ערעור על הארכת מועד להגשת ערעור בתביעת לשון הרע

תקנה 398א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת: "המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה במעמד צד אחד או בהיעדר כתבי טענות מהצד השני (בתקנה זו – ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו – ההחלטה השניה)". בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 12, כותב המלומד אורי גורן: "תקנה 398א(א) קובעת הסדר סטאטוטורי של הארכת מועד, לפיו המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור, על החלטה במעמד צד אחד או בהיעדר כתבי טענות מהצד השני, שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול. משך הזמן הנמנה אינו מצויין בתקנה והוא נגזר מסוג ההחלטה עליה מבקשים לערער (ערעור בזכות – 45 ימים; בקשת רשות ערעור על 'החלטה אחרת' – 30 ימים). תכליתו של הסדר זה להביא ליעילות דיונית ולחסוך בזמן שפוטי". תקנה 413 לתקנות קובעת, אלה הם הדברים שיכיל כתב העירעור, ובין היתר: "(5) אם ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער – התאריך שבו הומצאה לו, אם הומצאה, או ציון שההחלטה לא הומצאה". למרבה הצער, אין בהודעת העירעור אזכור של ההחלטות הדוחות את הבקשות לביטול פסק דין, מועדיהן או המועד בו התקבלו על ידי המערער.

המערער הגיש נגד המשיבה תביעת לשון הרע.

...

בתאריך 3.11.16 ניתנה ע"י כב' השופט ע' יריב החלטה נוספת: החלטתי מיום 30.10.2016 היא החלטה מנומקת.

לסיכום – הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

ביום 25.10.16 הוגשה התביעה דנן לפצוי לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (באשר העובדה שהתביעה הנה בגין פיצוי לפי חוק לשון הרע בלבד, ראה סעיף 4 לסיכומי התובעים, כן ראה סעיפים 35 – 39 וסעיף 41 לכתב התביעה).

בעיניין זה ראו גם דברים שנכתבו על ידי הבנק בהודעה שהגיש ביום 01.03.16 בהליך הקודם: "הבנק יטען כי מיד עם קבלת בקשת המבקשים הראשונה להארכת מועד להגשת ערעור על הגבלת חשבונם של המבקשים...ולאחר בדיקה שנעשתה, פנה הבנק ביוזמתו לב"כ המבקשים ומסר לו בשיחה טלפונית, כי בדיקת רשימת השיקים המסורבים בחשבונם של המבקשים העלתה כי 5 שיקים מתוכם סורבו במועד בו עוקלו כספים בחשבונם של המבקשים, וסיבת הסרוב למשך 60 ימים אמורה הייתה להיות "חשבון מעוקל" ולא "אין כסוי מספיק", לפיכך נימסר לו כי הבנק גרע הבנק, את 5 השיקים הנ"ל ממניין השיקים המסורבים.

...

כמפורט לעיל אני סבורה כי הבנק אינו יכול כיום לטעון שביטול ההגבלה בוצע בטעות, והוא אחראי לאותה הגבלה שהוטלה בטעות, ולכן דומה לכאורה שאין כל חשיבות מה דיווח הבנק לבנק ישראל.

העובדה שהתובע 2 לא עשה כן עד היום, אף היא משליכה על המסקנה כי לא נגרם לו כל נזק עקב הפרסום האמור, שאחרת היה דואג להסרתו באופן מידי.

לסיכום בשל כל האמור לעיל דין התביעה להידחות.

לפני בקשה להאריך המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אשר ניתן ביום 1.12.21 בת"א 19357-06-19.

המבקשים הגישו לבית משפט קמא תביעה כספית בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

" בבש"א (י-ם) 7123/07 רחל כהן נ' יהודית קריתי , נאמר; "בעקרון, בתי המשפט נטו להענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין – המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גילבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפרוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904).

...

אין לאפשר מצב לפיו די בהודעה סתמית וכללית כדי לייצר הארכת מועד.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו, ביחד ולחוד את הוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ).

ערעור על החלטת רשם בית המשפט כב' השופט סרחאן מיום 14.3.17, אשר האריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום מיום 14.6.15.

בין הצדדים היתנהלה תביעת לשון הרע שהגיש המערער כנגד המשיבה, בבית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ).

...

המערער התנגד לבקשה בטענה כי הערעור חסר סיכוי, כי מצבה הרפואי של המשיבה כלל לא הוכח וכי אין מקום להיעתר לבקשה נוכח השיהוי הממושך.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה.

הליכי הבוררות המבקש הגיש נגד המשיבים תביעת לשון הרע בפני בית הדין ארץ חמדת גזית בירושלים (להלן: "בית הדין").

רק לשם ההמחשה ניתן לציין את הפסיקה המחמירה הנוגעת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט, שאף היא מייצרת הגבלה מסויימת, אך מידתית, על זכות הגישה לערכאות.

...

ביום 16.1.2022 נעתר בית הדין לבקשת המבקש, וקבע כי לאור היקף הערעור יהיה רשאי המבקש להגיש תגובה לערעור וערעור שכנגד עד יום 26.1.2022.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול החלטת הבוררות מיום 10.5.2022 נדחית.

לאור התוצאה אליה הגעתי ולאחר ששקלתי את מורכבות ההליך והתנהלות הצדדים, אני מחייב את המבקש לשלם לכלל המשיבים גם יחד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח, אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.