ערעור על דמי לידה בבית דין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 53323-07-22 01 נובמבר 2023 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג – דן יחיד התובע פנחס קופלוביץ ע"י ב"כ: עו"ד איתמר כהן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אושרה אילה יעקב פסק דין

אף על פי כן בחר המחוקק במפורש בהסדר אחר ולפיו על דמי לידה למבוטח "יחולו הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו – 56..." (סעיף 2(ד) לתיקון) בלבד, שעניינם שיעור דמי הלידה.

כך קבע גם בית הדין הארצי כאשר דן בעיניינו של עצמאי שבקש להכיר בתקופת דמי האבטלה שלו כמשלימה לתקופה בה שילם דמי ביטוח מהכנסתו כעצמאי לצורך זכאות לדמי לידה לאב וקבע כי ההוראה שמאפשרת להכיר בתקופת דמי אבטלה כתקופת אכשרה "קיימת רק לגבי מבוטחת ואינה קיימת לגבי מבוטח" (פסק דינו של השופט רבינוביץ בעב"ל (ארצי) 1437/02 הרשושנים – המוסד לביטוח לאומי (17.10.2004).

זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצד המבקש לערער.

...

מדובר בקביעה של רוב ואף הערעור נדחה פה אחד.

סוף דבר – לא ניתן לראות בתקופת האבטלה של התובע כתקופת אכשרה לדמי לידה לאב.

על כן התובע לא צבר תקופת אכשרה מספקת לדמי לידה, ודין תביעתו להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 47168-08-20 20 יוני 2023 לפני: כב' השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק נציגת ציבור עובדים גב' מזל גולן נציגת ציבור מעסיקים גב' חמדה מרק התובעת: מיכל קיזלשטיין אגסי ע"י ב"כ עו"ד צבי כהן הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל פסק דין

משקיבלו הצדדים את הצעת בית הדין, הגישה התובעת ביום 23.11.22, הודעה על הגשת החשבוניות, במסגרת נטען כי עלה בידה לאתר רק חלק מהחשבוניות בלבד (בתקופה שבין נובמבר 2018 לאוגוסט 2019), ובאופן המעורר סימני שאלה, היא לא איתרה בכלל חשבוניות כלשהן המתייחסות לשלושת החודשים האחרונים לפני הלידה השניה (ספטמבר עד נובמבר 2018).

החלטת הנתבע לשנות את מעמדה לעובדת עצמאית, לא נימסרה לה כלל, ובכך נימנעה ממנה האפשרות לתקן או לערער על החלטה זו. עוד נטען כי הנתבע ועל אף החלטתו בעיניין שינוי מעמדה, המשיך לקבל את התשלום עבורה כעובדת שכירה.

התובעת לא טענה, וממילא גם לא הוכיחה, כי חל שינוי כלשהוא בהקף עבודתה, ומכאן מתחזקת התחושה כי הדבר נעשה על ידי אביה (הבעלים של שתי החברות) בנסיון לא תם לב להגדיל את זכויות ביתו לדמי לידה.

זכות ערעור כדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

...

" לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות, וננמק: ראשית לא עלה ביד התובעת להוכיח טענותיה בעניין קיומם של יחסי עבודה.

סיכומו של דבר, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי אכן התקיימו יחסי עבודה בינה ובין החברה שבבעלות אביה, ובשל כך התביעה נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור גב' אורנה רזניק; ב"ל 10934-06-21), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לדמי אבטלה ודמי לידה לאחר שנקבע כי אין לראותה כעובדת במשרד שמאות שבבעלות בן זוגה.

כמו כן, המערערת לא הסבירה כיצד עבדה במקביל כסייעת בגן ילדים כאשר לטענת בן זוגה עבדה במשרה מלאה כל יום מ-08:00 עד 16:00 או 17:00 (אם כי יצוין שהעיד כי כך היה "רוב הזמן"), וכן לא נתנה הסבר המניח את הדעת כיצד הספיקה לעבוד עד השעה הנטענת בראשון לציון ולהספיק לאסוף את בתה מהגן ב-16:30 ברמת גן. טענות הצדדים בעירעור לטענת המערערת, שגה בית הדין האיזורי עת קיבל את קביעת המוסד לפיה לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין בן הזוג ועל כן היא אינה זכאית לדמי לידה ודמי אבטלה על פי החוק.

...

בנסיבות העניין אף לא מצאנו כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שלא נשכר עובד חלופי לתקופת חופשת הלידה לצורך מילוי מטלותיה של המערערת, וסביר היה בנסיבות העניין - כאשר דובר בחופשת לידה בת כחצי שנה ובעסק משפחתי בתחילת דרכו הפועל מבית הוריה של המערערת - כי בן הזוג ייקח על עצמו (כפי שהעיד כי עשה) לבצע את מטלותיה של המערערת בתקופת חופשת הלידה.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערערת לבין בן הזוג במקום העבודה "דוד לומברוזו - שמאות רכב וסקרים" בחודשים שבמחלוקת.

סוף דבר - הערעור מתקבל כמפורט לעיל.

בית הדין הארצי קבע, כי את עבודתה של המבוטחת כעובדת ב"משרה הראשונה" וכעובדת עצמאית ב"משרה השניה", היא הפסיקה לרגל ההריון, ואין מחלוקת שאם היא לא היתה עובדת כעובדת שכירה, היא היתה זכאית לדמי לידה לאור עבודתה ב"משרה השניה" – תחילה כשכירה ולאחר מכן כעובדת עצמאית.

ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום קבלתו.

...

טענות הצדדים – התובעת טוענת, כך: היא עומדת בתנאי הזכאות לקבלת דמי לידה כעצמאית; לאחר שקיבלה דמי לידה כעובדת עצמאית, באופן אוטומטי וללא הגשת תביעה לנתבע, הנתבע הוא זה שהנחה אותה להגיש תביעה לדמי לידה כעובדת שכירה, וכך היא עשתה; בשום שלב הנתבע לא הבהיר לה שהיא עלולה לאבד את דמי הלידה כעובדת עצמאית, ומה גם שמדובר בתביעה שאושרה אוטומטית לאחר הלידה; היה על הנתבע להזהיר אותה מפני הפגיעה האפשרית בזכויותיה; היא אינה מבקשת לקבל תשלום ביתר ו/או תשלומים במקביל בגין עבודתה כעצמאית וכשכירה, ואם היא היתה יודעת שזאת היתה התוצאה, היא היתה מוותרת על התביעה לדמי לידה כעובדת שכירה ולא היתה מגישה אותה; גם הועדה לבחינת חובות של הנתבע סברה כי החוב נוצר באחריות הנתבע.

מקובלת עלינו טענת הנתבע כי לא ניתן לראות בעבודת התובעת כרופאת שיניים עצמאית, מיום 30.9.2021 ועד ליום 2.1.2022, כהמשך כלשהו של עבודתה כעובדת שכירה במרכז הארצי לבחינות והערכה בחודשים 11-12/2020, 9 חודשים לפני כן. גם לא ניתן לראות בעבודתה של כרופאת שיניים עצמאית, כמצוין לעיל, כהמשך לעבודתה כעובדת שכירה במרפאתה של ד"ר יחזקאלי, בתקופה שבין יום 2.7.2021 ליום 30.11.2021.

אנו סבורים כי במצב שהחוב בוטל בחלקו, לא ניתן לומר כי התובעת קופחה בצורה כלשהי, ואף לא ניתן לקבוע כי התובעת כלל אינה צריכה לבצע החזר לנתבע, ומשעה שהיא קיבלה סכום שהיא אינה זכאית לו על פי הוראות הדין; שישית, מקובלת עלינו עמדת הנתבע, כי משעה ששולמה גמלה לתובעת שלא בהתאם להוראות הדין, הרי שעליו לגבות בחזרה את הסכום ששולם לה, ואין לו שיקול דעת לנהוג אחרת במקרה שכזה.

במקרה שלפנינו, החלטת הועדה הינה מנומקת, ונקבע בה, כך: "חוב בדמי לידה שנוצר עקב חישוב מחדש לאחר בירור מעמד. לאור בקשת הסניף מחליטה הועדה לאמץ את המלצתה ולבטל 30% מהסכום המקורי". לא מצאנו כי הועדה התעלמה מנתון כלשהו בהחלטתה שבנדון (לרבות ההכנסות הגבוהות של בן הזוג), או כי החלטתה בלתי סבירה עד כדי הצדקה לבטלה.

לסיכום – דין התביעה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ב"ל 9413-02-22 01 אוקטובר 2023 לפני: כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג – דן יחיד התובעת גילה בן שמחון ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אור מולה פסק דין

כך בחינת אופי התשלומים ששולמו כשכר משמשת לזיהוי תכליתה העיקרית של ההיתקשרות: האם מדובר בבצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהות העבודה שבוצעה ולאופייה, או שתכליתה השאת הרווחה של המשפחה כיחידה כלכלית אחת, כך שהתמורה לעבודה אינה נגזרת ממהות העבודה אלא משיקולים חצוניים (קביעה זו נקבעה בעיניין מדלסי בהקשר של דמי אבטלה, אך אומצה לעניין דמי לידה בעיניין אתר)).

זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצד המבקש לערער.

...

אולם לא שוכנעתי כי מדובר בחברות קרובה במיוחד באופן שלו טוען המוסד, ושיש בה כדי להשליך על אמינות העדות.

סוף דבר - שוכנעתי שהתובעת עבדה בפועל במסעדה בחודשים הסמוכים ללידה, כי ביצעה עבודה שאלמלא עשתה אותה היה עושה אותה עובד אחר, כי התמורה המוסכמת משקפת את הערך האמתי של העבודה שביצעה וכי התמורה המדווחת שולמה לה בפועל.

על כן התביעה מתקבלת.