מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעה נגד שופטת בשל חסינות שיפוטית

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' גדעוני) מיום 2.6.2020 בת"א 38048-03-19, שבו נדחתה על הסף תביעה נזיקית שהגיש המערער כנגד המשיבה, לנוכח חסינות נושאי משרה שיפוטית (להלן: חסינות שיפוטית).
...
סיכומו של דבר שהחלטת בית המשפט בשולי גזר הדין, שהורתה על איסור פרסום פרטי המתלונן, ולא על איסור פרסום החלקים בגזר הדין המתייחסים למערער – היא החלטה שיפוטית שעליה חלה חסינות שיפוטית.
אולם, מקובלת עלינו מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי המערער לא הניח תשתית, ולו מינימלית, לטענה זו, ולכן דינה להידחות.
אשר על כן, הערעור נדחה, ובנסיבות העניין כפי שפורט לעיל, לא ייעשה צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת (להלן: "המבקשת") דין התביעה כנגדה להדחות על הסף, מחמת חסינות החלה על החלטות שיפוטיות של כב' המפקח על המקרקעין (להלן: "המפקח"), החלטות העומדות בבסיס התביעה שלפני.
נקבע כי מהות התביעה הינה ערעור על הכרעתו המשפטית של המפקח, כי קבלת התביעה משמעותה כי בית משפט השלום מהוה ערכאת ערעור על החלטת המפקח, כי לא ניתן להעלות טענות כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי במסגרת תביעה בבית משפט השלום, כי פסק דינו של המפקח ניתן במסגרת תפקידו בהתאם לסמכותו, כי ההלכה ברוב המוחלט של פסקי הדין היא כי חסינות שיפוטית היא מהותית ומכאן שגם לא ניתן להגיש תביעה כנגד המדינה וכי אין תוחלת לניהול ההליך, דבר המצדיק דחיית התביעה על הסף.
סעיף 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, דחיה על הסף, קובע: "(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; (2) חוסר סמכות; (3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. (ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט" חסינות שיפוטית: התביעה הנזיקית שלפני הוגשה כנגד המבקשת- המדינה על סך של 500,000 ₪.
...
לטענת הנתבעת (להלן: "המבקשת") דין התביעה כנגדה להידחות על הסף, מחמת חסינות החלה על החלטות שיפוטיות של כב' המפקח על המקרקעין (להלן: "המפקח"), החלטות העומדות בבסיס התביעה שלפני.
לחלופין ובמצטבר לטענתה זו, דין התביעה כנגדה להימחק מחמת העדר עילה ובהיותה קנטרנית וטורדנית וכן מחמת מעשה בית דין, נוכח הקביעות שנקבעו בהליך קודם שהגיש התובע (להלן:"המשיב") במסגרת ת"א 28557-12-15 קביאטובסקי נ' המפקח על רישום מקרקעין בעכו – יובל וסרקרוג (להלן:"ההליך הקודם").
דיון: לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה להורות על דחיית התביעה על הסף.
לפיכך, נוכח האמור לעיל בפרט באשר לחסינותו השיפוטית המהותית, המלאה והמוחלטת של המפקח ונוכח קביעת בית המשפט באשר להעדר אפשרות לתבוע את המדינה מאותם הטעמים, לא היה כל מקום להגיש את התביעה שלפני ואין כל מקום לדון במסגרתה בטענותיו הממוחזרות של המשיב אשר הוכרעו זה מכבר ומן הטעם הזה בלבד דין התביעה להידחות.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, יש להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת חסינות שיפוטית מהותית ומלאה מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין.
ולטענות התובע; התובע השיב בכתב התשובה בקצרה כי - "נניח ותביעה זו תימחק ע"י מאן דהוא, אין זה חשוב, תפקידו של התובע לתעד, ואינו יכול לעשות את מה שאינו תלוי בו". בדיון שנערך ביום 12.12.2018 הערתי כי מדובר בתביעה שהוגשה כנגד שופטים, שהמדינה הגישה כתב הגנה, שבמסגרתו העלתה בקשה לדחייה על הסף.
אציין שהתלוננתי לנציב תלונות הציבור על השופטים, התלוננתי למישטרה בתלונה 132135/18 וכמובן ערערתי ע"א 4522/14 ביקשתי בפרוטוקול שורה 7 בקשה לפסילת שופט, אין בפרוטוקול מענה, הגשתי תצהיר עדות ראשית גם במישטרה וגם בתיק עצמו ובו אני טוען שאין מענה לפסלות שופט ולכן פסק הדין לא חוקי.
...
סבורני כי די בטעמים אלה בכדי להורות על דחיית התביעה על הסף.
סוף דבר: לאור האמור, והמקובץ לעיל, דין התביעה להידחות על הסף.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט ד' מינץ: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת י' רוטנברג) מיום 22.10.2020 בתיק פש"ר 49809-09-12 בה נדחתה בקשת המערערת להגיש תביעה כספית נגד הנאמן שמונה לנכסיה, נגד כונס הנכסים הרישמי, נגד השופטת לפניה מיתנהל הליך פשיטת הרגל שלה ונגד הנהלת בתי המשפט.
באשר לתביעה שמבוקש להגיש נגד השופטת ונגד הנהלת בתי המשפט, נקבע כי אף לתביעה זו אין תוחלת ולו מפאת החסינות החלה על הפעילות השיפוטית של השופטת.
...
וכך נאמר על ידי: "תחילה וראש, וסוף דבר הכול נשמע. בפסק הדין ניתנה הדעת באופן מפורש על כל טענותיה של המערערת, ואין כל מקום היום להרהר אחריו. [...] ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מכירת הדירה. [...] אנו גם רואים חובה לציין כי השתכנענו כי בפי הנאמן היה מענה הולם לכל טענותיה של המערערת. גם לא ראינו מקום לביקורת המשתלחת של המערערת כלפיו. יש גם להביע צער שהמערערת אינה מוכנה להשלים עם מצבה ועם העובדה שדירתה מומשה זה מכבר כדין, וכי היא זו אשר מעכבת את חלוקת התמורה שנתקבלה ממכירתה, הן לנושיה והן לידיה שלה על פי הקבוע בפסק הדין. נציין כי למערערת ניתנו הזדמנויות לפדות את חלקה בדירה עוד קודם להשלמת הליכי המכירה, אך הדבר לא נסתייע, ואין למערערת אלא להלין על עצמה. לא למותר לציין, כי בשל קשיים שהערימה המערערת על דרכו של הנאמן, הוא נדרש להציב שמירה על הדירה, מה שהגדיל את הוצאות המימוש, ועל כך יש להצר. בהחלטות בית משפט זה הועברה ביקורת קשה על התנהלותה של המערערת, אך היא אוטמת אוזניה מלשמוע. היא ממשיכה בדרכה ומטרידה בהליכי סרק את ערכאות השיפוט בעניינים שכבר בירכו עליהם את המוגמר" (ע"א 1128/19 אייל נ' עו"ד יניב אינסל, נאמן פסקאות 4-2 (10.12.2020)).
על כן, בהיעדר כל סיכוי ותוחלת לתביעה, דין הבקשה להידחות.
לגופו של עניין, לטענת המדינה לא נפלה כל טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי ודין התביעה נגד השופטת להידחות בשל קיומה של חסינות מהותית שתביא ממילא לדחייתה של כל תביעת נזיקין נגד השופטת או הנהלת בתי המשפט.
לפיכך, לו בשל כך, דין הערעור להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 26.01.2022 הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל "חסינות שיפוטית; חוסר סמכות עניינית; העדר עילה; מניעות; היתיישנות; מעשה בי-דין; שימוש לרעה בהליכי משפט; היות התובענה טורדנית ו/או קנטרנית", וכפי שפורט בפסק הדין: "[מדובר] בתובעים סדרתיים הנוקטים הליכים רבים בבתי משפט שונים, ומיד כשנדחית תביעה שהגישו הם מצרפים את המותב שדן בה ופסק נגדם לרשימת הנתבעים, תוך העלאת טענות לשחיתות שיפוטית מצידו גם כן, ופותחים בהליך חדש בבית משפט אחר בדיוק בשל אותה פרשה. הנתבעים הפנו לתביעות דומות בת.א. 64968-11-19 וכן ת.א. 29741-07-19 שניהם בבהמ"ש המחוזי בב"ש; [...] עוד נטען כי בית משפט זה נעדר סמכות לידון כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים אחרים וכן על בתי משפט שלום במחוזות אחרים. כן נעדר הוא סמכות לפסול שופטים ולהורות על פתיחת הליכים פלילים נגד הנתבעים שחלקם אף בעלי חסינות שיפוטית. עוד נטען כי הסעדים המבוקשים בתביעה דנן נתבקשו בתביעה קודמת שהגישו התובעים ונדחתה ועל כן נתקיים מעשה בי-דין, זאת אף לגבי תביעות דומות תלויות ועומדות שהגישו התובעים בתיקים אזרחיים 64968-11-19 ו-29741-07-19 ובהם נדרשו אותם סעדים הנדרשים כאן. כן נטען כי עילת התביעה ניתיישנה שכן האירועים המבססים אותה לפי הנטען בתביעה ארעו בשנת 2010 ותקופת ההתיישנות חלפה מאז. לחלופין נתקיים שהוי ניכר בהגשת התביעה. נטען כי טענת התרמית הועלתה בהליכים רבים ונדחתה בכולם. כן נטען לחסינות שיפוטית של הנתבעים שהנם שופטים הנושאים משרה שיפוטית לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין. נטען כי נקבע ע"י ביהמ"ש העליון שמדובר בחסינות מהותית שמונעת אף הגשת תביעה כנגד המדינה בשל מעשיו של שופט [...] עוד נטען כי התביעה טורדנית וקנטרנית נוכח ניצול ציני של התובעים את זכות הגישה לערכאות. בעיניין זה נטען כי לאחרונה ניתן כנגד התובעים במסגרת ע"א 1062/20 מ"י נ. סימון, צו חוסם האוסר על התובעים להגיש תובענות נוספות בגין הפרשה העומדת בבסיס עילת תביעתם. הנתבעים פרטו רשימה ארוכה של הליכים שניפתחו ע"י התובעים וטענו כי רק במחוז ת"א ניהלו התובעים 43 הליכים משפטיים". לאור כל האמור נתבקשה דחיית התביעה על הסף.
בפסק דין מפורט ומנומק היטב בחן בית המשפט המחוזי את שמונה העילות בעטיין התבקש סילוקה של התביעה על הסף ומצא לדחותה, כאמור, בין היתר מחמת חסינות שיפוטית; מעשה בי דין; היות התביעה טורדנית וקנטרנית עד כדי שימוש לרעה בהליכי משפט; היתיישנות; והעדר סמכות.
...
ביום 26.01.2022 הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל "חסינות שיפוטית; חוסר סמכות עניינית; היעדר עילה; מניעות; התיישנות; מעשה בי-דין; שימוש לרעה בהליכי משפט; היות התובענה טורדנית ו/או קנטרנית", וכפי שפורט בפסק הדין: "[מדובר] בתובעים סדרתיים הנוקטים הליכים רבים בבתי משפט שונים, ומיד כשנדחית תביעה שהגישו הם מצרפים את המותב שדן בה ופסק נגדם לרשימת הנתבעים, תוך העלאת טענות לשחיתות שיפוטית מצדו גם כן, ופותחים בהליך חדש בבית משפט אחר בדיוק בשל אותה פרשה. הנתבעים הפנו לתביעות דומות בת.א. 64968-11-19 וכן ת.א. 29741-07-19 שניהם בבהמ"ש המחוזי בב"ש; [...] עוד נטען כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים אחרים וכן על בתי משפט שלום במחוזות אחרים. כן נעדר הוא סמכות לפסול שופטים ולהורות על פתיחת הליכים פלילים נגד הנתבעים שחלקם אף בעלי חסינות שיפוטית. עוד נטען כי הסעדים המבוקשים בתביעה דנן נתבקשו בתביעה קודמת שהגישו התובעים ונדחתה ועל כן נתקיים מעשה בי-דין, זאת אף לגבי תביעות דומות תלויות ועומדות שהגישו התובעים בתיקים אזרחיים 64968-11-19 ו-29741-07-19 ובהם נדרשו אותם סעדים הנדרשים כאן. כן נטען כי עילת התביעה נתיישנה שכן האירועים המבססים אותה לפי הנטען בתביעה אירעו בשנת 2010 ותקופת ההתיישנות חלפה מאז. לחלופין נתקיים שיהוי ניכר בהגשת התביעה. נטען כי טענת התרמית הועלתה בהליכים רבים ונדחתה בכולם. כן נטען לחסינות שיפוטית של הנתבעים שהינם שופטים הנושאים משרה שיפוטית לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין. נטען כי נקבע ע"י ביהמ"ש העליון שמדובר בחסינות מהותית שמונעת אף הגשת תביעה כנגד המדינה בשל מעשיו של שופט [...] עוד נטען כי התביעה טורדנית וקנטרנית נוכח ניצול ציני של התובעים את זכות הגישה לערכאות. בעניין זה נטען כי לאחרונה ניתן כנגד התובעים במסגרת ע"א 1062/20 מ"י נ. סימון, צו חוסם האוסר על התובעים להגיש תובענות נוספות בגין הפרשה העומדת בבסיס עילת תביעתם. הנתבעים פרטו רשימה ארוכה של הליכים שנפתחו ע"י התובעים וטענו כי רק במחוז ת"א ניהלו התובעים 43 הליכים משפטיים". לאור כל האמור נתבקשה דחיית התביעה על הסף.
כן מצא בית המשפט לחייב את המערערים בהוצאות בסך של 20,000 ש"ח, שהתווספו להוצאות הנוספות שהוטלו עליהם בהליכי ביניים בתיק זה. המערערים לא השלימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגישו, ביום 16.05.2023 ערעור לבית משפט זה. בגדרו טענו כי בית משפט קמא "לא דן כלל וכלל לגופו של עניין בתביעה כנגד הנתבעים [הם המשיבים בהליך זה – ח' כ'], ותחת זאת יצא תחת ידו באופן תמוה ושלא מן הצדק ותוך כדי שחיתות שיפוטית פסה"ד תוך גרימת נזקים קשים ובלתי הפיכים ועיוות דין כלפי המערערים [...] על לא עוול בכפם. מדובר בפס"ד נשוא הערעור שלטענת [המערערים] מוכיח מעל כל ספק כי מדובר בשחיתות שיפוטית מהמעלה הראשונה, שספק אם ניתן למצוא מקרה דומה של שחיתות שיפוטית שיבוש הליכים ומניעת דיון לגופו של עניין במערכת השיפוטית, ולא בכדי הגישו התובעים תלונה כנגד כב' השופט יונתן אברהם שתחת ידו יצא פסה"ד". לאחר עיון בערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות בלא צורך בתשובה בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
הערעור נדחה אפוא בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו