במסגרת הליך זמני בסכסוך קבוצי.
ביום 27.7.2022 הורה בית הדין האיזורי בבאר שבע על מתן סעדים זמניים כדלקמן: צו המורה לחברה ולמי מטעמה לחדול לאלתר מכל פנייה לעובדים בכל הנוגע להתארגנות, להשלכותיה ולמימוש הזכות להתארגנות, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות הפצת מסרים נגד ההתארגנות באמצעות מנהלים או באמצעות עובדים אחרים, עד להכרעה בסעד העקרי; צו המורה לחברה לחדול לאלתר מלהתערב במהלך ההתארגנות בחברה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במשירין או בעקיפין, לרבות הפעלת לחץ על עובדים לחתום על טפסי ביטול, עד להכרעה בסעד העקרי; צו המורה לחברה לאפשר את כניסת נציגי ההסתדרות לחצרי המשיבה כדי לקיים אסיפות עובדים כמתחייב בדין.
לאחר שהתרשם מעדויות הצדדים, נתן בית הדין האיזורי החלטה ביום 28.9.2022, במסגרתה קבע כי ההליך המשמעתי והליך הפיטורים שנקטה החברה בעיניינה של גב' וקנין, היו בשל פעילותה הארגונית ומעורבותה בהקדמת ועד עובדים בחברה, ומשכך פיטוריה בטלים ועל החברה לשבצה לעבודה סדירה (להלן: "ההחלטה השנייה").
לטענת ההסתדרות, החברה מבקשת כי בית דין זה יתערב בהכרעות העובדתיות של הערכאה הדיונית; כי צדק בית הדין האיזורי בהיפוך נטל ההוכחה, שכן זיקתה של הגב' וקנין להתאגדות לא הייתה נתונה במחלוקת ובית הדין האיזורי קיבל את עדותה כאמינה; כי ההגנה שבדין מפני פיטורים פסולים אינה מוגבלת לחברי ועד פעולה מוכרזים; כי צדק בית הדין האיזורי באשר ייחס משקל מלא למחדליה הדיוניים של המשיבה ובכללם – אי הבאתו של מר דותן ספיר לעדות; כי על פי סדרי הדין לא חלה כל חובה להגיש תצהיר פרטני מטעם העובדת כתנאי לדיון בבקשה; כי הפררוגטיבה הניהולית אינה כוללת את הזכות לפטר עובד בשל מעורבותו בהתאגדות עובדים; כי צדק בית הדין האיזורי עת דחה את טענת השהוי בנסיבות העניין; כי החלטתו של בית הדין האיזורי מתיישבת עם מאזן הנוחות; כי קביעת בית הדין קמא שהפיטורים בטלים יפה למישור הזמני וכי ההסתדרות אינה סבורה שמדובר בסעד עקרי; וכי הדרישה מבית הדין האיזורי לעיין מחדש בהחלטתו יומיים לאחר שניתנה הנה מופרכת.
הסמכות להורות על המצאת תצהיר כאמור מצויה בידי הערכאה הדיונית, אשר נתנה את החלטה בנידון במעמד הדיון ביום 31.8.2022.
שנית, אינני רואה הצדקה להתערב בסעד ההשבה הזמני שניתן, משעה שעוכב עד להחלטתי זו וסוגית פיטוריה של הגב' וקנין תתברר בעתיד הקרוב מאוד במסגרת ההליך העקרי.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, בשים לב לכך שהדיון בתיק בהליך העיקרי קבוע לעוד פחות משבועיים, ליום 23.11.2022.
שלישית, אני מקבלת את נימוקיו של בית הדין האזורי בהחלטתו מיום 2.10.2022, אשר דחה את הבקשה לעיון מחדש ולצירוף תצהירו של מר דותן ספיר לאחר שניתנה החלטה בבקשת הסעד הזמני.
סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשתה של הגב' אוראל אסתר חן (להלן: המבקשת) למתן צו עשה המורה על בטלות החלטת הפיטורים של חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: המשיבה) ולמתן צו המורה להשיב אותה לעבודה; לחילופין, צו המונע איוש משרתה של המבקשת ע"י מועמד אחר עד לתום בירור ההליך העקרי, וצו המורה למשיבה לשלם את שכרה של המבקשת ממועד פיטוריה ועד מועד השבתה לעבודה.
בית הדין האיזורי דחה את בקשתה, ובית הדין הארצי דחה את העירעור שהגישה המועמדת, תוך שהדגיש כי "אין לראות בהוראות הנהלים כמטילות מיגבלה על זכותה של המערערת להתמחות. מבחינה זו אין בנהלים מיגבלה על עיסוק המערערת כמתמחה אלא ישנה מיגבלה המונעת ממנה להתמחות במקום פלוני דוקא" (פסקה 31 לפסק הדין).
הוכח לכאורה שהמבקשת לא ערכה בדיקה ובירור מקדימים טרם מילאה את ההצהרה: המבקשת הצהירה כי לפני יום 31.10.23 ידעה שמר ביטון מתפרנס מעסק של חנות פרחים, ובעת שחתמה על ההצהרה בדבר קרבת מישפחה לא היה לה קצה של ידיעה שמר ביטון מועסק במשיבה (סע' 16 לתצהיר).
בכל הקשור לבקורת השיפוטית על החלטת המשיבה על פיטורי המבקשת, בית הדין לא שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת ולא שוקל מה היה הוא עצמו מחליט אילו נידרש להפעיל את הסמכות הניהולית בעיניינו של העובד.
...
סיכומו של דבר: המבקשת לא הציגה נימוק משכנע מדוע יש להתערב בשלב ההליך הזמני בהחלטת המשיבה לסיים את העסקתה.
אשר על כן, אנו קובעים שסיכויי התביעה אינם טובים.
סוף דבר: הבקשה לסעד זמני נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אהרון אורנשטיין) מיום 20.7.2023 בת"א 16962-11-20 ולפיו ניתן פסק דין נגד המערערים – הנתבעים משלא הוגשו סיכומיהם.
בבית משפט קמא התבררה גם תביעתם של פ. בהותי בנייה ופיתוח בע"מ ואנור בהותי נגד סיימון אסרף – המערער ועורך דין ישראלי – המשיב: ת"א 8541-06-21 (להלן: "תביעת בהותי").
בתביעת בהותי נטען, כי בין אסרף- המערער וישראלי- המשיב וחברת בהותי נחתם הסכם משולש ביום 26.9.2018 לצורך ביצוע עסקה בתחום הנדל"ן. הנתבעים הפרו החוזה ולכן התבקשה השבת כספים ששולמו ופיצויים.
בכתב העירעור נטען כי בית משפט קמא לא שם ליבו להפסדים כספיים שנגרמו למערערים בהליכים שונים שבהם המשיב פנה לחייבים שלהם והגיע איתם להסדרי חוב ללא סמכות וסגר שלא בסמכות את תיקי ההוצל"פ. הנסיבות האישיות שהובילו לאי הגשת סיכומים במועד הצדיקו ביטול פסק הדין.
כפי שכבר נקבע לא אחת, גם אם סבור בית משפט של ערעור כי לו היה יושב בערכאה הדיונית היה מגיע להחלטה שונה, אין זו כשלעצמה סיבה להתערבות בשקול דעתו הדיוני – ניהולי של שופט הערכאה הדיונית.
...
הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) עקרונות היסוד לפי התקנות קובעים, כי בית משפט יקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, לא מצאתי הצדקה להתערבות בפסק הדין ובהחלטת בית משפט קמא ודין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו