מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעה להכרה בצרידות כפגיעה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לנוכח האמור לעיל ובהיעדר ראיות תומכות, מדובר למעשה בתיק עובדתי ולכן ועל אף שאין חולק כי התובע, מתוקף תפקידו, לעיתים הרים את קולו, הרי שלא ניתן לראותו כמי שהניח תשתית עובדתית למקרוטראומה באשר לצרידות/פגיעה במיתרי קולו ולכן אין מקום להכיר באלו, אחרי 10 שנים, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטרואמה ומכאן שיש להורות על דחיית התביעה.
ובאשר להוכחת תביעה שעניינה פגיעה במיתרי הקול קבע בית הדין הארצי את הראיות שיש להציג על מנת לבסס תשתית ראייתית מספקת: "המערער היה צריך להציב תשתית עובדתית ברורה של פעולות חוזרות ונישנות אשר יש בהן להצביע על הפעלת מיתרי הקול באופן זהה.
...
בכל הקשור לטענתו המאוחרת של התובע באשר ל"חשיפה לאבק ולחומרים שונים" - לא ניתן להתעלם מהעובדה שטענה זו לא מצאה ביטוי בטופס התביעה וגם לא בתשובות התובע לחוקר הנתבע, כאשר מעבר לקושי זה לא מצאנו כי התובע הביא ולו ראשית ראיה לענין ונראה שגם בנושא זה, בדומה לדרך בה התייחס לשאלה שנשאל במסגרת חקירתו הנגדית:"איך אפשר לבדוק שבמאת בזמנים ההם צעקת ודיברת בקול רם מלבד האמירה שלך" (עמ' 6 שורות 13-14 לפרוטוקול), עת השיב: "זה אופי העבודה. כל אחד שתשאל" (עמ' 6 שורה 15 לפרוטוקול).
מכל מקום, בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של התובע ולמרות שהתרשמנו כי הוא אדם נמרץ אשר במסגרת תפקידו בוודאי נאלץ, מידי פעם להרים את קולו, הרי שלא מצאנו כי הוא הוכיח כי נדרש להרים את קולו ולצעוק, במשך שעות רבות בכל ימי עבודתו.
לסיכום לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי הנתבע הרינו קובעים כי התובע לא הניח את התשתית העובדתית הנדרשת לפי תורת המיקרוטראומה בכל הקשור לצרידות בקולו ולכן הרינו מורים על דחיית תביעתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתיק זה מתבררת תביעת התובע להכיר בצרידות ופוליפ במיתרי הקול, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.
בסיכומי הנתבע נטען כי על פי חוות דעת המומחה, לא הוכר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין מחלתו ולכן יש לדחות את התביעה.
במסגרת העירעור על פסק הדין, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "1. התיק יוחזר לבית הדין האיזורי על מנת שיופנו למומחה שאלות הבהרה. אחת מהשאלות תהיה האם פוליפ חד צדדי יכול להגרם מדיבור יתר. בנוסף יודגש בפני המומחה כי תקופת העבודה של המערער היתה כשלוש שנים.
...
בסיכומי התובע נטען כי המומחה קבע שפוליפ חד צדדי יכול להגרם מצעקות ואילו התובע דיבר לעיתים בצעקות, ולכן יש לקבל את התביעה.
בסיכומי הנתבע נטען כי על פי חוות דעת המומחה, לא הוכר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין מחלתו ולכן יש לדחות את התביעה.
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

זהו פס"ד בתביעת התובע להכיר בצרידות ממנה סובל כתאונת עבודה.
ג ביום 04.06.2015 הגיש התובע לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מהעבודה ולתשלום גמלת נכות בגין פגיעה במיתרי הקול-צרידות בשל עבודתו בהוראה, אולם תביעה זו נדחתה.
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.
...
לאור כל האמור, לא מצאנו פגמים משפטיים בחוות דעת המומחה ומסקנתו הרפואית נובעת מהמסמכים שעמדו בפניו.
בעניין שלפנינו, משלא נמצא כל פגם בחוות דעת המומחה, יש לקבלה כלשונה, ומשמעות הדבר כי דין התביעה להיחדות.
סוף דבר: לאור האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת לאה גליקסמן: ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (סגנית הנשיא שרה ברוינר – ישרזדה; ב"ל 35081-05-15), שבו נדחתה תביעתה של המערערת להכרה בצרידות כפגיעה בעבודה.
...
"לא. לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לליקויים ממנו סובלת התובעת כפי שציינתי בסעיף א' לעיל. כאמור, הצרידות נובעת משני גורמים עיקריים: העישון ותופעת הריפלוקס. אין ספק שהשימוש הרב במיתרי הקול בעבודתה של התובעת השפיע על המחלה. עם זאת, המחלה לא הייתה פורצת לולא התובעת הייתה מעשנת. כמו כן, בדיקת בית הדיבור האחרונה מתאריך 30.3.2014 במרפאת אא"ג בביה"ח לגליל המערבי בנהריה, תומכת במסקנה כי אין המדובר בצרידות שמקורה באימוץ יתר של מיתרי הקול אלא ברפלוקס קיבתי ושטי. חשוב לציין, שהבדיקה החוזרת של בית הדיבור מתאריך 30.3.2014 לא הדגימה קישוריות על המיתרים (Vocal folds nodules) ממצא אופייני ביותר וספציפי למאמץ קולי ממושך." ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, ולדעת כב' המומחה קיים קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, המומחה מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי: כמתואר לעיל, על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)? --- ככל שהתשובה לשאלה [ג] לעיל חיובית, מתבקש המומחה להשיב לשאלה הבאה: האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה? השפעה משמעותית על פי הפסיקה הנה בשיעור של 20% ומעלה.
המערערת אף הפנתה לפסק דין בהליך אחר – ב"ל (חי) 1858/03 בן דויד צילה – המוסד לביטוח לאומי (29.5.2005)] על יסוד כל האמור לעיל, טענה המערערת כי יש להחזיר את עניינה לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה אחר.
סוף דבר – על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית שלא לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי, שבה נקבע כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של המערערת לבין מחלתה.
לפיכך, הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

שלוש תביעות שהגישה למוסד לביטוח לאומי להכיר בבעיית הצרידות כפגיעה בעבודה, מחלת מיקצוע או מקרוטראומה, נדחו על ידי פקיד התביעות.
עוד יצוין כי אף שבעניין סמואלוב לא הוגשה בקשה מפורשת להארכת מועד, בית הדין הארצי דן בשאלה אם להאריך את המועד להגשת התביעה על יסוד טענות המערער בסיכומיו.
...
עוד יצוין כי אף שבעניין סמואלוב לא הוגשה בקשה מפורשת להארכת מועד, בית הדין הארצי דן בשאלה אם להאריך את המועד להגשת התביעה על יסוד טענות המערער בסיכומיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו