מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעה לפיצוי בגין אי הפקדות לפנסיה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

כך גם נדחתה תביעתו לפצוי בגין אי הפקדה לקרן פנסיה בחצי שנת עבודתו הראשונה, שכן המבקש לא עמד בהוראות צו ההרחבה ולא הוכיח כי הייתה לו קרן פנסיה קודמת.
טענות הצדדים המבקש בבקשתו התמציתית מפנה להודעת העירעור, וטוען כי קיים סיכוי סביר שערעורו יתקבל, ועל כן לדבריו "אין טעם בשלב זה, שהמבקש ישלם את חובו למשיבה". למען הסדר, יצוין כי גם הודעת העירעור אינה בהירה וקשה להיתחקות על מהותן של טענות המבקש, ואף היא למעשה מביאה בטכניקה של "גזור והדבק" את כתב התביעה ככתבו וכלשונו, ואף זאת ללא נספחים.
...
טענות הצדדים המבקש בבקשתו התמציתית מפנה להודעת הערעור, וטוען כי קיים סיכוי סביר שערעורו יתקבל, ועל כן לדבריו "אין טעם בשלב זה, שהמבקש ישלם את חובו למשיבה". למען הסדר, יצוין כי גם הודעת הערעור אינה בהירה וקשה להתחקות על מהותן של טענות המבקש, ואף היא למעשה מביאה בטכניקה של "גזור והדבק" את כתב התביעה ככתבו וכלשונו, ואף זאת ללא נספחים.
באשר לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות משפט, קובעת הפסיקה כי: "ככלל, הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצועו של חיוב כספי, קל וחומר חיוב בגין הוצאות משפט (ראו: ע"א 3323/13 אבישי נ' מינהל מקרקעי ישראל (17.6.2013); ע"א 2408/13 רוטמן נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פסקה 10 (30.5.2013)" (ראו ע"א 1256/16 ‏אי.סי. אמ. יצרני מיזוג אויר בע"מ – עוז ניצן ז"ל (17.4.2016)), וכן ראו ע"ע (ארצי) 11618-05-13 רונית אמזלג נ' החברה העירונית לתרבות, ספורט ומרכזים קהילתיים באשדוד (28.10.2014)).
לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה שלפני, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
סוף דבר – הבקשה נדחית כמפורט לעיל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ההנמקה שניתנה בעיניין טיברמן על ידי דעת הרוב לדחיית עמדתו של השופט פליטמן, לא מתאימה לנסיבותיו של המערער, בשים לב לכך שהיה מבוטח במועד קרות הנכות ותביעתו נדחתה על ידי הקרן בשל אי השלמת תקופת האכשרה ולא בשל העידר ביטוח כלל.
בית הדין הארצי דחה את העירעור וקבע ש"מועד קום העילה לעניין דיני ההתיישנות ולצורך תביעה לתשלום פיצוי מן המעסיק בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה נקבע בהתאם למועדים שבהם היה על המעסיק לבצע את ההפרשות ולא - על פי מועד קרות הארוע המזכה לפי תקנון הקרן".
המערער אינו מבקש לשנות מהילכת בית הדין הארצי באופן גורף, אולם הוא סבור כי לעניין תביעות לפצוי בגין נזק שניגרם בשל אי ביצוע הפקדות לפנסיה יש להבחין בין זכאות לפנסיית זיקנה, שניתן לצפות מראש את אובדנה ולגביה מתחיל מרוץ ההתיישנות במועד שבו הפר המעסיק את חובת ההפקדה, ובין פנסיית נכות, שלא ניתן לצפות מראש את אובדנה ובה עוסק עניינו, שלגביה מתחיל מרוץ ההתיישנות, כך סבור המערער, בקרות הארוע המזכה בנכות.
...
משהעניין אינו דרוש להכרעה לא מצאנו לנכון להיכנס לפרטי הטענה.
אין חולק על כך שהמשיבה העלתה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה ולא מצאנו כי העובדה שהגישה את בקשת הסילוק רק בחלוף כחצי שנה ממועד הגשת תצהיר המערער מהווה התנהלות העולה כדי חוסר תום לב כזה שיצדיק את השתקתה מהעלאת טענת התיישנות.
כלומר, כמו בעניין פלדון, דינה של תביעת המערער להידחות בשל העדר עילה שהיא תוצאה של מגבלת ההתיישנות[footnoteRef:35].
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופט אורן שגב; סע"ש 51587-02-18), בגדריו נדחתה בעיקרה תביעת המערער כנגד המשיבה לאחר שנקבע כי לא הוכחה טענתו בדבר שכרו השעתי.
העובד עתר לחייב את החברה והעירייה לשלם לו פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, פיצוי בגין תלושי שכר פקטביים, גמול שעות נוספות, חופשה שנתית, ימי חג, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה וקרן הישתלמות, דמי הבראה, דמי נסיעות, תוספת ותק, שי לחג, פצויי הלנת שכר, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפיטוריו, פצויי פיטורים ופצוי בגין פיטורים שלא כדין.
...
בנסיבות אלה, כאשר הטבלה אינה חד-משמעית ולכאורה ארבעה חודשים אקראיים בלבד תומכים בטענת העובד, ובעיקר בהצטרף לשינוי גרסת העובד עצמו בחקירתו הנגדית כמפורט לעיל, שוכנענו כי החברה הצליחה בנסיבותיו של הליך זה להרים את הנטל.
משנדחתה טענת העובד כי סוכם עמו על שכר שעתי של 30 ₪ נטו לשעה, נדחית כפועל יוצא מכך טענתו כי רכיבי השכר האחרים שפורטו בתלושים הם פיקטיביים.
סוף דבר - הערעור נדחה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגן הנשיאה דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' ארנה רזניק ומר יואל מלי; סע"ש 48511-09-20), במסגרתו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיבים לאחר שנקבע כי לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה 1.
בתביעתו, שהוגשה סמוך לאחר סיום ההיתקשרות, טען המערער כי היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה ועתר בראש ובראשונה לשכר מינימום בגין תקופת ההיתקשרות (לפי הקף של משרה מלאה) וכן לזכויות סוציאליות (חופשה, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים שכן לטענתו פוטר, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה ועוד).
...
גם מבחן הפיקוח התקיים לטעמנו (ולו במידה מסוימת בהתחשב בסוג העיסוק), ובית הדין האזורי עצמו התרשם כי "ההתכתבויות בין הצדדים עסקו בעיקר בענייני תיווך (לקוחות פוטנציאליים ונכסים המוצעים למכירה), ונראה שמטרתן הייתה לרוב תיאום בין הצדדים בעניינים אלו". בית הדין האזורי קבע כי לא התקיים הפן החיובי גם מהטעם שהמערער עבד עבודה חלקית בלבד ובשעות לא קבועות.
איננו מתערבים בקביעה עובדתית זו, אך שוכנענו כי לא נובע ממנה כי לא מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
בהינתן עובדות אלה, אנו סבורים כי מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות.
אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – לא שוכנענו כי עבודת המערער נעשתה במסגרת עסק עצמאי.
מהראיות עלה לטעמנו בבירור כי לא דובר בפלטפורמה משותפת למתווכי נדל"ן עצמאיים ששיתפו ביניהם פעולה, אלא בעבודה שנדרש המערער לבצע עבור לקוחות המשיבה במסגרת עסק שניהלה ובהתאם להנחיותיה (ראו והשוו לגבי מתווך נדל"ן: ע"ע (ארצי) 21791-10-21 הום נכסי השרון בע"מ – ערן מאייר (22.3.22))).
סוף דבר – הערעור מתקבל ואנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערער למשיבה במהלך תקופת ההתקשרות.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (סגן הנשיאה דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' ארנה רזניק ומר יואל מלי; סע"ש 48511-09-20), במסגרתו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיבים לאחר שנקבע כי לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה 1.
בתביעתו, שהוגשה סמוך לאחר סיום ההיתקשרות, טען המערער כי היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המשיבה ועתר בראש ובראשונה לשכר מינימום בגין תקופת ההיתקשרות (לפי הקף של משרה מלאה) וכן לזכויות סוציאליות (חופשה, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, פצויי פיטורים שכן לטענתו פוטר, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה ועוד).
...
אשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות – לא שוכנענו כי עבודת המערער נעשתה במסגרת עסק עצמאי.
מהראיות עלה לטעמנו בבירור כי לא דובר בפלטפורמה משותפת למתווכי נדל"ן עצמאיים ששיתפו ביניהם פעולה, אלא בעבודה שנדרש המערער לבצע עבור לקוחות המשיבה במסגרת עסק שניהלה ובהתאם להנחיותיה (ראו והשוו לגבי מתווך נדל"ן: ע"ע (ארצי) 21791-10-21 הום נכסי השרון בע"מ – ערן מאייר (22.3.22))).
סוף דבר – הערעור מתקבל ואנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המערער למשיבה במהלך תקופת ההתקשרות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו