ערעור על הגבלת לקוח בשל שיקים ללא כיסוי

ביום 1.2.22 נשלחה למערערת הודעה על הגבלת החשבון בגין סרוב של המשיב לכבד 11 שיקים (להלן-"ההגבלה הראשונה").

כחלק מהפעילות העסקית של המערערת הייתה המערערת מקבלת זכויים מאת חברת כרטיסי האשראי בהתאם לעיסקאות סליקה שבוצעו על ידי לקוחות; בעלי המבקשת היו מעבירים לפקידי המשיב אישורים על ביצוע העברות מלקוחות בגין רכישות בהקפה, אשר היו משולמות במהלך החודש העוקב; כחלק מהבטחונות הועמדו בטוחות בחשבון המערערת, כאשר הבעלים המערערת חתם על ערבות אישית לטובת החשבון.

התצהיר לא עומד בדרישת התקנות, מדובר בתצהיר פסול, חסר עובדות אשר שומט את הקרקע מתחת לערעור; במועדי הצגת השיקים לפרעון לא היה כסוי מספיק לכיבוד השיקים; סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי קובע רשימה סגורה של עילות להתערבות בית המשפט; לאור ההגבלה הראשונה ידעה המערערת שללא כסוי מספיק, המשיב יסרב לכבד שיקים שלא יהיה להם כסוי; מבדיקה פרטנית של החשבון לגבי כל שיק ושיק עולה שבעת הצגת השיקים לפרעון לא הייתה יתרה מספקת לכיבוד השיקים; המערערת לא מצרפת כל אסמכתא להוכחת טענותיה הכספיות, ובמועדים הרלוואנטיים לא עשתה המערערת כל פנייה למשיב; בהתאם לפסק הדין ב- ע"א (חי') 4068/99 תעשיות עץ ואלומיניום בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.5.2000) קיומם של ביטחונות בחשבון אינו רלוואנטי לסרוב הבנק לכבד שיקים; על פי הוראת ניהול תקין 325 אין בנק רשאי לאפשר חריגה בחשבונות לקוחותיו למעט במקרים חריגים ועל פי שיקול דעת הבנק.

...

" טענות המשיב: בתשובתו לערעור המערערת, אליו צורף תצהיר נציג המשיב, טען המשיב שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן: התצהיר לתמיכה בכתב הערעור נוסח על דרך ההפניה, ואינו מפרט את העובדות המשמשות יסוד לערעור, וזאת בניגוד לתקנה 4(1) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981.

סבור אני שלאחר סירובים רבים של המשיב לכבד שיקים שחרגו ממסגרת האשראי המאושרת ולאור ההגבלה הראשונה, המערערת אינה יכולה לצפות שטענותיה אלו תתקבלנה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעור המערערת על הגבלת חשבונה אצל המשיב, מבטל את צו עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף לאלתר.

המערערת תשלם למשיב כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 5,426 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המבקשת הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: החוק) והיא מבקשת להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.

וממש לאחרונה ברע"א 53833-11-22 ע.ס בשר מסעדות (2015) בע"מ נ' בנק לאומי (29/1/2023), אמר כבוד הנשיא ר' שפירא: "...החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר יכולה כשלעצמה לסתור את טענת הלקוח כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש [רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.12.2007); יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981" הפרקליט מ"ד (1998), עמ' 468 - 469].

...

פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף.

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלי הבקשה והגעתי למסקנה שיש לדחות אותה גם לגופה.

בימ"ש קמא אף ציין כי ככל שהמבקשת התחייבה כלפי מאן דהוא לבצע תשלומים מתוך החשבון, ביכולתה להחליף חיובים אלה בתשלומים ממקור אחר או במזומן, ואין מקום לסכן את הציבור מסיבה זו. בנסיבות אלו, סבורני כי בצדק נקבע כי לא נמצא בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה ולכן הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד נדחתה בצדק בנסיבות העניין.

" לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.

המבקש הגיש ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלו אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), והוא מבקש להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.

וממש לאחרונה ברע"א 53833-11-22 ע.ס בשר מסעדות (2015) בע"מ נ' בנק לאומי (29/1/2023), אמר כבוד הנשיא ר' שפירא: "...החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר יכולה כשלעצמה לסתור את טענת הלקוח כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש [רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.12.2007); יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981" הפרקליט מ"ד (1998), עמ' 468 - 469].

...

פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף.

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלי של המבקש והגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בימ"ש קמא אף ציין כי ככל שהמבקשת התחייבה כלפי מאן דהוא לבצע תשלומים מתוך החשבון, ביכולתה להחליף חיובים אלה בתשלומים ממקור אחר או במזומן, ואין מקום לסכן את הציבור מסיבה זו. בנסיבות אלו, סבורני כי בצדק נקבע כי לא נמצא בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה ולכן הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד נדחתה בצדק בנסיבות העניין.

" לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקש בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.

המבקש הגיש ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלו אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 והוא מבקש להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.

החלטת הבנק, אם להחזיר שיק בשל חוסר כסוי, נעשית בהתאם ליתרה בסוף יום עסקים ולא למחרת.

וראה גם רע"א 53833-11-22 ע.ס בשר מסעדות (2015) בע"מ נ' בנק לאומי (29/1/2023), אמר כבוד הנשיא ר' שפירא: "...החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר יכולה כשלעצמה לסתור את טענת הלקוח כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש [רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.12.2007); יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981" הפרקליט מ"ד (1998), עמ' 468 - 469].

...

פניה כזאת מהווה תנאי להגשת הערעור ובלעדיה דינו להידחות על הסף.

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלו של המבקש והגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה גם לגופה.

אינני מקבל טענה זו. עיון בדפי החשבון שצורפו מלמד כי ביום הפירעון של כל שיק מן השיקים הללו, לא היתה יתרה מספקת בחשבון וההפקדה בוצעה ביום שלאחר מכן, לאחר שהשיק כבר סורב.

בימ"ש קמא אף ציין כי ככל שהמבקשת התחייבה כלפי מאן דהוא לבצע תשלומים מתוך החשבון, ביכולתה להחליף חיובים אלה בתשלומים ממקור אחר או במזומן, ואין מקום לסכן את הציבור מסיבה זו. בנסיבות אלו, סבורני כי בצדק נקבע כי לא נמצא בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה ולכן הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד נדחתה בצדק בנסיבות העניין.

" לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקש בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.

הבקשה לוקה בליקויים מהותיים אשר מצדיקים דחייתה על הסף – לא צורפה לבקשה הודעה על הגבלה לפי סעיף 3א' לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, ואין לדעת מהבקשה, אם בכלל ניתנה הודעה כזאת, מתי התקבלה אצל המבקשת, האם הבקשה והערעור הוגשו במסגרת המועדים הקבועה בתקנות והאם ההגבלה כבר נכנסה לתוקף אם לאו.

וממש לאחרונה ברע"א 53833-11-22 ע.ס בשר מסעדות (2015) בע"מ נ' בנק לאומי (29/1/2023), אמר כבוד הנשיא ר' שפירא: "...החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר יכולה כשלעצמה לסתור את טענת הלקוח כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש [רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (23.12.2007); יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981" הפרקליט מ"ד (1998), עמ' 468 - 469].

...

למרות זאת, כמפורט להלן, לא הסתפקתי במחדלי הבקשה והגעתי למסקנה שיש לדחות אותה גם לגופה.

בימ"ש קמא אף ציין כי ככל שהמבקשת התחייבה כלפי מאן דהוא לבצע תשלומים מתוך החשבון, ביכולתה להחליף חיובים אלה בתשלומים ממקור אחר או במזומן, ואין מקום לסכן את הציבור מסיבה זו. בנסיבות אלו, סבורני כי בצדק נקבע כי לא נמצא בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה ולכן הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד נדחתה בצדק בנסיבות העניין.

" לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק לחרוג מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.