מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעת לשון הרע בבימ"ש השלום בבת ים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת ר. באום) מיום 15.9.19 בת.א. 7341-01-15.
המשיב טען בתביעתו כי מכתב ששלחו המערערים ביום 28.7.13 לראש המועצה המקומית מגידו (להלן: "המועצה"), בו העלו טענות נגד היתנהלותו בקשר עם מיכרז שפירסמה המועצה – מהוה לשון הרע כלפיו.
בית המשפט שלערעור החזיר את הדיון פעם נוספת לבימ"ש קמא , על מנת שידון בשאלה האם המכתב עונה על הגדרת "לשון הרע". העירעור הנגדי שהגיש המשיב נדחה לאחר שנקבע כי הוא עוסק בקביעות עובדתיות של בימ"שקמא.
...
בפסק הדין מיום 11.12.17 (להלן "פסק הדין השני"), קבע בימ"ש קמא כי מקובלת עליו טענת המערערים לפיה היחסים בין ראש המועצה כממונה על המשיב, והמשיב, הטילו עליהם חובה לעשות את הפרסום, אך עדיין נדרש כי הפרסום יעשה בתום לב. למערערים קמה חזקת תום הלב הקבועה בסעיף 16(א) לחוק נוכח העובדה שהמכתב מנוסח בצורה מתונה ועניינית, והוא הופנה לראש המועצה שהוא הממונה על המשיב.
סבורני, כי בחינת מכלול הנסיבות העובדתיות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי מלמדת כי חשדו של המשיב במערער לא היה נטול הקשר או מופרך, אלא היה לו על מה לסמוך את חשדו זה, כפי שיפורט להלן".
אני סבורה כי מכלול העובדות שהקבעו על ידי בימ"ש קמא מלמד כי חשדה של המערערת לא היה מופרך , והיה לה על מה לסמוך חשד זה. בימ"ש קמא בחן את הפרסום במשקפיים של הגנת "אמת בפרסום" ולאור זה קבע כי הדברים שנכתבו בכתבה מפי אחרים הם רק בגדר שמועות שלא הוכחו וכי המערערת לא עשתה כדי לבחון את אמיתות הדברים.
התוצאה: אני מקבלת את הערעור, מבטלת את פסקי הדין של בית משפט קמא, ומורה על דחיית תביעת המשיב.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון ע"א 3597/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. גילי עזריה 2. יואל עזריה 3. חברת קבוצת אורון אחזקות השקעות בע"מ 4. חברת גילי ויואל עזריה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. יוסי ניסן 2. אליהו לוי ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים מיום 10.5.2021 בת"א 5223-11-17 ובת"א 30896-03-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט ע' אלקלעי; תגובת המשיב 1 מיום 1.6.2021; תשובת המערערים לתגובת המשיב 1 מיום 7.6.2020; תגובת המשיב 2 מיום 17.6.2021 בשם המערערים: עו"ד ליאור דגן; עו"ד דנית ליבנת בשם המשיב 1: עו"ד אלעד כהן בשם המשיב 2: עו"ד בנימין מלכא ][]פסק-דין
בקדם משפט שהתקיים בהליכים ביום 10.5.2021 וכעולה מפרוטוקול הדיון, הצדדים השמיעו טענות בשאלה אם התביעות הן תביעות השתקה, ולאחר מכן נתן בית המשפט קמא החלטה בה נכתב: "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי העדות הראשית שהוגשו [...] התרשמותי הלכאורית הנה כי בפוסט אין כל לשון הרע, זאת ועוד התרשמתי כי תביעתם של [המערערים] נחזית כתביעת השתקה. לאור האמור לעיל, ומאחר והנתבעים טענו בכתב ההגנה כי יש לסלק את התביעה על הסף משום היותה תביעת השתקה אני מורה כי הצדדים [לתביעת עזריה] יגישו את סיכומיהם בשאלה האם יש מקום לסלק את התביעה על הסף עקב היותה תביעת השתקה." מיד לאחר מתן ההחלטה, ב"כ המערערים ביקש כי "יירשם בפרוטוקול שביהמ"ש לפני הקראת ההחלטה אמר שמדובר בתביעה [חסרת] יסוד ואמר שמדובר בתביעת השתקה קלסית לגבי [תביעת עזריה], מאחר שהאמירות של ביהמ"ש הנכבד הם אמירות של גילוי דעתו של אדוני, ואדוני גיבש את דעתו בתיק, אני מבקש שאדוני יפסול את עצמו מלדון בתיק". עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי ב"כ המשיב 1 היתייחס לבקשת הפסילה ואמר: "אין שום בסיס בטענה, להפך, [...] אדוני נתן [למערערים] את הזכות לשכנע ואדוני אמר הכל לכאורה, לכן מדובר בבקשה שדינה להדחות". בתגובה חזר ב"כ המערערים על עמדתו וטען "אין מחלוקת גם שאדוני אמר והביע דיעה נחרצת שמדובר בתביע[ה] חסר[ת] יסוד ובתביע[ת] השתקה קלסית, מאחר שברור שביהמ"ש אומר שהוא הולך לסלק את התביעה, וגם הורה לצדדים להגיש את מה שבקש, אני חושב שאדוני גיבש עמדה ואמר אותה והיא עמדה נחרצת, ולכן ביהמ"ש צריך לפסול את עצמו". בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, בקבעו: "כדי להעמיד דברים על דיוקם הבהרתי ואמרתי כי דעתי הלכאורית, בהסתמך על כתבי הטענות ועל תצהירים הנה כי מדובר בתביעת השתקה קלסית, ובנוסף הבעתי את התרשמותי הלכאורית לפיה אין מדובר בלשון הרע בפוסט שפורסם". בית המשפט הוסיף כי שופט רשאי להביע את דעתו הלכאורית והדבר אינו מקים עילת פסלות, כל עוד לא עולה שדעתו "ננעלה" כך שלא יהיה ניתן לשנותה בהמשך.
...
בקדם משפט שהתקיים בהליכים ביום 10.5.2021 וכעולה מפרוטוקול הדיון, הצדדים השמיעו טענות בשאלה אם התביעות הן תביעות השתקה, ולאחר מכן נתן בית המשפט קמא החלטה בה נכתב: "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי העדות הראשית שהוגשו [...] התרשמותי הלכאורית הינה כי בפוסט אין כל לשון הרע, זאת ועוד התרשמתי כי תביעתם של [המערערים] נחזית כתביעת השתקה. לאור האמור לעיל, ומאחר והנתבעים טענו בכתב ההגנה כי יש לסלק את התביעה על הסף משום היותה תביעת השתקה אני מורה כי הצדדים [לתביעת עזריה] יגישו את סיכומיהם בשאלה האם יש מקום לסלק את התביעה על הסף עקב היותה תביעת השתקה." מיד לאחר מתן ההחלטה, ב"כ המערערים ביקש כי "יירשם בפרוטוקול שביהמ"ש לפני הקראת ההחלטה אמר שמדובר בתביעה [חסרת] יסוד ואמר שמדובר בתביעת השתקה קלאסית לגבי [תביעת עזריה], מאחר שהאמירות של ביהמ"ש הנכבד הם אמירות של גילוי דעתו של אדוני, ואדוני גיבש את דעתו בתיק, אני מבקש שאדוני יפסול את עצמו מלדון בתיק". עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי ב"כ המשיב 1 התייחס לבקשת הפסילה ואמר: "אין שום בסיס בטענה, להפך, [...] אדוני נתן [למערערים] את הזכות לשכנע ואדוני אמר הכל לכאורה, לכן מדובר בבקשה שדינה להידחות". בתגובה חזר ב"כ המערערים על עמדתו וטען "אין מחלוקת גם שאדוני אמר והביע דעה נחרצת שמדובר בתביע[ה] חסר[ת] יסוד ובתביע[ת] השתקה קלאסית, מאחר שברור שביהמ"ש אומר שהוא הולך לסלק את התביעה, וגם הורה לצדדים להגיש את מה שביקש, אני חושב שאדוני גיבש עמדה ואמר אותה והיא עמדה נחרצת, ולכן ביהמ"ש צריך לפסול את עצמו". בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, בקבעו: "כדי להעמיד דברים על דיוקם הבהרתי ואמרתי כי דעתי הלכאורית, בהסתמך על כתבי הטענות ועל תצהירים הינה כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית, ובנוסף הבעתי את התרשמותי הלכאורית לפיה אין מדובר בלשון הרע בפוסט שפורסם". בית המשפט הוסיף כי שופט רשאי להביע את דעתו הלכאורית והדבר אינו מקים עילת פסלות, כל עוד לא עולה שדעתו "ננעלה" כך שלא יהיה ניתן לשנותה בהמשך.
בהקשר זה הדגיש המותב כי העובדה שהורה לצדדים להגיש סיכומים בעניין בטרם יגבש את דעתו, מעידה כי דעתו לא "ננעלה". מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי בפתח קדם המשפט פנה המותב אל בא-כוחם וקבע כי מדובר "בתביעת השתקה קלאסית"; כי מדובר "בתביעה חסרת יסוד"; כי "סכום התביעה מהווה אינדיקציה משמעותית וחשובה לכך"; כי "אין תקדים לסכום הנתבע בתביעות לשון הרע"; כי "אין בפוסט כלל לשון הרע"; כי "דין התביעה להידחות בשל היותה תביעת השתקה"; וכי "התיק יגיע לבית המשפט המחוזי והעליון". כמו כן, המערערים טוענים כי המותב הבהיר שבכוונתו לסלק את תביעתם על הסף, מחמת היותה "תביעת השתקה". לפי המערערים, נוכח התבטאויות המותב, המצביעות על "נעילת" דעתו, ביקש בא-כוחם על אתר כי דברי המותב יירשמו בפרוטוקול וכי המותב יפסול עצמו.
לטענת המערערים, אף שדברים אלו לא תועדו בפרוטוקול, מדברי ב"כ המשיב 1 בזמן הדיון עולה כי המותב אכן אמר את הדברים שהם מייחסים לו. בהקשר זה מפנים המערערים לדברי ב"כ המשיב 1 "דין התביעה להידחות כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית כפי שאדוני אמר" (עמ' 8 שורות 8-7 לפרוטוקול הדיון מיום 10.5.2021).
בענייננו, מתיעוד הדברים בזמן אמת כפי שפורטו לעיל עולה כי המותב אכן הבהיר שדבריו נאמרו באופן לכאורי בלבד, ובנסיבות אלה לא שוכנעתי כי המערערים עמדו בנטל הכבד להוכיח כי דברי המותב היו נחרצים ולא לכאוריים בלבד.
אשר על כן, הערעור נדחה.
עם זאת, לא ייעשה צו להוצאות בערעור וכמו כן אני סבורה כי בנסיבות העניין ובשל הפרוטוקול החסר, יש מקום להורות על ביטול ההוצאות בסך של 5,000 ש"ח אשר נפסקו לטובת המשיב 1 בהליך דלמטה, במסגרת ההחלטה הדוחה את בקשת הפסלות – וכך אני מורה.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בבת ים (כב' השופט יאיר חסדיאל) מיום 18.6.2020 בת"ק 44215-12-19 ולפיו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבים והוא חויב לשלם הוצאות בסך 1,000 ₪.
בבימ"ש השלום בתל אביב (ת"פ 33291-11-17 מדינת ישראל נ' טוני קדיס) הוגש כתב אישום נגד התובע שייחס לו עבירת איומים.
..בחינת תום הלב לעניין הגנת סעיף 15 (8) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 העוסקת בהגשת תלונה לרשות מוסמכת מערבת אלמנטים סובייקטיביים ואובייקטיביים כאחד תוך איזון בין אמונה סובייקטיבית בנכונות התלונה לבין סבירות החשד.
...
לטענתו, הואיל והתובע יצא זכאי בתיק הפלילי, אזי התוצאה היא שמגיע לו פיצוי מהנתבעים בגין תלונת שווא.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה, וזאת מהנימוקים כדלקמן: מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.
אשר לטענת המבקש בנוגע לניהול הליך ההוכחות – דינה להידחות.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב –יפו (כב' השופטת אפרת בוסני) מיום 16.2.21 בת"א 44404-01-19 לפיו התקבלה בחלקה התביעה העיקרית שהגיש המשיב- התובע והנתבע שכנגד (להלן: "דוידיאן") נגד המערער – הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "אזולאי") ונדחתה התביעה שכנגד.
הצדדים הם בעלי דירות בבניין משותף ברח' בן גוריון 85 בבת ים (להלן: "הבניין").
משהגיע בימ"ש קמא למסקנה כי לפי מבחן אובייקטיבי והקשר הדברים הביטוי לא מהוה פירסום לשון הרע, נדחתה התביעה שכנגד.
...
בהקשר זה, אין בידי לקבל את טענת המערער כי בימ"ש קמא זקף לחובתו בדמות אשם תורם את אי פתיחת תשבון בנק לוועד.
משהגיע בימ"ש קמא למסקנה כי לפי מבחן אובייקטיבי והקשר הדברים הביטוי לא מהווה פרסום לשון הרע, נדחתה התביעה שכנגד.
ח) בנסיבות אלה, לא מצאתי בערעור שלפני טעם המצדיק התערבות בקביעות בימ"ש בפסה"ד. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בבת - ים (כב' השופטת רונית אופיר) מיום 28.11.21 בתא"מ 63143-07-20 לפיו נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש המערער –התובע נגד המשיב - הנתבע.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים והשלמת הטיעונים בעל פה הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) ראשית, יש להסיר מסדר היום את טענת המערער ולפיה הנתבע – המשיב לא טען להגנת "זוטי דברים". בסעיפים 26 – 28 לכתב ההגנה נטענה הטענה "ברחל בתך הקטנה". כך גם הועלתה הטענה בסיכומי ב"כ הנתבע (עמ' 15 שורה 30 לפרוטוקול מיום 10.11.21).
כיוון שבית משפט קמא הגיע למסקנה ולפיה הפרסומים אינם עולים לכדי "לשון הרע" בהקשר הדברים ובנסיבות, לא היה צורך להידרש לניתוח טענות ההגנה לפי סעיף 14 ו- 15 לחוק איסור לשון הרע (ראה לעניין זה ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (פורסם בנבו) - פסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'ה).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו