ערעור על דחיית תביעה ליתרת תשלומים בגין עבודות בניית גשרים

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 1207-07 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' רשות שדות התעופה 15 אוקטובר 2021 לפני כבוד השופטת תמר אברהמי תובעת/נתבעת שכנגד אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רם ז'אן, עו"ד יניב דקל ועו"ד רועי דותן [עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'] נתבעת/תובעת שכנגד רשות שדות התעופה ע"י ב"כ עו"ד אביאל פלינט ועו"ד עמרי פרג' [יוסי לוי ושות', עורכי דין] תוכן עניינים כללי 2 העדים והערות דיוניות 5 סדר הדיון 6 מיסמכי ההיתקשרות 7 דרישת אפקון לתוספת תשלום בשל גידול בכמות פריטים שסופקו ותמחור מחדש 7 תמצית עובדתית 7 תמצית עמדות הצדדים 8 גידול בכמויות הפריטים שסופקו – נקודת הייחוס 9 תחולת סעיף 3.1F 10 כללי 10 פרשנות הסכם 11 סעיף F3.1 למול סעיף 3.11 13 סיכום ביניים 19 האם אפקון אינה זכאית לתוספת תשלום היות שלא פעלה עפ"י נוהל דרישת תשלום? 19 משמעות כספית של הגידול בכמויות 24 תמצית עמדות הצדדים 24 בדיקות מקדימות 26 נוסחת התימחור 28 סיכום ביניים 45 שאלת האומדנא, ראיות שהוצבו וסיכום 46 דרישת תשלום בגין יתרת תמורה שאושרה 49 כללי 49 הקיזוזים 51 דרישות הדדיות לתשלום בשל התמשכות עבודות, עיכובים ואיחורים 62 עמדות הצדדים - כללי 62 העדויות המרכזיות בסוגיה 64 עקרם מחוות דעת מומחה בית המשפט ותמצית מסקנה 65 דרישת אפקון לפצוי 68 כללי 68 המחויבות לגבי לוחות זמנים 68 יישום בפועל לגבי לוחות זמנים 72 המתוה ההסכמי: דרישת תשלום בגין ארכת ביצוע 75 "הנתיב הקריטי", לו"ז baseline; נתוני זמן אמת (Actual Data) 79 סיכום 86 דרישת רש"ת לפצוי (מוסכם) – התביעה שכנגד 86 עמדות הצדדים 86 פיצויים מוסכמים - כללי 88 המחלוקות 91 דיון 91 דרישת אפקון לתשלום בשל פריטים שסופקו ולא הוכרו 99 חילוט ערבות בנקאית ע"י רש"ת 102 הערות וסיום 104 פסק דין

דובר ב"פרויקט הנדסי מורכב הפרוש על שטח רחב הקף הכולל בין היתר את המבנים העקריים הבאים: טרמינל יבשתי, טרמינל אוירי, מרכז אנרגיה, תחנות משנה למתח גבוה, מבני חניה וגשר רב מפלסי, מבני שירות, עבודות פיתוח נרחבות ועוד" (סע' 10 לחוות דעת מומחה בית המשפט).

] ת"א (מחוזי ת"א) 1445/05 רשות שדות התעופה בישראל נ'Ceylan Construction Contracting, פסק דין מיום 2.2.2014, כב' השופט (כתוארו אז) אורנשטיין; ערעור נדחה (ע"א 2092/14 פסק דין מיום 21.7.2015) (עניין ג'יילן).

· מכתב מיום 21.9.2003 לפיו לו"ז שהוגש מתאר מצב של 23 חודשי עיכוב להשלמת הפרויקט ללא שינוי מחודש מאי 2003, אבני דרך ביניים ממשיכות להדחות, הלו"ז של אפקון לא נותן תמונה ברורה של העבודות שנותרו לבצוע, לא טופלו רוב ההערות שנכללו במכתב קודם לגבי לו"ז הבינוי (לא ניתן היה עדיין ליישם את ההערות של מכתב סוף אוגוסט 2003).

כפי שציינה רש"ת עצמה בכתב התביעה שכנגד (סע' 8), "כל עיכוב או תקלה מצד קבלן המבצע חלק מסוים של העבודה בפרויקט יוצרים תגובת שרשרת העלולה לגרום עיכובים ותקלות בעבודת קבלנים אחרים, ששלובה או תלויה בה". לאור מחדליה בתחום לוחות הזמנים ובהצגת נתוני זמן אמת, נדחתה לעיל דרישתה של אפקון לקבלת פיצוי מרש"ת בגין עיכובים בפרויקט, משלא ניתן לבחון את השפעת עיכובי רש"ת על הנתיב הקריטי של אפקון.

הצדדים יבואו בדברים ביניהם בניסיון להגיש פסיקתא מוסכמת (מבלי שיהא בכך כדי לגרוע מטענותיהם ההדדיות לגופו של עניין או זכותם להגיש ערעור על קביעות פסק דין זה).

...

בעניין זה מקובלת עלי עדותו של בציר, מנהל התפעול באפקון והאחראי מטעמה על ספירת הפריטים מול רש"ת, "ת: לא, מה שכתוב זה בצורה מאוד מפורשת, שאם בכלל קיימת תקלה, אם אתם טוענים שיש תקלה, תכניסו את זה לרשימת הריג'קטים, זה מעולם לא הוכנס לרשימת הריג'קטים. 3 התוכנות עובדות, בלעדי התוכנות האלה, אתה לא יכול לתחזק את הבקרים, איך אתה יכול לתחזק את הבקרים בלי שחבילות התוכנה האלה יעבדו? אז רש"ת הייתה עומדת כמו אבן שאין לה הופכין ואי אפשר היה לתחזק את הבקרים האלה?" עמ' 352, ש' 28-23.

סוף דבר: הצדדים מחוייבים הדדית כמפורט לעיל.

בסוגית הגידול בכמויות מחויבת רש"ת כלפי אפקון בסכום של 1,821,723.43 ₪ למועד ת/17; רש"ת מחויבת כלפי אפקון בסכומים שקוזזו (947,441 ₪); דרישת אפקון לתשלום עבור הימשכות הפרויקט נדחית; בגין פריטים שסופקו ולא שולמו מחויבת רש"ת כלפי אפקון בסך של 102,900 ₪ במחירי כתב הכמויות; בעניין התביעה שכנגד מחויבת אפקון כלפי רש"ת ב-5% מתחשיב פיצוי חוזי הנסמך על סך ימי העיכוב שנזכרו בחוות דעת מומחה בית המשפט; בעניין הערבות הבנקאית יש לפעול בהתאם לאמור בסע' 297 לעיל.

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת אילה גזית) מיום 31.3.22 בת"א 64506-01-17 (להלן: "תיק קמא") לפיו התקבלה בחלקה תביעת משיבה 1 – התובעת נגד המשיבות 2 ו -3 – הנתבעות.

נטען כי אם תוכח התביעה והתובעת תקבל סעד כלפי הנתבעות, אזי מכוח ההסכם והמוסכם, מכוח הדין ועפ"י המקובל, חייבת המערערת לשלם לנתבעות את הסכום הנקוב בתביעה או כל סכום אחר שייפסק נגד הנתבעות.

יתרה מכך, צוין כי גם היום הנתבעות וצד ג' מכחישות ליקוי זה, ועל כן הזכות לבצוע תיקונים אבדה לנתבעות ולצד ג'.

נטען כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה לצורך הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין העבודות שהקבלן הפרטי ביצע עבורה בשנת 2016 לבין כשל בבניית הדירה ע"י המערערת 12 שנים קודם לכן ושנמסרה לחזקתה 10 שנים קודם לכן, במהלכן לא התלוננה ולו פעם אחת לגבי רטיבות בדירתה.

האם התוצאה אליה הגעתי – היתיישנות העילה הנזיקית - מובילה לדחיית הודעת צד ג' והתביעה העיקרית (כפי שמבקשת המערערת בהודעת העירעור) או לדחיית הודעת צד ג' בלבד הואיל וטענת ההתיישנות לא נטענה בכתב ההגנה מטעם הנתבעות (כפי שטוענת התובעת בתשובתה לערעור)? אני סבורה כי פסה"ד במישור היחסים שבין התובעת והנתבעות צריך להישאר בעינו.

...

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי יש לדחות את התביעה לגופה.

בכתב ההגנה טענה המערערת כי דין הודעת צד ג' להידחות מחמת התיישנות או שיהוי.

האם התוצאה אליה הגעתי – התיישנות העילה הנזיקית - מובילה לדחיית הודעת צד ג' והתביעה העיקרית (כפי שמבקשת המערערת בהודעת הערעור) או לדחיית הודעת צד ג' בלבד הואיל וטענת ההתיישנות לא נטענה בכתב ההגנה מטעם הנתבעות (כפי שטוענת התובעת בתשובתה לערעור)? אני סבורה כי פסה"ד במישור היחסים שבין התובעת והנתבעות צריך להשאר בעינו.

בענייננו, אין מחלוקת על כך שטענת ההתיישנות לא הועלתה ע"י הנתבעות בכתב הגנתן שהוגש בתיק קמא ואף לא מצאתי כל טענה קונקרטית של הנתבעות בהקשר לכך בתשובתן לערעור, הרי שאין מנוס מהקביעה לפיה פסק הדין שניתן בתביעה העיקרית ייוותר על כנו והודעת צד ג' נדחית.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל במובן זה שהודעת צד ג' נדחית ופסה"ד יוותר על כנו ביחס לתביעה העיקרית.

כללי התובע, אלכסנדר בניאמינסון (להלן: "בניאמינסון"), שכר את שירותיו של הנתבע, קייס פנאדקה (להלן: "פנאדקה"), שהוא קבלן ביניין הפועל כעוסק מורשה תחת השם "פ. קייס – עבודות בנייה", לשם ביצוען של עבודות ריצוף ונקוז בחצרו (להלן: "עבודות הריצוף").

בפסק הדין הראשון נקבע כי על בניאמינסון (בכובע שם כנתבע) לשלם לפנאדקה (בכובעו שם כתובע) 17,003 ₪ עבור יתרת התשלום שלא שולמה לפנאדקה בגין עבודות הריצוף.

למען השלמת התמונה יצוין כי במסגרת ההצעה השנייה, הציע פנאדקה לבניאמינסון, שיבוצעו גם עבודות נוספות הכוללות "קדוח כלונסאות נקוז עומק 8 מטר קוטר 50 או 60, העברת האדמה לאדנית ועטיפת בור נקוז בבד גיאוטכני + מילוי הבור בחצץ והשתלת שרוול 4.5 צול עטוף בבד גיאוטכני עד תחתית הבור" (סעיף 1 להצעת המחיר), אך ההצעה לבצוע עבודות אלה נדחתה על ידי בניאמינסון, ועל כן סוכם כי על פנאדקה לבצע רק את סעיפים 4-2 להצעה השנייה.

חוות הדעת שעליה מתבססת התביעה באה אחר שנים של אי תשלום החוב עניין נוסף המערער את אמינות גירסתו של בניאמינסון הוא עצם אי תשלום החוב משך שנים, גם לאחר שניתן פסק הדין הראשון, גם אחר שניפתח תיק הוצאה לפועל.

...

מסקנתי היא אפוא כי בניאמינסון היה מודע למצב הבעייתי של תשתית הבטון הקיימת, ולשיפועים שבתשתית.

לאור כלל הממצאים לעיל, ונוכח התרשמותי הברורה כי תכליתה של התביעה אינו אלא ניסיונו של בניאמינסון להימנע מתשלום חובו לפנאדקה, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה.

התביעה נדחית, המזכירות תסגור את התיק.

במענה לדרישה זו טען הנתבע כי מאחר בטרם הושלמה בניית הדירות ובטרם הותקנו בבתים חלונות ודלתות אין הבית אטום, ומשכך לא מדובר בליקויים בגין עבודתו אלא בחדירת מים דרך הפתחים, והדבר לא ישנה לאחר התקנת דלתות וחלונות בבתים, וכי הוא מתחייב לתקן כל ליקוי שיהיה.

" הנתבעים הגישו כתב הגנה בכוחות עצמם ללא ייצוג עו"ד. מאחר ומדובר בטענות של בעלי הדין עצמם, מו הראוי להביאן כלששונן: "הנתבעים. הגישו בקשה לדחייה על הסף של התביעה, וכתב הגנה זה מוגש בנוסף לבקשה.

" אמנם בסעיף 20 לכתב ההגנה עתרו הנתבעים לחייב את התובעת בסכום שקבע מר פייבל, אך לא טרחו להגיש תביעה שכנגד, כך שלא מונחת בפני כל תביעה של הנתבעים לתשלום יתרת השכר עבור עבודות האלומיניום.

ביום 1.6.2021 כתב מר שפי מכתב לבית המשפט, שכותרתו "הטרדות טלפוניות של התובעת רחל דרור" שתוכנו כדלקמן: "שילשום, התובעת בתיק הנ"ל (18539-03-13) היתקשרה אלי טלפונית בבקשות מוזרות, וכשהשבתי לה במיסרון שלא תפנה אלי יותר אלא רק דרך העו"ד שלה, היא ענתה לי במיסרון שקרי ומטריד, המהוה לדעתי פרובוקציה חמורה ומתוכננת שלה, וזאת כדי לערער את אמינותי והמשך טפולי בתיק תביעה זה.

על כן עליו לשלם לתובעת את סכום זה. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בתביעה נספחת לתביעה העיקרית, והתובעת הכניסה סכום זה בהסכם הפשרה ולא במסמך נפרד ובתביעה נפרדת, לא אפסוק לתובעת שכ"ט עו"ד והוצאות בגין סכום זה. הערה לסיום: בניית בית הוא הליך מורכב ביותר, עליה חלים דינים שונים, תקנים שונים, והמחייבת ידע בהנדסה, באדריכלות ובפיקוח על הבנייה על ידי בעלי מיקצוע מתאימים.

מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' בכל הקשור לתביעת עבודות האלומיניום נדחית, והתובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

...

לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענות התובעת כלפי ה"ה מלכה בכל קשור לעבודות האלומיניום.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאה פסק הדין הינה כדלקמן: התביעה בתיק אז' 18539-03-13 נמחקת, ואני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 18-02807-13-2 בלשכת ההוצל"פ בראשון לציון וביטול כל הליכי הגבייה שננקטו בתיק ההוצל"פ. מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' 39774-09-15 נדחית.

מאחר וכל הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אחד, ייפסקו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של תיק זה במסגרת תיק אז' 47069-09-16; התביעה בתיק אז' בכל הקשור לתביעת עבודות האלומיניום נדחית, והתובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהחלטה כאמור אושרה עילת התביעה לתשלום הפרישי שכר בגין "אי הכללת עמלות מכירה אישיות בתשלום בגין גמול שעות נוספות, גמול מנוחה שבועית ועבודה בחג". באותה החלטה הוגדרה הקבוצה כך: "כל מי שהועסק ו/או מועסק על ידי המשיבה במהלך התקופה שמחודש 10/2019 ועד למועד אישור התובענה הייצוגית בתנאי העסקה דומים לאלו של המבקשת (מוכרנים בחנויות)" (סעיף 92ג' להחלטה).

אילו ידעה כי הסעד הנתבע הוא עד אישור הבקשה, יתכן שהייתה בונה מערך ראייתי שונה לחלוטין.

יתרה מכך, כתב התביעה הוגש ביחד עם הבקשה לאשר אותו כתביעה ייצוגית.

בג"ץ קסטרו התערב רק בקביעה אחת, בדבר העדר הומוגניות או מורכבות הסוגיה והחישובים אינם עילה לדחיית הבקשה, כשלעצמם, אך אין בו כדי לשנות את ההלכות של בית הדין לעבודה.

במסגרת בקשת רשות העירעור על ההחלטה כאן, בית הדין הארצי יכול היה לקבל את העירעור ולבטל את ההחלטה לגופה, אילו היה סבור שהיא מוטעית אך בחר להחזיר את ההחלטה לערכאה הנכבדה רק מנימוקים טכניים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לתיקון "הגדרת הקבוצה" בהחלטה לאישור התובענה כייצוגית מיום 22.1.2023 – דינה, להידחות.

כאמור בפסק הדין בעניין מנירב, פסקה 44 לפסק הדין: "סוף דבר, לו תישמע דעתי, נקבל את הדיון הנוסף, ונקבע כי סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות אינו שולל חיוב בהשבה – במסגרת תובענה ייצוגית נגד רשות, בעילה לפי פרט 11 לתוספת השנייה – ביחס לתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור. משכך, יחולו לגבי תקופה זו ההוראות הכלליות של חוק תובענות ייצוגיות בנוגע להרחבת הקבוצה, כך שבית המשפט יוכל לכלול בקבוצה, לפי שיקול דעתו, גם בני אדם שעילת התביעה שלהם נולדה לאחר הגשת בקשת האישור – ובנסיבות חריגות, אף לאחר אישור התובענה, בהתאם לסעיף 10 לחוק..." (ההדגשה הוספה) במקרה דנן אין מדובר בבקשה לאישור נגד "רשות" (שלגביה חלה מגבלה של השבה בגין 24 חודשים שקדמו לבקשת האישור) אלא נגד חברה פרטית.

משכך – הבקשה לתיקון ההחלטה, נדחית.