התובעת הגישה תביעה לדמי אבטלה לטענתה עקב הוצאתה לחל"ת בתקופת מגיפת הקורונה החל מיום 15.3.2020 ועד ליום 31.5.21; ותביעה לדמי לידה בעקבות לידת בנה בתאריך 23.8.21.
ביום 21.12.21 נדחתה תביעתה של התובעת לדמי לידה.
]
עוד נקבע כי- "משבניו של התובע הנם בעלי העסק ומדובר בקירבה משפחתית יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. עוד נקבע: בחינה בקפידת יתר נאמר, אולם אין חולקין שקרבה משפחתית- ולו קרבה שבין הורים לבנים- אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד-מעביד. אין חולקים גם, שהמניע לבחירת עובד, בין כמניע עקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העידר קיום יחסי עובד מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.
ההלכה שנפסקה כפרשנות לסעיף זה הנה כדברי חברתי השופטת רונית רוזנפלד בעב"ל 580/08 ביאדעה מנאל – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.12.08) וכפי שצוין בעב"ל 535/09 עליזה בן אלישע – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 15.9.06):
"בהתייחס לטענת המוסד לביטוח לאומי נקדים ונזכיר, כי השאלה בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים הנה שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק, ובית דין זה בהחלט יזקק ויבחן את קביעתה של הערכאה הדיונית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, אם היא עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניה, כמו גם עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה. כך בדרך כלל, וכך גם בקשר לפסק דינו של בית הדין האיזורי מושא העירעור.
הרמיזה בסיכומי הנתבע כי לא הייתה הצדקה להגדלת שכרה של התובעת דוקא בחופשת הלידה נדחית על ידינו במיוחד בשים לב לאופי עבודתה של התובעת המבוצע על מחשב מכל מקום בארץ ובעולם, ולא הצריך מאמץ פיזי כלשהוא.
אשר על כן שוכנענו כי היתקיימו בין התובעת למר יום טוב בן ולאחר מכן חברת משתלם לי יחסי עובד ומעסיק בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך יש לקבל את התביעה על שני ראשיה – אבטלה ולידה.
...
לטענת התובעת למרות יחסי המשפחה בינה לבין מעסיקיה, היא הייתה עובדת שכירה לכל דבר ועניין ולכן יש לקבל את תביעתה.
לא מצאנו כי יש בהעלאת השכר, משום העלאה פיקטיבית לצורך הגדלת דמי הלידה.
הרמיזה בסיכומי הנתבע כי לא הייתה הצדקה להגדלת שכרה של התובעת דווקא בחופשת הלידה נדחית על ידינו במיוחד בשים לב לאופי עבודתה של התובעת המבוצע על מחשב מכל מקום בארץ ובעולם, ולא הצריך מאמץ פיזי כלשהו.
אשר על כן שוכנענו כי התקיימו בין התובעת למר יום טוב בן ולאחר מכן חברת משתלם לי יחסי עובד ומעסיק בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך יש לקבל את התביעה על שני ראשיה – אבטלה ולידה.
