מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעת עיריית הרצליה נגד בעלת נכס וחברת בנייה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב בית דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום במחוז תל אביב (כב' הש' טל חבקין בתיק רע"א 74356-12-20 מיום 17.1.21) בה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל-אביב (כב' הרשם שרון קרן, מיום 30.12.20 בתיק הוצל"פ 01-99708-07-3) שהורתה לה להמציא למשיב 1 תעודה ששולמו כל הסכומים המגיעים כהיטל השבחה מכוח סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המהוה תנאי להעברת זכויות בנכס מושא הכנוס במירשם המקרקעין (להלן: 'ההחלטה') .
בהסתמך על בג"ץ 7009/04 עריית הרצליה נ' היועמ"ש ס"ו (3) 596 (להלן: בג"צ הרצליה) קבע רשם ההוצל"פ, כי מעמדו של חוב היטל השבחה הוא כמעמד של חוב רגיל בתחום מדרג הנשייה גם כאשר מדובר בנושים בדין קדימה ונושים מובטחים וגם כאשר מדובר בנושים לא מובטחים (רגילים) וכי בבג"ץ 199/88 קהילת ציון אמריקאית נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה מ"ג (1) 89 (להלן: בג"צ קהילת ציון) נקבע שאם היטל ההשבחה התגבש לפני מינוי כונס הנכסים מדובר בחוב בר תביעה בפשיטת רגל שאינו נהנה מדין קדימה.
לטענת המבקשת, בקשת רשות העירעור מעלה סוגיה משפטית שלא נידונה בבג"צ הרצליה או בבג"צ קהילת ציון והיא האם על הועדה המקומית להמציא אישור על העדר חובות היטל השבחה, הגם שקיימים חובות היטל השבחה לבעל המקרקעין וזאת בנסיבות שבהן בעל המקרקעין אינו מצוי בהליכי חידלות פרעון והמקרקעין אינם כפופים לשעבוד כלשהוא ולבקשה למימוש משכנתא של נושה מובטח כלשהוא.
בית המשפט העליון תיאר את הסוגיה באומרו "השאלה היא, מה יעשה פושט-רגל או מה תעשה חברה בפרוק, החפצים (באמצעות נאמן או מפרק) לבצע רישום עיסקה במקרקעין והנם חייבים בחובות או בהיטלים לועדה מקומית או לעירייה? מחד גיסא – הם כפופים לכללית של פשיטת-רגל ופרוק, האוסרים עליהם במפורש להעדיף נושה אחד על פני רעהו מאותה דרגה; מאידך גיסא – אומרים להם: שלמו את כל חובותיכם לועדה המקומית ולעירייה, שאם לא תעשו כן, לא תקבלו את התעודות הדרושות ולא תוכלו לרשום את העסקה". (שם בס', 2 לפסה"ד).
כך נוצר לעיתים קרובות מצב בו חייב שצבר חובות למספר רב של נושים (זוכים) מוצא עצמו מתמודד מול תיקים רבים שניפתחו בלשכות הוצאה לפועל שונות ברחבי הארץ, כאשר כל אחד מהזוכים פועל בנפרד כנגדו תוך שהוא עושה שימוש בחלק או בכל הכלים הקבועים בדין שאוזכרו לעיל.
...
טענתו היא כי הציטוטים הנ"ל מקורם בסעיפים בפרק הדיון המשפטי של פסה"ד ואלו בסעיף 95 פיסקה ג' לפסה"ד, בפרק המסקנות ("סוף דבר") התייחס ביהמ"ש העליון "ברחל ביתך הקטנה", כך לטענתו, "על מקרה בדיוק כמו שלנו" (ס' 6 לתשובה לבר"ע).
כאמור מדובר בציטוט מתוך סעיף בפרק "סוף דבר" לפסה"ד של כב' השופט גרוניס, כשלאורך כל עשרות עמודי פסה"ד והסעיפים שקדמו לסעיף זה ההתייחסות ל"הליכי כינוס נכסים הנערכים מחוץ להליכי חדלות פירעון" יוחדה להליכי כינוס נכסים למימוש משכנתא (קרי – כשקיים נושה מובטח).
לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לתת רשות ערעור, לדון בה כבערעור ולקבלו בכל הנוגע לשאלה שהונחה להכרעה לפתחנו, כך שהחלטת ביהמ"ש קמא שמאשרת את החלטת רשת ההוצל"פ שמורה על מסירת אישור המבקשת לטאבו, טרם שולם היטל ההשבחה, תבוטל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

השאלה הנדונה בהחלטה זו, היא האם לעכב את בירור ההליכים עד להכרעה בעירעור שהוגש על פסק-דין שניתן בתביעה דומה שנדונה בבית משפט זה (ע"א (מחוזי ת"א) 50897-10-19 עריית הרצליה נ' מסעדות אל גאוצ'ו הרצליה (2000) בע"מ, ערעור שהוגש על פסק-דינו של כב' השופט ג' הס מיום 29.8.2019 בת"א (שלום הרצ') 13042-10-17 (להלן – עניין אל גאוצ'ו)).
בכתבי התביעה מתוארת תובענה ייצוגית שהתקבלה נגד עריית הרצליה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבה נקבע שבהתאם לצוי הארנונה הקיימים באותה עת עריית הרצליה אינה רשאית לגבות ארנונה בגין גלריות (ת"צ (מחוזי ת"א) 9539-06-12 נוה נ' עריית הרצליה (להלן – עניין נוה)).
לטענת התובעים, לאחר ההכרעה שניתנה בעיניין נווה הערייה אכן ביצעה השבה של סכומי ארנונה לבעלי נכסים שונים, אולם היה עליה להחיל דין שווה גם לגביהם.
לאחר ששמעתי את עמדות בעלי הדין, מצאתי כי יש לעכב את בירור התביעות שלפניי עד להכרעה בעירעור על פסק-הדין בעיניין אל-גאוצ'ו. כפי שנפסק, לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב הליך הנידון בפניו עד להכרעה בהליך תלוי ועומד אחר המעורר שאלות דומות (Lis Alibi Pendens).
כפי שנקבע ברע"א 627/13 סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ, פיסקה 13 (19.2.2013), "על מנת להורות על עיכוב דיון עקב קיומו של הליך תלוי ועומד על בית המשפט לוודא שבשני ההליכים נדונה סוגיה זהה במהותה, אך לא נידרש כי תתקיים חפיפה מוחלטת בכל הסוגיות הנדונות". כן עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, פיסקאות 4-3 (28.1.2002): "סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מיתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חיסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב...
יש בנמצא דוגמאות נוספות לכך (ראו, רע"א 5385/10 מגן נ' אופק א. אחזקות (2005) בע"מ (21.9.2010), שם עוכב דיון בהליך עד להכרעה בסוגיה משפטית התלויה ועומדת בבית המשפט העליון; וכן עיינו, בר"מ 4918/17 עריית תל אביב-יפו נ' גלזר (2.11.2017), העוסק בגביית תשלומים על-ידי רשות מקומית ותאגיד מים; ת"צ (מחוזי ת"א) 39067-12-14 נאור נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חולון‏ (29.1.2018), שם עוכב דיון בהליך ייצוגי לאור קיומם של הליכים מינהליים שבהם נדונה אותה סוגיה משפטית לגבי חיוב בהיטל השבחה; ת"א (מחוזי ת"א) 58016-12-14 פולק נ' קבוצת א. דורי בע"מ (9.12.2015) (בקשת רשות ערעור נדחתה, רע"א 225/16)).
...
לאחר ששמעתי את עמדות בעלי הדין, מצאתי כי יש לעכב את בירור התביעות שלפניי עד להכרעה בערעור על פסק-הדין בעניין אל-גאוצ'ו. כפי שנפסק, לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב הליך הנדון בפניו עד להכרעה בהליך תלוי ועומד אחר המעורר שאלות דומות (Lis Alibi Pendens).
שאלה זו קיבלה התייחסות ממצה מאוד בפסק-דינו של כב' השופט ג' הס בעניין אל-גאוצ'ו, ואם עומדות עתה קביעות אותו פסק-דין לבחינה ערעורית, סבורני שמן היעילות להמתין עם בירור ההליכים עד להכרעה באותו ערעור.
אשר על כן, אני מורה על עיכוב בירור התביעות שבכותרת עד להכרעה סופית בעניין אל-גאוצ'ו. הנתבעת תיידע את ערכאת הערעור בעניין אל-גאוצ'ו על החלטה זו. כן תיידע הנתבעת את בית משפט זה תוך שבעה ימים מהיום על מועד הדיון בערעור בעניין אל-גאוצ'ו. ניתנה היום, י"א כסלו תש"פ, 09 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

במאמר מוסגר אציין כי ערעור שהוגש על פסק דין זה, נדחה, ר' ע"א (מחוזי ת"א) 50897-10-19 עריית הרצליה נ' מסעדות אל גאוצ'ו הרצליה (2000) בע"מ).
לעניין זה ר' ע"א 1130/09 חב' מצות ישראל בע"מ נ' עריית פתח-תקווה [פורסם במאגר נבו] (21.09.92), בו נקבע: "משנקבעו בחוק הליכים מיוחדים להשגה ולערר ומועדים להגשתם, אין הנישום יכול להזקק עוד להליכי התביעה הרגילים. הסדרים מיוחדים אלה הם ממצים וחוסמים את דרכי התקיפה הכלליות להן נזקקו הנישומים עובר לקביעת ההסדר המיוחד.." (הדגשה שלי – ג.ה.).
וכן ר' ע"א 4452/00 ט.ט טכנולוגיה מיתקדמת בע"מ נ' עריית טירת הכרמל [פורסם במאגר נבו] (06.02.02): "טענות, אשר ניתן להעלות בהשגה, אין לעוררן בהתגוננות מפני תביעת הערייה לתשלום הארנונה, אחרת תמצא מסוכלת מטרת חוק לקבוע דרך מסוימת להשיג על החלטות הערייה בנוגע לחיוב בארנונה" עם זאת הפסיקה קבעה, כי במקרים חריגים וספציפיים, כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית ומיוחדת, יתאפשר לאזרח להגיש תביעה לבית המשפט למרות שהיה פתוח לפניו מסלול הערר, ר' לדוגמא, רע"א 2425/99‏ עריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ [‏פורסם בנבו] (12.09.2000): "כפי שפורט לעיל, ייתכנו מצבים מיוחדים החורגים מן השגרה, שבהם עשויה להיות הצדקה לפתוח את שערי בית-המשפט בפני האזרח המתדיין כנגד הרשות גם מקום שגוף הערר מוסמך לידון במחלוקת ולהכריע בה, והוא – כאשר מתעוררות שאלות בעלות חשיבות עקרונית מיוחדת אשר הדעת נותנת כי ההכרעה בהן תנתן לערכאה השיפוטית כבר בשלב הבירור הראשוני" (הדגשה שלי – ג.ה.) אציין כי קיים הגיון משפטי רב בהפניית האזרח להליך ההשגה מכוח חוק הערר ולא לתביעה בבית המשפט, ור' פירוט ממצה של היתרונות בפסק הדין בעיניין ת"א (אשד') 27502-02-18 צבי רוזנבלט נ' עריית אשדוד [פורסם במאגר נבו] (30.11.2019): "בפסיקה הוטעם כי לדיון בטריבונליים יחודיים – ככלל ובפרט בכל הנוגע לעינייני ארנונה, יתרונות רבים, וכי השיקולים המצדדים בהפניית נישומים אל מסלול ההשגה הסטוטוטרי הם מומחיות ויעילות. כך נקבע, כי עילות ההשגה המנויות בסעיף 3(א) לחוק הערר, ובכלל זה טענות הנוגעות לסיווג הראוי של נכסים, הן בעלות אופי עובדתי, ופעמים רבות מחייב בירורן בחינה עובדתית נרחבת ופרטנית של הנכס הנידון, ומצריך לעתים את בדיקת המצב בנכס, כדוגמת השמוש שנעשה בו, מידותיו, וכיו"ב. לפיכך, סבר המחוקק כי מן הראוי שהעילות האמורות תתבררנה על-ידי אנשי מיקצוע, הבקיאים בתחומים הרלבאנטיים לבחינתן, כאלה הם לרוב, היושבים בועדות הערר, ומכאן עדיפותם. כמו כן, סדרי הדין הגמישים ומאפיינים ייחודיים נוספים של הליכי ההשגה והערר מאפשרים לקיים הליך יעיל, זול ומהיר, באופן יחסי. בנוסף, במסגרת הליך ההשגה מתגבשת התשתית העובדתית הנדרשת להכרעה אשר תשמש את בית המשפט אם וכאשר הסיכסוך יובא להכרעה בפניו. לבסוף, בהסדרים אלה יש כדי להקל, ולו במעט, מן הנטל שבו נושאים בתי המשפט בתחום הארנונה" ויפים דברים אלו לענייננו.
עיון בפסק הדין בעיניין אברהם מגלה כי פסק דין זה מהוה ערעור על ועדת הערר מכוח חוק הערר.
המשיבה חולקת על פרשנות זו של המערער וטוענת כי אין מדובר בשטח בנוי בתוך מבנה מסוג השטחים המנויים בסעיף 8, אלא במשטח עץ שהותקן בתוך מבנה המחלק את חלל החנות לשניים באופן שהחלל העליון (בגובה של 1.57 מטר) משמש לאחסנת סחורות בלבד.
...
מדובר בעילת תביעה של העדר חוקיות אשר אין סמכות לוועדת הערר לדון בה התובעת טוענת בסעיפים 9 עד 13 לסיכומיה כי מדובר בתביעה להשבה לאור מעשה בלתי חוקי של הרשות, ומכאן כאשר מדובר באי חוקיות אין סמכות לוועדת הערר, אלא הסמכות הינה לבית משפט זה. איני מקבל טענה זו, ואנמק: ראשית, אבהיר כי הגדרת התביעה על ידי התובעת כתביעת השבה או כתביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין ההכרעה בסוגיה - האם מדובר על מחלוקת שהיה לברר במסלול הערר ולא בבית המשפט.
איני מקבל טענה זו. אכן הנתבעת התנגדה בעניין אל גאוצ'ו להעברת המחלוקת לתיק התביעה הייצוגית בעניין דוד נוה ומינוי בודק.
סיכום לאור האמור והמפורט לעיל, אני קובע כי על התובעת היה לפנות במסלול ההשגה והערר מכוח חוק הערר, וכאשר היא לא פעלה כך, היא מנועה מלהגיש תביעה עוקפת הליכי ערר לבית משפט זה. אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לקבלת צו מניעה זמני במעמד צד אחד שהגיש המבקש, מר עוזי רחמים (להלן: "המבקש"), ביום 25.8.22 בהתאם לתקנה 109 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כנגד עריית הרצליה (להלן: "המשיבה").
עוד יש לציין כי בעבר, פלש המבקש לשטחים ברחוב מצפה ים 4 הרצליה, חלקות 23, 28, 68 וחלקי חלקות 5, 22, 67 בגוש 6521 (להלן: "המיתחם"), ובהתאם הגישה המשיבה תביעת פינוי כנגד המבקש מהשטח שהוחזק על ידו ומשפחתו נכון למועד ניהול ההליך.
ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה ביום 15.3.21 (פסק הדין מיום 12.8.19 יקרא להלן "פסק הדין החלוט").
לאחרונה, הופיע בנכס המבקש בחלקה אדם שהזדהה כיזם של חברה המאגדת את כלל הבעלים בגוש 6521 על מנת לבנות בגוש זה. אותו אדם החל עם המבקש במו"מ לפינוי וולונטרי.
כידוע, בית המשפט אינו משמש ערכאת ערעור על פסק הדין החלוט ועל כן אין מקום לטענות אלה במסגרת ההליך דנן.
...
סוף דבר הבקשה לסעד זמני- נדחית.
ניתנת למבקש ארכת פינוי למשך 30 ימים מיום מתן החלטתי לצורך מציאת מקום מגורים.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור תיק פלילי בניה (עתפ"ב) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה,בהליך תו"ב בו הורשע המערער בעבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התיכנון והבניה תשכ"ה- 1965, כנוסחו טרם תיקון 116 (להלן: "חוק התיכנון והבניה").
החברה, היתקשרה בהסכם קומבינאציה עם הגב' נורית כלב, (להלן:"בעלת הקרקע")לשם הקמת ביניין מגורים בבית משותף נשוא ערעור זה. מדובר במבנה שבגוש 6520, חלקה 73, ברחוב המעלות 9 שבאיזור התיכנון המקומי הרצליה (להלן: "מבנה" או "ביניין").
בתאריך 31.3.14 או בסמוך לתאריך זה ערך מפקח בניה מטעם אגף ההנדסה בעריית הרצליה ביקורת במבנה שבכתובת הנ"ל ומצא כי המערער לא קיים את הצוו.
בהמשך, פנה המערער לבית המשפט המוסמך לקבל צו לכניסה למקרקעין לצורך קיום הצוו והריסה הבנייה ללא היתר, ואולם בפסק הדין נדחתה תביעתו ובכך נסתם הגולל מבחינה משפטית לאפשרות כניסה למקרקעין לשם קיום צו ההתאמה.
המערער טען עוד כי דיירי הבניין שהם המחזיקים בפועל בנכס מנעו כל אפשרות לניהול משא ומתן והם ובעלת המקרקעין, הגב' כלב, לא שתפו פעולה בהכשרת העבודות נשוא הצוו והם מאנו לשתף פעולה עם הנאשם.
לטענת המשיבה אין בהגשת תובענה זו כנגד דיירי הבניין בכדי לבסס טענה כי המערער נקט בכל הליך אפשרי לשם מיצוי ביצוע צו ההתאמה שהוטל עליו, כמו כן לטענתה המערער לא נקט צעדים לשם קבלת היתר מהוועדה המקומית להכשרת הבנייה החריגה, כאשר לטענת המשיבה אין כל מחלוקת עובדתית שהצו ההתאמה לא בוצע עד היום.
...
ביום 4.1.23 דחה כב' השופט גייפמן את העתירה להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, וקבע כהאי לישנא : "לא ניתן להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, כשהמדובר בבניה לא חוקית בחלקים נרחבים בבניין. הבניה הבלתי חוקית בבניין כוללת: א. הגדלה מהותית של השטח שהותר לבניה. כ-644 מ"ר נבנו בחריגה מהיתר הבניה... ב. הגדלת הצפיפות המותרת בהיתר הבניה. ניתן היתר בניה ל-7 דירות, ובבניין 9 דירות... ג. בניה ללא היתר בניה ב-2 קומות החניון של הבניין – ביטול חלק מהחניות של הבניין, לרבות ביטול רמפת העליה למפלס החניון העליון. ד. חריגות בניה ביחס לכל קומה בבניין, וביחס לכל דירה מקומות הבניין... כל היחידות בבניין נגועות באי חוקיות רבתי. בנוסף יש גם חריגות בניה על שטחים שיועדו בהיתר הבניה לרכוש המשותף. קיימות גם יחידות נפרדות בבניין שלא אושרו עפ"י היתר הבניה, ולמספר היחידות בבניין שתירשמנה בפנקס בתים משותפים יש גם השלכה על החלקים ברכוש המשותף" עוד נקבע כי "... כל היחידות בבניין נגועות באי חוקיות רבתי – הפרה מסיבית של חוקי התכנון והבניה – אין לאפשר את רישום הבית המשותף ולהנציח את אי החוקיות כאנדרטה אלא יש להפנות את הצדדים לפעול להכשרת חריגות הבניה בדרך של הגשת הליך בפני מוסדות התכנון והבניה" .
סוף דבר- אני קובע כי אין למערער היכולת לקיים הצו השיפוטי ומטעם זה אני מקבל הערעור ומזכה אותו מעבירה זו. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו