כך גם נדחתה תביעתו לפצוי בגין אי הפקדה לקרן פנסיה בחצי שנת עבודתו הראשונה, שכן המבקש לא עמד בהוראות צו ההרחבה ולא הוכיח כי הייתה לו קרן פנסיה קודמת.
טענות הצדדים
המבקש בבקשתו התמציתית מפנה להודעת העירעור, וטוען כי קיים סיכוי סביר שערעורו יתקבל, ועל כן לדבריו "אין טעם בשלב זה, שהמבקש ישלם את חובו למשיבה". למען הסדר, יצוין כי גם הודעת העירעור אינה בהירה וקשה להיתחקות על מהותן של טענות המבקש, ואף היא למעשה מביאה בטכניקה של "גזור והדבק" את כתב התביעה ככתבו וכלשונו, ואף זאת ללא נספחים.
...
טענות הצדדים
המבקש בבקשתו התמציתית מפנה להודעת הערעור, וטוען כי קיים סיכוי סביר שערעורו יתקבל, ועל כן לדבריו "אין טעם בשלב זה, שהמבקש ישלם את חובו למשיבה". למען הסדר, יצוין כי גם הודעת הערעור אינה בהירה וקשה להתחקות על מהותן של טענות המבקש, ואף היא למעשה מביאה בטכניקה של "גזור והדבק" את כתב התביעה ככתבו וכלשונו, ואף זאת ללא נספחים.
באשר לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט, קובעת הפסיקה כי: "ככלל, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצועו של חיוב כספי, קל וחומר חיוב בגין הוצאות משפט (ראו: ע"א 3323/13 אבישי נ' מינהל מקרקעי ישראל (17.6.2013); ע"א 2408/13 רוטמן נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פסקה 10 (30.5.2013)" (ראו ע"א 1256/16 אי.סי. אמ. יצרני מיזוג אויר בע"מ – עוז ניצן ז"ל (17.4.2016)), וכן ראו ע"ע (ארצי) 11618-05-13 רונית אמזלג נ' החברה העירונית לתרבות, ספורט ומרכזים קהילתיים באשדוד (28.10.2014)).
לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה שלפני, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
סוף דבר – הבקשה נדחית כמפורט לעיל.