חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון (כבוד השופטת סבין כהן) (ת"ק 64684-11-19), מיום 17.02.2020, בו נדחתה תביעתו של המבקש נגד המשיבה, בגין שיגור פרסומים שלא כדין, לפי סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ב –1982 (להלן: "החוק").
...
נוכח כל האמור, נדחתה תביעתו של המבקש והוטל עליו לשאת בהוצאות המשיבה, בסך 500 ₪.
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים לעניין מתן רשות ערעור ובטיעונים המשלימים שהוגשו, באתי לכלל מסקנה שיש ליתן רשות ערעור, ולאחר דיון לגופו של עניין, אין מנוס מלקבל את הערעור.
הבקשה נדונה כערעור והערעור מתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (השופט י' וסרקרוג) מיום 14.4.21, לפיו דחה את תביעת המערער כנגד המשיב לפצוי לפי סעיף 30א לחוק התיקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 (להלן: חוק התיקשורת).
...
תמוה מדוע המסקנה בדבר דחיית התביעה קדמה להכרעה בשאלות עובדתיות מרכזיות, כגון השאלה האם הברמן אכן שלח את ההודעה, ואם מדובר ב"דבר פרסומת", אך זו דרך הילוכו של פסק הדין – תחילה דחיית התביעה ולאחר מכן הכרעה בשאלות העובדתיות החיוניות להכרעה בתביעה.
אני דוחה את טענותיו של הברמן כאילו אין מדובר בדבר פרסומת.
אני דוחה את קביעתו של בית המשפט קמא לפיה מכיוון שהתביעה הוגשה בגין הודעה אחת שנשלחה לכתובת המייל הפרטית של גלסברג, הדבר מצדיק דחיית תביעה לתשלום פיצויים.
על פי כל האמור, אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, ומחייב את הברמן לשלם לגלסברג 1,000 ₪ בתוספת אגרות בית משפט השלום והערעור בבית המשפט המחוזי, ועוד הוצאות משפט בשתי הערכאות בסך 600 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט מ' מזוז: בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת א' כהן) מיום 23.7.2017 ברת"ק 31506-05-17, בו ניתנה רשות לערער אך נדחה לגופו ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (השופטת ש' בן יצחק) מיום 30.4.2017 בת"ק 56200-06-16.
בית המשפט סבר איפוא כי מאחר ותביעות ספם בסיוע ספם אוף אינן יעילות, אינן ממלאות אחר מטרת החוק, מובילות להרתעת יתר ולעומס דיונים, ומאחר ולפי סעיף 30א(י) לחוק התיקשורת פיצוי ללא הוכחת נזק מסור לשיקול דעתו של בית המשפט אשר רשאי לשקול גם שיקולים שאינם מנויים בסעיף, יש לדחות את התביעות שהוגשו בסיועה של ספם אוף ובתוכם את תביעת המערער.
תכליות סעיף 30(א) לחוק התיקשורת בתיקון מס' 40 לחוק התיקשורת (ס"ח התשס"ח 518) הוסף לחוק סעיף 30א המכונה "חוק הספם". מטרתו של התיקון, כפי שעולה מדברי ההסבר, היא לתת מענה לתופעת ההודעות הספם שהחלה ליצבור תאוצה בשנים שקדמו לתיקון.
...
לשאלה זו חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, ולפיכך החלטנו ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
בעניינו אמנם אין המדובר בארגון ללא מטרת רווח שקיבל הכרה בצו של שר המשפטים אולם כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה, אני סבור כי אין בכך כל סתירה לתכליות הליך התביעה הקטנה.
סוף דבר: אציע לחבריי כי נקבל את הערעור באופן שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, תביעת המערער תתקבל והמשיבים יחויבו, יחד ולחוד, בפיצוי המערער בסך של 1000 ₪, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.
לפיכך, גם להשקפתי דין הערעור להתקבל כאמור על ידי חברי.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 44069-09-14 זילברג נ' קנייה טובה באנטרנט בע"מ (11.3.2015) קבעתי כי יש להבחין בין שני מצבים שבהם משוגרים דברי פירסומת באמצעות מתקן בזק שניתן לתבוע בגינם פיצוי לפי סעיף 30א לחוק התיקשורת.
בקשות רשות ערעור על פסק דין זה נדחו (רת"ק (מחוזי ת"א) 36018-04-15 זילברג נ' קניה טובה באנטרנט בע"מ (27.4.2015); רע"א 3311/15 זילברג נ' קניה טובה באנטרנט בע"מ (25.6.2015)).
...
הנתבעת טענה כי התובעת מסרה את מספר הטלפון שלה מרצונה החופשי כדי לקבל הודעות בדבר הטבות במסגרת מועדון הלקוחות, ולכן חזקה שהסכימה לקבלן כל עוד לא הודיעה אחרת; כי הייתה יכולה להסיר את מספרה מרשימת התפוצה באמצעות פנייה טלפונית או בכתב (כפי שעשתה בסופו של דבר); כי דרישתה לקבל פיצוי כה גבוה כשלא נגרם לה נזק ואף כשנהנתה מהנחות שניתנו במסגרת מועדון הלקוחות לוקה בחוסר תום לב; וכי אין הצדקה להטיל עליה לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק.
כמובן שיש לתמרץ גם את התובעת ושכמותה להגיש תביעה יעילות כגון דא. על רקע מכלול השיקולים שמניתי, אני סבור כי פיצוי בסך של 5,000 ש"ח הוא הולם וסביר בנסיבות העניין.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,000 ש"ח. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בסך של 500 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון עילת התביעה "דבר פירסומת" מוגדר בסעיף 30א(א) בחוק התיקשורת: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". המשיבות טענו כי עניננו אינו עונה על הגדרה זו, כיוון שכל מטרתו של הדיוור היה ליידע את המבקשת אודות מבצעי חינם שלהן, הישתתפות בהגרלות וכד', ולא היה בו כדי לעודד הוצאת כספים כלשהי.
בבקשה לדחיית התובענה על הסף שהגישה משיבה 4 צוין כי "התובעת מבקשת להתבסס על פרסומים שהיו באתר של חברת אימייליון לפני כניסת חוק הספם ומתבססת על 3 מיליון מיילים שדובר עליהם באתר הרבה לפני כניסת החוק...." (שם בסעיף 60).
בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נדחתה, מבלי שבית המשפט הביע עמדה כלשהיא לגבי טענות המבקשים (רע"א 6938/14)).
חברי הקבוצה הוגדרו בבקשת האישור: "כל אדם ו/או בית עסק אשר קיבל לכתובת הדואר האלקטרוני שלו את דברי הפרסומת נשוא הבקשה או דברי פירסומת דומים להם מאת המשיבות ושלא נתן הסכמתו בכתב ומראש לקבלתם, וזאת החל מיום 1.12.2008 (כניסת חוק התיקשורת לתוקף)". ההגדרה עונה על דרישת סעיף 30א לחוק התיקשורת: סעיף 12 בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות קובע את האפשרות לתבוע מפרסם לפי סעיף 30א בחוק התיקשורת.
...
הסעיף אינו מצומצם למבקש שהוא אדם בשר ודם, ומתוקף המטרות של חוק התקשורת אני סבורה שיש לקבל בגדר תובע כל מי שמקבל דבר פרסומת בניגוד לחוק.
בנסיבות העניין, אין מקום להניח שעניינם של חברי הקבוצה לא ייוצג או ינוהל בדרך הולמת: בתביעה זו הצדדים הגיעו לכלל הסדר פשרה שנדחה לפי החלטתי מיום 24.11.2014.
לסיכום אני מאשרת את התובענה הייצוגית בעילות של הפרת סעיף 30א(ג) ו 30א(ה) בחוק התקשורת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו