ערעור על דחיית תביעה לפגיעות CTS ותסמונת התעלה הקוביטלית

תביעת התובע להכרה בפגיעות CTS ותסמונת התעלה הקוביטלית על פי תורת המקרוטראומה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 13.2.14.

ביום 14.7.16 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה, בהסתמך על חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, ד"ר דוד אנג'ל. על פסק דין זה הוגש ערעור בתיק עב"ל 47496-07-16.

...

על סמך שתי חוות הדעת, לרבות תשובותיו של ד"ר אנג'ל לשאלות ההבהרה, יש לדחות את התביעה.

לאחר שבחנתי את חוות הדעת הנוספת של ד"ר אסא לב-אל, הגעתי למסקנה לפיה מדובר במקרה יוצא דופן ומן הדין למנות מומחה רפואי נוסף.

בטופס בל. 211 - "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" - שהוגש למוסד לביטוח לאומי (להלן: הביטוח הלאומי) ביום 9.8.2010 נכתב: "תוך כדי סיור שטח ליד תנור B1-B רשת דריכה על מסלול הליכה לא הייתה מחוברת כראוי אני נתקלתי ברשת וכתוצאה מכך נפלתי על הגב ונחבלתי בגב ויד שמאל". בא-כוח הנתבעת, שהיה ער לכך שמצד הנתבעת לא הובאו עדויות שנועדו לקעקע את גרסת התובע לגבי ביצוע קשירות תקניות של רשת הסורגים רק לאחר התאונה ובעקבות התאונה, טען בסיכומיו בכתב כי יש לדחות את גרסת התובע "מניה וביה" לאור "חוסר התאמה לשונית" בין האמור בתצהירו לבין תאור התאונה כפי שנירשם במסמכים השונים.

התובע הגיש לביטוח הלאומי ביום 9.1.2014 "בקשה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (נ/2) ו"תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות מעבודה" (נ/3) בגין תיסמונת התעלה הקארפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית.

על החלטת הביטוח הלאומי לדחות את תביעתו הגיש התובע ערעור לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, שסומן ב"ל 21469-10-14.

...

הנתבעת לא הציגה גרסה עובדתית נוגדת, ועיקר טענותיה נסב על אמירה חסרת ביסוס של שי, לפיה התובע "לא נדרש מתוקף תפקידו להרמת משאות כבדים". מקובלת עליי גרסת התובע, שהובהרה בצורה מפורטת על-ידי שחר, שסייע לו בהרמת חבית השמן.

מכאן המסקנה שהיא הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית, ובמלים אחרות - היא התרשלה.

עם זאת, סבורני כי במקרה זו יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 30%, מהטעם שהחליט לבצע את הרמת החבית בעזרת עובד נוסף אחד בלבד, על אף שאמור היה לדעת מניסיונו רב השנים כי לפעולה זו נדרשים ארבעה עובדים (כפי שהעיד מטעמו העובד שחר).

משלא הוכחה התרשלות, אני דוחה את טענתו בדבר אחריותה של הנתבעת למחלה שפרצה בגופו.

ביום 18.7.2019 הגיש המערער תביעה נוספת וכן בקשה להשתק פלוגתא לבית הדין האיזורי חיפה (ב"ל 46392-07-19; להלן – ההליך השני), כנגד החלטת המוסד שדחתה את תביעתו להכרה בתסמונת התעלה הקארפלית (CTS) כפגיעה בעבודה בעילה של מחלת מיקצוע לפי סעיפים 13א', 14א' ו-26 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 [הכוונה לפריטים בתוספת השנייה לתקנות], ולחלופין לפי תורת המקרוטראומה.

במקרה זה הוגשה תחילה תביעה להכרה בליקוי בכתפיים בעילת המקרוטראומה, והטענה להשתק פלוגתא הועלתה בהליך שבו נתבע להכיר בתסמונת התעלה הקארפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית כפגיעה בעבודה.

אולם כל זאת יש לעשות בכפוף לתשתית העובדתית שנקבעה בהליך הראשון ואשר תהיה חלק מהתשתית העובדתית בהליך זה. כלומר, התשתית העובדתית בהליך הקודם שרירה וקיימת, ואין להביא ראיות על מה שכבר נקבע עובדתית בהליך הקודם, אלא רק להוסיף ראיות על אותן תנועות ושימוש במכשירים לרבות תדירויות הרלוואנטיות לתסמונות בהליך זה. בקשת רשות העירעור על ההחלטה נדחתה, ונפסק כי בית הדין האיזורי יישם נכונה בנסיבות המקרה את הכלל של "השתק פלוגתא" ואת הילכת גוטאני, כך שהעובדות שנקבעו בהליך הראשון מהוות השתק פלוגתא, והליך ההוכחות יתמקד באופן העבודה ובתנועות בכפות הידיים.

...

בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), ועל כן נתייחס למבקש כ"מערער".

בית הדין האזורי קבע כי "דינה של הבקשה להשתק פלוגתא להידחות", והורה כי המערער יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

דעתנו שונה, ואנו סבורים, כי המוסד לא הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע שאין להחיל את הכלל של השתק פלוגתא, ועל כן לא היה מקום לדחות באופן גורף את הבקשה להשתק פלוגתא.

סוף דבר: הערעור מתקבל, ועניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה חדשה בבקשתו להשתק פלוגתא, עת מובהר כי לא היה מקום לקבוע כי אין תחולה לכלל של השתק פלוגתא באופן גורף.

ביום 21.12.17 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה במחלת מיקצוע/ליקוי רפואי עקב תנאי העבודה, ובה טען להכרה בתסמונת התעלה הקארפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית כפגיעות בעבודה.

התביעה בעיניין תיסמונת התעלה הקוביטאלית נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 14.2.18.

בקשת רשות ערעור שהגיש התובע כנגד ההחלטה בדבר נוסח השאלות שיופנו למומחה – נדחתה (החלטה מיום 13.10.20 בבר"ע 15739-08-20).

...

טענות הצדדים התובע טען שיש לקבל את התביעה , להכריע לטובת המבוטח ולסטות מקביעותיו של המומחה.

מדובר בקביעות רפואיות, מנומקות וסבירות שאין הצדקה שלא לאמצן, וכך אנו מורים.

לאחר שהמומחה קבע בחוות דעתו כי מלבד תסמונת תעלה קרפלית (שהוכרה כפגיעה בעבודה במסגרת הליך נפרד) אין תובע ליקויים נוספים בכפות ידיו, הופנתה למומחה שאלת הבהרה בעניין זה. המומחה הופנה לסיכום ביקור מיום 4.1.18, בו נרשם שבצילום כפות הידיים נמצאו שינויים ארטרוטיים בפרקים cmc1, וכן לצילום עצמו, והתבקש לקבוע האם לאור האמור במסמכים אלה הוא סבור שהתובע סובל משינויים ניווניים במפרקי האגודלים.

מדובר בקביעה רפואית, סבירה ומנומקת המבוססת על הרישומים בתיקיו הרפואיים של התובע, על הידע הרפואי כמפורט בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, ועל התשתית העובדתית שהוצגה למומחה, ולפיכך אין מקום להתערב בה. סוף דבר – התביעה נדחית.

תביעתו נדחתה על ידי המוסד ועל כך הגיש תביעה כנגד החלטת המוסד בתיק ב"ל 21469-16-14 (הליך ההכרה), וביום 05.12.18 ניתן פסק דין (כב' השופטת מיכל פריימן) במסגרתו קיבל בית הדין, על יסוד חוות דעת מומחה בית הדין, את התביעה באופן חלקי, כך שהליקוי של תיסמונת תעלה קארפלית (CTS) קלה בשורש כף יד שמאל, תחושתית בלבד, יוכר כפגיעה בעבודה.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העירעור להיתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, המשיב הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתסמונת תעלה קארפלית (CTS) ותסמונת תעלה קוביטלית, מהם הוא סובל לטענתו בכפות ידיו, כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.

...

להלן פירוט טענות המשיב: א. המשיב טען כי דין הערעור להידחות.

לסיכום, טוען המשיב כי בשעה שהמומחה מטעם בית הדין קבע כי CTS ביד שמאל, אין בכך כדי להעלות או להוריד מאחר והמחלה של המשיב מסוג CTS קיימת, ולפיכך ככל שהמחלה נוגעת לצד אחר, אין מקום לשלול זאת לאור קביעת המומחה שנודעת לשאלה בקשר זיבתי לעצם קיום CTS כתוצאה מהתאונה אשר הוכרה.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן, המשיב הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתסמונת תעלה קרפלית (CTS) ותסמונת תעלה קוביטלית, מהם הוא סובל לטענתו בכפות ידיו, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

סוף דבר- הערעור של המוסד מתקבל.