ערעור על דחיית תביעת חוב נאמן בדחיית תביעת חוב

לפני ערעור על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב אשר הגישה המערערת (הנושה) בעיניינו של המשיב 3 (היחיד).

...

וכך נקבע בפסק הדין (פסקה 24): סיכומו של דבר, בחינת חומר הראיות בכללותו כפי שעמד לנגד עיניו של בית המשפט קמא, מובילה למסקנות הבאות: חרף הרישום על שמה של המשיבה, המערערת היתה הבעלים של דירת פריז ולאחר מכן של דירת אליוט.

נוכח כל זאת אני מקבל את עמדת הנאמן, דוחה את טענות המערערת וקובע כי הערעור נדחה.

תביעת חוב זו נדחתה על ידי הנאמן, כאשר קביעתו חלוטה, שכן לא הוגש כל ערעור, לא על עצם דחיית תביעת החוב, ולא על דחיית הבקשה להארכת המועד להגשתה.

...

לסיכום: הבקשה למימוש משכון נדחית.

אני מורה על מחיקת המשכון שנרשם שלא כדין.

אני מורה לנאמן להגיש בקשה בהתאם לשיקול דעתו בתוך 30 יום בנושא הערת האזהרה.

בפן הדיוני, מלין המערער על כך שהחלטת הנאמן התקבלה לאחר שהתקבלה תגובת היחידה לתביעת החוב, אך בלי שהתגובה תועבר לעיונו ובלי שתנתן לו ההזדמנות להשיב לה. בפן המהותי, מלין המערער על דחיית תביעת החוב מתוך היתעלמות משלל הפעולות שבצע בכובעו ככונס הפועל עבור כלל הנושים של היחידה, ולא רק כבא כוח הנושה.

...

מסקנה זו גם מתיישבת עם הבסיס לטענת המערער לחוב שיש כלפיו, שהרי לשיטתו הפעולות שבצע במעמדו ככונס תרמו להליכי חדלות הפירעון והיטיבו עם הנושים.

המסקנה מהבירור האמור הינה שלא נפל דופי בהחלטת הנאמן ואין בסיס לערעור.

ולפיכך, אני דוחה את הודעת הערעור.

שהרי טרם הגשת העירעור על ידי החייבת, הנאמן דחה את תביעת החוב של מקובקי כמו גם תביעות חוב של נושים אחרים.

...

להלן דבריו: "הגשת הערעור הזה בלי להתייחס להחלטה של השופטת גרוסמן היא עבירה פלילית. באו לאדוני כשיש החלטה מפורשת באותו עניין בין אותם בעלי דין והסתירו זאת מאדוני. מה היה קורה אם לא הייתי זוכר את ההחלטה? אדוני היה מחליט על צירוף או אי צירוף ובר להליך בלי לדעת שיש החלטה קודמת סותרת של השופטת גרוסמן. הפניתי בבקשה שלי לפסק דין בערעור 31070/02 מ"י נ' אזוגי. לבוא לבית המשפט כאן ולומר שיש זכות להצטרף בלי להזכיר שהיתה החלטה שאסרה זאת, רק משום כך יש לדחות את הבקשה. אסור לקבל דבר במרמה מבית המשפט" (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 6.6.23).

אשר על כן, לאור החלטתה החלוטה של כב' השופטת גרוסמן שדחתה את בקשותיה של ובר להצטרף להליך ולאור התנהלותה הבלתי תקינה כמתואר לעיל, דין הערעור שהגישה להידחות.

להלן הדברים: "הכונס הרשמי בעמדתו לפנינו סבור אף הוא – על רקע הניתוח הכתוב שהציג – כי אין יסוד להחלת סעיף 96 לפקודה על הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה, וכי מסקנה זו אף תואמת את ההסדר הסטטוטורי החדש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הוא אף מוסיף כי הנאמן והמערערת לא הפנו ולו למקרה אחד שבו בוטלה הענקה במסגרת הליך לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה. פרשנות בית המשפט המחוזי ועמדת הכונס הרשמי מקובלת אף עלינו". סוף דבר ערעור החייבת נדחה בעיקרו.

לפני ערעור על החלטת הנאמן במסגרתה נדחתה תביעת החוב שהגיש המערער.

...

נוכח כל זאת, אני דוחה את הערעור.