תביעת החוב עמדה על סך של 1,870,339 ₪, והתבססה על המחאה שנמשכה לטובת המערער על-ידי החייב.
הנאמן דחה את טענת המערער לפיה הוא שימש כמשווק של המיגרש ולא כמתווך וחזר וקבע כי המערער אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים") לקבלת דמי תיווך.
דיון והכרעה
לאחר עיון בהחלטת הנאמן, בטיעוני הצדדים ובסיכומים שהוגשו, מצאתי כי אין מקום להתערב בהחלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב וזאת מאחר שפעולתו של המערער הייתה פעולת תיווך במקרקעין והמערער לא עמד בתנאים הקבועים בחוק המתווכים.
בעיניין זה מקובלת עלי קביעתו של הנאמן לפיה יש בנסיבות המקרה הצדקה להתערב בגובה הפצוי המוסכם, הן בשל היחס בין גובה הפצוי לבין סכום העסקה והן בשל קיומו של הליך פשיטת הרגל (ראו בעיניין זה את ע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ (13.12.06); וכן ת"א (מחוזי מרכז) 36194-09-13 פלדמן, וינוגרד ושות', עורכי דין נ' גמול יהוד בע"מ (15.5.17)).
...
בעניין זה מקובלת עלי קביעתו של הנאמן לפיה יש בנסיבות המקרה הצדקה להתערב בגובה הפיצוי המוסכם, הן בשל היחס בין גובה הפיצוי לבין סכום העסקה והן בשל קיומו של הליך פשיטת הרגל (ראו בעניין זה את ע"א 4630/04 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ (13.12.06); וכן ת"א (מחוזי מרכז) 36194-09-13 פלדמן, וינוגרד ושות', עורכי דין נ' גמול יהוד בע"מ (15.5.17)).
סיכום
אני דוחה את הערעור.
המערער ישלם לנאמן שכ"ט והוצאות בסך כולל של 10,000 ₪.