במסגרת התביעה עתר המערער לתשלום הפרישי שכר מינימום, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופצוי בגין אי ביצוע הפקדות לתגמולים, בסך כולל של 213,252 ₪.
במהלך הבאת הראיות הוגשו מטעם המערער תצהיר שלו וכן תצהירים של שני עובדים שלפי הנטען עבדו עמו, והגישו גם הם תביעות דומות כנגד המשיב - מר מחמוד כעאבנה (שתביעתו היתנהלה בתיק סע"ש 23008-04-15 ונדחתה, ותצהירו נמשך כיוון שלא התייצב) ומר אברהים צלאח (שתביעתו היתנהלה בתיק סע"ש 25822-06-13, בו הושג הסדר מחוץ לכתלי בית הדין וסוכם על דחיית התביעה).
...
הטעמים לכך הם שכלל לא מצוין בהם שם המעסיק ואין עליהם כל פרטים שיש בהם כדי ללמד על קשר עם המשיב (וזאת "גם אם לא שוכנענו כי הנתבע עצמו מנהל כרטיסים אחרים עם חותמות" ו"אף אם אין חולק על כך שנסאר עבד שנים רבות אצל הנתבע"); ג'מאל לא ציין בעדותו כי "העובדים שלו" נשלחו לעבודה רק אצל המשיב; וג'מאל אף אישר כי יש לו ניירת שהוא מנהל לעצמו ביחס לכלל עובדיו, אך הוא בחר שלא להביאה הגם שיכולה הייתה ללמד "כיצד מנהל ג'מאל את העובדים ובכלל זה את התובע, מתי והיכן עבדו", ויש לזקוף את אי הצגתה לחובת המערער.
הערכאה הדיונית מגבשת את הכרעתה על סמך התרשמות ממכלול הראיות ואילו ערכאת הערעור אינה בוחנת בהכרח את כל הראיות מחדש, אלא מתמקדת בטענות המועלות בערעור בנוגע לטענות ספציפיות".
אשר על כן, לו דעתי תישמע יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשאת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורכי דינו בסכום של 7,000 ש"ח.
השופט מיכאל שפיצר
קראתי את חוות דעתה המקיפה והיסודית של חברתי השופטת סיגל דוידוב – מוטולה, אולם אני סבור שאין הצדקה להתערב בקביעותיו העובדתיות והמנומקות של בית הדין קמא.
סוף דבר
על דעת רוב חברי המותב, ובניגוד לעמדתם החולקת של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציג ציבור (עובדים) מר אמיר ירון, הערעור נדחה כמפורט בחוות דעתו של השופט רועי פוליאק, והמערער יישא בהוצאות המשיב ושכר טרחת עורכי דינו בסך של 7,000 ₪.
