ערעור על דחיית תביעה להכרה בפגיעה בשרשי כפות הידיים כפגיעה בעבודה

בהתאם, ניתן בהסכמת הצדדים פסק-דין חלקי, אשר הורה על דחיית התביעה להכרה בליקויים בצואר ובמרפק יד ימין כפגיעות בעבודה.

בעיניין בוברובסקי דובר בהקלדת נתונים, להבדיל משימוש חד גוני בעכבר, תוך כדי גרירתו והקלקה בו. בדחותו את העירעור אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האיזורי ביחס לאופי עבודת המערער, שלפיה "אין מדובר בתנועת ידיים רפטטיבית ורצופה, אלא בהקלדת מסרים קצרים הנעשית לפרקים", קביעה שבהסתמך עליה נדחתה תביעת המערער מלכתחילה.

בעת ביצוע העבודה, התובע מחזיק בכף יד ימין את עכבר המחשב, אשר באמצעותו הוא גורר קבצים ממסך למסך, פעולה הדורשת הזזת העכבר והקלקה בו. לצורך כך, התובע מבצע תנועה חוזרת של שורש כף היד ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה, עם העכבר ומקליק על העכבר כ-4,000 פעמים מידי יום.

התביעה להכרה בליקוי בכף יד שמאל כפגיעה בעבודה על פי הילכת המקרוטראומה- נדחית.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הננו מקבלים את טענת התובע שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לכף יד ימין.

אשר על כן, מצאנו למנות מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו לעניין הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכף יד ימין לבין תנאי עבודתו על סמך העובדות הבאות: התובע, יליד 1962, עובד בחברת החשמל (להלן: "החברה").

התביעה להכרה בליקוי בכף יד שמאל כפגיעה בעבודה על פי הלכת המיקרוטראומה- נדחית.

בפנינו תביעתה של גב' גאוי דלית (להלן: "התובעת") להכרה בפגיעה בשורש כפות ידיה שהיא תיסמונת התעלה הקארפלית C.T.S) ) כ"פגיעה בעבודה".

בטופס התביעה לנתבע, להכרה במחלת ה- CTS כפגיעה בעבודה, תארה התובעת את אופי עבודתה אשר גרם לטענתה למחלת הCTS ממנה היא סובלת כך: "מזה 23 שנים עובדת כסוכנת נסיעות כאשר כל העבודה במשך כ-8 שעות ביום היא על מחשב- חידוש טיסות, פתיחת תיקים, יצירת הזמנות, כרטוס כרטיסי טיסה, קבלות ללקוחות, חשבוניות , מיילים ועוד". לאחר מכן, במסגרת תצהירה, תארה התובעת את אופן עבודתה כך: "במשך כל שעות העבודה שלעיל ביצעתי מאות פעמים ביום פעולות חוזרות ונישנות של הקלדה, הקלקה על העכבר וטלפון תוך הפעלת לחץ על פרקי כפות הידיים והאצבעות." לטענת התובעת, כל עבודתה הייתה כרוכה בעבודה על מחשב, ובמסגרת תפקידה כסוכנת נסיעות רוב שעות עבודתה הייתה עבודה של הקלדה על מנת להזין נתונים במחשב.

סוף דבר –התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית ממנה סובלת התובעת בכפות ידיה, על פי תורת מקרוטראומה - נדחית בזאת.

לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד זה. ניתן היום, כ' סיוון תשפ"ב, (19 יוני 2022),בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

מנגד טוען הנתבע, כי התובעת לא הוכיחה קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטרואמה, היות ומדובר בעבודה עם פעולות מגוונת, יש לדחות את תביעתה למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלתה לבין עבודתה כסוכנת נסיעות, על פי תורת המיקרוטראומה.

אנו סבורים כי הקלדה של מספר מילים (שם/מס' דרכון/מס' טיסה/יעד/מס מזוודות /מחיר/תנאי ביטול כרטיס) לא מהווה הקלדה בהיקף ניכר ומשמעותי לא ביחס לכמות ההקלדה שנעשית על ידי התובעת, ולא ביחס לזמן ההקלדה ובאופן שמקים תשתית עובדתית ומשפטית לקיומה של הלכת המיקרוטראומה.

לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה, כי עבודת התובעת הייתה כרוכה בביצוע מגוון פעולות, לרבות שיחות טלפון, הקלדה תוך כדי שיחה, עיון בניירת או במסמכים על גבי המחשב, כתיבה ידנית של הודעות.

סוף דבר –התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפאלית ממנה סובלת התובעת בכפות ידיה, על פי תורת מיקרוטראומה - נדחית בזאת.

השופטת חני אופק גנדלר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (סגן הנשיא השופט צבי פרנקל; ב"ל 54295-02-21) בגדריו נדחתה תביעת המערער, רופא שיניים במקצועו, להכיר בפגיעה בעמוד שדרה צוארי, בכתף ימין ואצבעות יד ימין כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה (ראו מכתב המוסד לביטוח לאומי מיום 23.2.20).

וכך נאמר (סעיף 6 לפסק הדין): "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להדחות. התובע העיד שהעבודות אותן הוא מבצע מורכבות מפעולות רבות. הוא העיד שמדובר בכמעט 600 טיפולים שהוא מבצע. התובע העיד שהמטופל נמצא בזוויות שונות ובתנוחות שונות של הפה. התובע העיד שיד ימין נימצאת בתנוחה ולא בתנועה וממילא היא לא עוברת את גובה הכתף ועל כן אין פעולה זו עונה על תנאי המקרוטראומה. אשר לרטט, התובע אישר שמדובר ברטט כמו של מברשת שיניים. אין מדובר ברטט המקים תשתית של מקרוטראומה ולא של מחלת מיקצוע. התובע לא תיאר את הכלים הרוטטים ואת המפרט שלהם. .... כאמור לאחר הדיון הציג התובע דוגמאות לרשימת מטופלים. מהדוגמאות שצרף עולה שלא בכל יום התובע ביצע השחזות. התובע העיד שבטיפולי השחזות הוא משתמש בכלי רוטט במשך 80% מהטיפול ובשאר הטיפולים 20% בלבד. התובע לא העיד עדים לגבי אופי עבודתו והיקפה וגם מסיבה זו ... יש לדחות את התביעה". המערער טען בסיכומיו כי קיימת ידיעה שיפוטית לפיה "עבודת רופא שיניים כרוכה בשימוש ממושך ואינטנסיבי בכלים רוטטים בכפות הידיים והאצבעות ובתנועות חוזרות ונישנות". לטענתו, העיד בבית הדין כי הוא משתמש במכשיר מסוג טורבינה בהשחזות (80% מהזמן) ובטיפולי שורש (20% מהזמן), אך לא שלל בתשובתו כי גם ביתר הזמן הוא משתמש בכלים רוטטים אחרים עליהם העיד ואותם פירט בתצהירו.

...

וכך נאמר (סעיף 6 לפסק הדין): "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התובע העיד שהעבודות אותן הוא מבצע מורכבות מפעולות רבות. הוא העיד שמדובר בכמעט 600 טיפולים שהוא מבצע. התובע העיד שהמטופל נמצא בזוויות שונות ובתנוחות שונות של הפה. התובע העיד שיד ימין נמצאת בתנוחה ולא בתנועה וממילא היא לא עוברת את גובה הכתף ועל כן אין פעולה זו עונה על תנאי המיקרוטראומה. אשר לרטט, התובע אישר שמדובר ברטט כמו של מברשת שיניים. אין מדובר ברטט המקים תשתית של מיקרוטראומה ולא של מחלת מקצוע. התובע לא תיאר את הכלים הרוטטים ואת המפרט שלהם. .... כאמור לאחר הדיון הציג התובע דוגמאות לרשימת מטופלים. מהדוגמאות שצירף עולה שלא בכל יום התובע ביצע השחזות. התובע העיד שבטיפולי השחזות הוא משתמש בכלי רוטט במשך 80% מהטיפול ובשאר הטיפולים 20% בלבד. התובע לא העיד עדים לגבי אופי עבודתו והיקפה וגם מסיבה זו ... יש לדחות את התביעה". המערער טען בסיכומיו כי קיימת ידיעה שיפוטית לפיה "עבודת רופא שיניים כרוכה בשימוש ממושך ואינטנסיבי בכלים רוטטים בכפות הידיים והאצבעות ובתנועות חוזרות ונשנות". לטענתו, העיד בבית הדין כי הוא משתמש במכשיר מסוג טורבינה בהשחזות (80% מהזמן) ובטיפולי שורש (20% מהזמן), אך לא שלל בתשובתו כי גם ביתר הזמן הוא משתמש בכלים רוטטים אחרים עליהם העיד ואותם פירט בתצהירו.

משכך בהקשר לעבודה בכלים רוטטים ביד ימין אנו קובעים כי ימונה מומחה בעילת מחלת המקצוע.

אשר לעוצמת הרטט לא שוכנענו כי יש להטיל על המבוטחים את החובה להוכיחו.

סוף דבר – הערעור בנוגע לכתף ולצוואר נמחק.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל-אביב (סגנית הנשיאה רוית צדיק; על"ח 46212-09-22) שבו היתקבל באופן חלקי ערעור המבקשת כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הועדה ו- הפקודה, לפי העניין) מיום 31.8.22.

וזאת בין היתר בגין הליקויים הבאים: ליקוי נפשי - לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 (להלן- התוספת ו- התקנות, לפי העניין) שעניינו "הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה - רימיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתיפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה" בשיעור של 20%; ליקוי ראומטולוגי - פוליאטריטיס - לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) לתוספת לתקנות שעניינו ארטריטיס רבמטואידית או ניוונית, השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות בשיעור של 10%.

מימצאי בדיקתו תועדו בפרוטוקול חוות הדעת כך: "הכרה והתמצאות תקינים. אפקט לא יציב הולם לתוכן. אינה פסיכוטית שוללת מחשבות שוא. שוללת הלוסנציות. בוחן מציאות, שיפוט ותובנה שמורים. עיינתי בסיכום של ד"ר רטנר מיום 6.7.22 שבבדיקה זו איבחנה פסיכוזה והפרעת פאניקה. התסמינים מתאימים למצב פאניקה ואינם מתאימים למצב פסיכוזה." היועץ אבחן את המבקשת כמי שלוקה ב"הפרעת פאניקה" וסיכם את מסקנותיו כך: "היועץ ממליץ לדחות את הערר בתחום הפסיכיאטרי. מצבה תואם לנכות שנקבעה בדרג ראשון." הועדה היתכנסה ביום 31.8.22.

תלונות המבקשת תועדו בפרוטוקול הועדה כך: "ב 94 הוציאו לי עצב רדיאלי ולכל אורך היד והעקב אין לי תחושה לא קבלתי נכות על הפרעת תחושה. כאבי מפרקים בפינלוטיה אני לפני טפול ביולוגי, יש לי דלקת מעיים כרונית עשו לי קולונוסקופיה ויצא תקין. צריכה לעשות בדיקת ... הפרעת קשב ורכוז יש לי מאז שאני קטנה ב 2014 עשו לי אבחן ומקבלת ריטלין מאז קבוע מדי יום. עובדת בבנק לאומי במיסוי. יתר שומנים בדם מ 2012 מטופלת באטונד. בכף יד ימין ... לי שברים בכף היד ונתנו לי נכות רק על האצבעות. יש לי כאבים ושבר ... שלא התאחה. יש לי כאבי ברכים. השמנה כל חיי מעל 100 ק"ג רזיתי שנה שעברה כי לקחתי אוזנפיק." מימצאי הועדה תועדו בפרוטוקול הועדה כך: "בבדיקה אורטופדית - כף יד מס' צלקות על פני אפקט של דרינלי של כף היד עקב ערעורה נבדק שורש כף יד לא נמצאה דפורמנה טווחי התנועה נימצאו מלאים וחופשים כיפוף 70 מע' יישור 40 מ' הטיה ... מע' ... 20 מע' ברכיים - ללא נוזל טווח תנועה 0-135 מע' רגישות סלפמרנת חריקה בהנעה של ברך ימין פרקי ירכיים טווח תנועה ... 45 דוצ ... 25 דו"צ. קיפול 120 דו"צ יישור - 0 דו"צ ,0 פנימי 30 דו"צ חצוני 30 דו"צ. בפענוח צלומי ברכיים מתאריך 3.8.21 נימצאו שינויים ארטרטיים קלים באספקט האניטרגונדלרי דו"צ. בבדיקה נוירולוגית - קיימת דיססטזיה בפזור ... בגלי שמאל עליון. התובעת בעודף משקל גובה 1.67 משקל 92 ק"ג - BMI 32.9 ללא חוורון או כיחלון לב ריאות תקינים. בטן רכה לחלוטין. ללא גירוי צפני ללא רגישות אפיגסטראלית כבד טחול לא נמושו ניע תקין. טווחי תנועה של עמ"ש צווארי תקינים, עמ"ש מותני בכיפוף מגיע מתחת לגובה ברכיים, והטיות מגיעה עד ל... דו"צ - סיבוב תקין. אין סימנים דלקתיים באף אחד מגפיים עליונות או תחתונות. הוועדה עינה במסמכים שבתיק מבחינת מעי קיים ערך של קלפרוטקטין גבוה עם התעבות של הרירית במעי הדק, אך ללא כל בדיקה אובייקטיבית או פתולוגית המאששת איבחנה. כמו כן מכתב מראומטולוג מ 30.6.22 הקובע שיש ספונטלרופטיה פעילה ומציע טפול באומירה." הועדה אבחנה את המבקשת כמי שלוקה ב"ברך ימין, הפרעות קשב ורכוז, עודף משקל, ספדיליארטיפור".

היד וחוו"ד לא נקבעה נכות כלשהיא בגין פגיעה בשורש כף היד.

בית הדין האיזורי דחה את העירעור, למעט בנוגע לליקוי הנוגע ליתר שומנים בדם, לגביו התקבלה הסכמת המשיבה (להלן - המדינה) להשיב את עניינה של המבקשת לועדה לשם בחינה מחודשת של שיעור הנכות שנקבע בשל ליקוי זה. בית הדין האיזורי נימק את פסק דינו בטעמים הבאים: אשר לליקוי הנפשי - בנגוד לטענת המבקשת לא הוגשה חוות דעת מטעמה מאת פסיכיאטר.

בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור שבפני טוענת המבקשת את הטענות הבאות: אשר לליקוי הנפשי - בתיקה הרפואי של המבקשת חוות דעת של ד"ר דורסט מומחית שמונתה על ידי בית המשפט המחוזי, בתביעה אזרחית שניהלה לאחר תאונת דרכים שעברה שנת 1994 (להלן - חוות הדעת האזרחית).

...

לטענתה, היה על הוועדה להתייחס למסמכים אלו ולא ברור מנימוקיה כיצד הגיעה למסקנה שונה מהמסקנה במסמכים אלו.

אין בידי לקבל טענה זו. חוות הדעת האזרחית נערכה בדצמבר 1999 ומשקפת את מצבה הרפואי של המבקשת במועד כתיבתה.

מכאן, שלא עולה קושי בכך שהוועדה לא התייחסה לחוות דעת זו. גם הטענה כי מפרוטוקול הוועדה לא ברור כיצד הגיעה למסקנתה דינה להידחות.

בתיק זה ניתן פסק דין הדוחה תביעה להכיר בפגיעה בידיים של התובעת, שעסקה בהקלדות מרובות, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק (מותב בראשות כב' השופטת חנה טרכטינגוט).

בעקבות ערעור שהוגש על פסק הדין הסכימו הצדדים להחזרת התיק לבית הדין האיזורי.

בהיתחשב בסוג ואופן עבודתה ניתן לקבוע כי ליקוייה של התובעת בשורשי כפות הידיים נגרמו עקב פגיעות זעירות שהצטברו כדוגמת טפול מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות.

...

לאור כל האמור, אני קובעת כי אין מקום למנות מומחה נוסף, שלישי.

בקשת הנתבע נדחית.