ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין נזקי גוף מנפילה מסולם

לפניי תביעה שהוגשה ביום 7.3.19, לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, ביום 6.3.12, לאחר שנפל מסולם ונחבל במהלך עבודתו אצל הנתבעת.

כך, למשל, נפסק בבש"א 6919/98 אבטיחי נ' רוזנבלום (15.2.99), כי מחלה של עו"ד עשויה להחשב טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין (אם כי באותו עניין נדחתה הבקשה להארכת מועד מטעם זה), וגם בבש"א 4092/02 שרחביל נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (30.6.02), הנזכר בסיכומי התובע, הייתה זו מחלת עוה"ד אשר בעטייה נתבקש ביהמ"ש להאריך מועד להגשת ערעור.

...

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות.

טענותיו של התובע להארכת המועד מכוח הסמכות הטבועה דינן להידחות, שכן זו עוסקת בענייני נוהל וסדר דין, ולא בעניין התיישנות, אשר לגביו קיים הסדר רחב וממצה בחוק.

טענותיו של התובע להארכת תקופת ההתיישנות מכוחה של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובשל מחלת בא כוחו, דינן להידחות אף הן, כפי שפורט לעיל.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 19.11.1960, בעקבות תאונת עבודה שארעה לו לטענתו ביום 3.6.2018, במסגרת עבודתו אצל נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת), אשר במועדים הרלוונטים היתה מבוטחת על ידי נתבעת מס' 2 בביטוח חבות מעבידים.

בסיום חקירת התובע על תצהירו סיכמו באי-כח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. נסיבות התאונה בכתב התביעה טען התובע, שעבד אצל הנתבעת במחלקת חומר גלם, כי התאונה ארעה בעת שעלה על מדרגה גבוהה על מנת למלא חומר גלם, ובעת שירד ממנה נפל בצורה חדה על רגל ימין.

אין מדובר בגירסה אחרת, שונה, לארוע התאונה; לכל היותר ניתן לראות בכך משום חוסר פירוט של נסיבות התאונה, אשר אין בו כדי לסתור את הגרסה המלאה (ראו ת"א (ת"א-יפו) 47679-10-12 אשרף מסארוה נ. הכשרת היישוב בע"מ [17.6.2015); (ת"א (טבריה) 9748-04-19 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [28.2.2022], ערעור על פסק הדין (ע"א (מח' נצרת) 9212-04-22 [18.7.2022]) נדחה).

נקיטת אמצעי פשוט וזול, כגון אספקת גרם מדרגות בן מדרגה או שתיים (ולו נייד) או סולם קטן, היו עשויים במידה גבוהה של ודאות למנוע את ארוע התאונה.

...

מכל האמור לעיל אני קובעת, כי התאונה אירעה בעת שהתובע ירד מעל למשפך חומר הגלם, בהתאם למתועד בתמונות נ/2, כאשר רגלו השמאלית עומדת על המסגרת התחתונה של המשפך במקביל לרצפה וברכו הימנית נמצאת מעל למשפך.

האחריות לטענת הנתבעות, אין הן נושאות באחריות כלשהי לאירוע התאונה, שכן הפעולה שביצע התובע היא פעולה פשוטה שאינה מקימה חובת זהירות מצד המעסיק, ואשר התובע, בהיותו עובד ותיק (כשלושים שנה במועד אירוע התאונה), ביצע אינספור פעמים עד אז. אין בידי לקבל טענה זו. בפסק הדין בע"א 4486/11 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פ"ד סו(2) 682 [15.7.2013]) (להלן: עניין פלוני) הציע כב' השופט יצחק עמית מודל חדש לניתוח עוולת הרשלנות, ולפיו רק התנהגות עוולתית מקימה אחריות בנזיקין.

מכל האמור לעיל, אין בפיו טענה להפסדי שכר או לגריעה בכושר השתכרותו.

השופטת רננה גלפז-מוקדי; לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבית שאן (כב' השופטת ודאד יונס גנאים) אשר ניתן ביום 4.8.23 בת"א 64844-12-20 במסגרת תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לעובד במהלך עבודתו.

העובדה, אותה קיבל בית המשפט, כי לטפסן ולמשיב, עוזר הטפסן, ניתן סולם אחד, זאת כאשר שניהם נדרשים לעבודה באותו גובה, התקבלה על ידי בית המשפט אשר ראה בכך הפרת של חובת המעביד לדאוג לעובדיו ולספק להם ציוד מספיק לבצוע העבודה.

לדידו פסק הדין מנומק ומבוסס עובדתית ומשפטית על עקרונות דיני הנזיקין ולפיכך אין כל הצדקה להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא בפסק הדין ויש להורות על דחיית העירעור.

כידוע, כאשר עסקינן בשומת פצויי נזיקין, היתערבות ערכאת העירעור תיעשה במשורה: "אין מדובר בבחינה לעומק של כל ראש נזק וכל תג ותג מבין ראשי הנזק הרבים, אלא בבחינה ממעוף הציפור שנועדה לבדוק אם קיימת חריגה בולטת מהמקובלות באחד מראשי הנזק. ערכאת העירעור לא תתערב בראש נזק כזה או אחר גם אם סברה כי ניתן היה לפסוק סכום שונה ממה שנפסק על ידי הערכאה הדיונית. רק אם נמצא כי נפלה טעות בולטת באחד מראשי הנזק, תתערב ערכאת העירעור באותו רכיב" (ע"א 741/10 כהן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ (12.10.2010)).

...

אשר לבסיס השכר לצורך חישוב הפסדיו של המשיב, מצא בית המשפט קמא להעדיף את טענת המשיב, אשר נתמכה בעדות העד מטעמו, כי תלושי השכר אינם משקפים את שכרו של המשיב ערב התאונה.

אין די בעדות המשיב והעד מטעמו כדי להוביל למסקנה כי בסיס השכר לעתיד שונה מזה שנקבע לערב התאונה ולא מצאתי בסיס עובדתי מספק לצורך מסקנה זו של בית המשפט קמא.

בהינתן 10 שנות וותק בתחום הטפסנות והעובדה כי כמועד התאונה עבד כעוזר ולא כטפסן, המסקנה היא דווקא הפוכה.

דני צרפתי, שופט סוף דבר אפוא, הוחלט פה אחד, לקבל את הערעור ביחס לסכום הפיצוי אשר נקבע בראשי הנזק של הפסד שכר לעבר, הפסד השתכרות לעתיד והפסד תנאים סוציאליים והכל כמפורט בסעיף 18 לחוות דעתה של כב' השופטת רננה גלפז-מוקדי.

איילון - חברה לביטוח בע"מ (ניתן פסק דין) הדיה גרופ 2012 בע"מ פסק דין בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 8.8.1948, בעקבות תאונה שארעה לה לטענתה ביום 15.12.2016 בסניף הסופרמרקט של נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת) בקניון הגרנד קניון בחיפה.

התובעת העידה, כי למיטב זיכרונה, בסמוך למקום הנפילה עמד סולם ועליו עובדים שהסירו את השרשרת מהתקרה (שם, ש' 36).

אכן, חשיבות רבה מוקנית לתעוד הרפואי הראשוני הסמוך לתאונה, בטרם קיבל הנפגע יעוץ משפטי או אחר, ועל פי רוב הגרסה הנמסרת בו נהנית ממידה רבה של אותנטיות ומהימנות; עם זאת, דברים אלו יפים מקום שבתיעוד הרפואי נימסרה גרסה שונה מזו שנמסרה בשלב מאוחר יותר; בעניינינו, אין מדובר בגירסה אחרת, שונה, לארוע התאונה; לכל היותר ניתן לראות בכך משום חוסר פירוט של נסיבות התאונה, מקום שהתובעת לא נדרשה למעשה למסור פרטים על אופן ארוע התאונה, ואשר אין בו כדי לסתור את הגרסה המלאה, להפריך את גירסתה או לפגוע במהימנותה (ראו ת"א (ת"א-יפו) 47679-10-12 אשרף מסארוה נ. הכשרת היישוב בע"מ [17.6.2015); (ת"א (טבריה) 9748-04-19 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [28.2.2022], ערעור על פסק הדין (ע"א (מח' נצרת) 9212-04-22 [18.7.2022]) נדחה).

בהקשר זה אעיר, כי טענות התובעת, שנטענו על דרך של רמיזות, כאילו בעיות הגב שלה נגרמו עקב נפילתה בתאונה נשוא התביעה, דינן להדחות משלא נתמכו בחוות דעת רפואית הקובעת קשר סיבתי, ולו חלקי, בין הדברים; ויוזכר, כי מההדמיות שפורטו לעיל עולה כי מדובר בשינויים נווניים קשים בעמוד השידרה של התובעת, ולא בשינויים חבלתיים.

...

כאמור, אינני מקבלת את הטענה לפיה עקב הפגיעה בשתי אצבעותיה נבצר מהתובעת להמשיך בעיסוקיה כמקודם, לצאת לטיולים, ללכת להצגות ולסרטים, ולהמשיך גם בפעילותה ההתנדבותית עם בני נוער, כפי שעשתה טרם התאונה.

לאור כל האמור לעיל אפסוק לתובעת את נזקיה כדלקמן.

סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 53,600 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ, החזר האגרה ששולמה והחזר חלקה בעלות חוות הדעת של ד"ר כצבמן, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ועד היום.

][] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט צ' ויצמן) ברע"א 6530-04-24 מיום 5.4.2024, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ל' הר ציון) בת"א 3108-11-18 מיום 18.3.2024, אשר הורתה למבקש להפקיד ערובה על סך 17,500 ש"ח. המבקש יליד שנת 1971, תושב הרשות הפלסטינאית, עבד כצבע.

בעת השמוש בסולם נפל המבקש מגובה, כנראה כתוצאה מחוסר יציבות המתקן, ונפגע בעיקר ברגל ימין ובקרסול (להלן: התאונה).

בבקשתו טען המבקש כי יש לתת רשות ערעור ולדון בבקשה, מכיוון שהחלטת בית משפט השלום לפיה המבקש יפקיד ערובה בסך 17,500 ש"ח עלולה להוביל למחיקת התביעה לאחר שהמבקש כבר שילם סכומים גבוהים, ומאחר שהמבקש לא יקבל יומו בבית המשפט ובכך תשלל זכאותו לפצוי בעקבות הנזק שניגרם לו. לטענת המבקש, הסכום שנפסק כערובה מופרז, והמשיבים פעלו בחוסר תום לב מובהק עת הגישו את הבקשה להפקדת ערובה פרק זמן ארוך לאחר פתיחת ההליך.

בהנתן שענייננו בתביעת ניזקי גוף, ניתן היה לסבור כי סכויי התביעה גבוהים כך שאין מקום להורות על הפקדת ערובה, ברם, כפי שציין בית המשפט קמא, קיים ספק בשאלה מי היה מעסיקו של המבקש ויש קושי בתביעה כנגד המשיבים כמזמיני העבודה לאור הוראת סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

...

לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור במקרה דנן הכרחי לשם מניעת עיוות דין, הגם שהסכום שנקבע הוא על הצד הגבוה בהתחשב בכך שהמבקש הוא תושב הרשות הפלסטינית המתפרנס מעמל ידיו ומן הסתם הפרוטה אינה מצויה בכיסו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משכך, גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.