ערעור על דחיית תביעה להחזר הלוואות חוץ בנקאיות

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע בת.א. 36777-01-15, שניתן על ידי כב' השופטת אורית ליפשיץ ביום 25.6.17, בו נדחתה תביעת המערער להחזר הלוואה אשר לטענתו ניתנה על ידו למשיב.

המערער, אריק דדון (להלן - "המערער"), היה בתקופה הרלוואנטית בעל רישיון למתן הלוואות חוץ בנקאיות, מתווך ובעל עסק להחלפת כספים.

...

עם זאת, אני סבורה, כי גם אם הסכם סילוק החובות נחתם לאחר הסכם ההלוואה, לא ניתן להסיק מכך, כי יש לפטור את המערער מהחוב הלכאורי שנוצר בעקבות הסכם ההלוואה.

משקבעתי, כי הסכם סילוק החובות אינו יכול להוות סילוק של החוב של הסכם ההלוואה, אני מקבלת הערעור ומבטלת את פסק דינו של בית המשפט.

המשיב ישלם הוצאות הערעור בסכום של 15,000 ש"ח להיום והוצאות לטובת אוצר המדינה, בשל הגשת עיקרי טיעון, שאינם נוגעים לתיק זה בסכום של 2,000 ש"ח להיום.

זהו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום באשקלון (כב' השופט ע. כפכפי), אשר ניתן ביום 22.10.17, בתיק אזרחי 31506-12-15, ובו התקבלה היתנגדות של המשיב לבקשת ביצוע שטרות שהמערערת ביקשה לאכוף עליו בהוצל"פ, ובית המשפט הורה על דחיית התובענה, ועל סגירת תיק ההוצל"פ תוך חיוב המערערת בהוצאות של 6,250 ₪.

מאחר, וכאמור, החישוב, לשיטה זו, הניב יתרת חוב פעוטה בלבד, מצד המשיב, ומשהתקבלה במלואה גירסתו על התשלומים שביצע כהחזר, התוצאה היתה, למעשה, דחיית התובענה לבצוע השיטריות וסגירת תיק ההוצל"פ. זאת – לצד דחיית בקשת הבצוע של אותם שיקים שתאריכיהם שונו, גם מהטעם של שינוי בלתי מורשה, שהביא לבטלותם.

המשיב תומך בפסק הדין מנימוקיו, ומצביע על ריבוי גרסאות מר שמריז לגבי עסקות היסוד, והערבוב ביניהן (שירותי הינה"ח אל מול הלוואות), על הערפול וההסתרה, לעניין מתן ההלוואות החוץ בנקאיות ומקורן, ועל חוסר המהימנות של מנהל המערערת, שבין היתר, מצא ביטוי בשינוי התאריך בשיקים, שמוגדר על ידו כזיוף גרידא.

...

בנקודה זו, מסקנתי היא, שהדין עם המערערת, וכי הגנת המשיב כנגד אכיפת פרעון השיקים הנותרים עליו, לא בוססה במידה הנדרשת.

על- כן, הערעור מתקבל חלקית, באופן, שהשיקים 4.1 עד 4.10 יוכלו להיגבות מהמשיב, בערכם הנומינלי.

אקדים ואציין, כי ענייננו "בגילגול רביעי" של המחלוקת הנוגעת לאופן ניסוח כתב התביעה להחזר הלוואות חוץ בנקאיות שנתן התובע לנתבע 1.

עוד הוסיפו, כי התובע מיתעלם מפסיקות קודמות של ביהמ"ש שונים, במסגרתן נדחו תביעות, בהן לא הוגש מיסמך בכתב לביסוס הלוואה נטענת.

תחילה, יש להסיר מהדרך חלק מטענות הדחיה על הסף שטענו הנתבעים, בהן אין ממש ולגביהם ניתנה היתייחסות בהחלטה נשוא התביעה השנייה.

המשיב מלווה על דרך עיסוק, האמנם? ביחס לטענות הנתבעים באשר להיות של התובע מלווה על דרך עיסוק, סבורני כי שעה שהתביעה מצויה בשלב כה ראשוני, אף לפני הגשת כתב הגנה ועוד בטרם נערך בירור לגופו של עניין, הרי שלא מצאתי לסטות מקביעות קודמות שנקבעו בהקשר זה. אדגיש, כי בית המשפט המחוזי בהליך העירעור לא מצא מקום להתערב בקביעת בית משפט השלום לפיה כספי ההלוואה שניתנו לכאורה לנתבע 1 ניתנו שלא על דרך עיסוק, אם כי הוסיף, כי "וזאת על אף שמדובר בקביעה גבולית, היות ומדובר בהלוואות שניתנו מעת לעת ובשלב זה, לא ברור טיבן" (ראו, עמוד 7 לפסק הדין).

...

סבורני, כי יקשה לקבל את הפירוט בכתב התביעה ובטבלה שצורפה לו, אשר למעשה מציגים נתונים שיוצרים הסדר הלוואה חדש וזאת על מנת להיכנס לגדרי החוק.

סוף דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.

אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 3,000 ₪.

לטענתו כתב התביעה הנוכחי מפורט דיו, וכולל את כל הפרטים הדרושים על פי החוק, ובכלל זה את סכומי ההלוואות ומועדיהן, שעורי הריבית וסכומי ההחזר החודשיים המוסכמים, התשלומים ששילם לו המשיב על חשבון ההלוואה ויתרת החוב שנותרה לתשלום.

עוד טענו המשיבים, כי כתב התביעה הנוכחי אף הוא לא מקיים אחר דרישות הפרוט הקבועות בסעיף 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, ועל כן דין התביעה להמחק על הסף גם מטעם זה. המשיבים הוסיפו וטענו, כי אין מדובר בהלוואה אקראית וחד פעמית, וחזקה על המערער, כי הוא מלווה על דרך העיסוק, ועל כן, היה מקום למחיקת התביעה משלא צירף לכתב התביעה הנוכחי הסכם הלוואה בכתב בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות.

כן טענו, כי עילות התביעה התיישנו ודין התביעה להדחות גם מטעם זה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפסק הדין ובטענות הצדדים, נחה דעתי, כי דין העירעור להיתקבל.

...

באשר לפירוט הנדרש בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, לאחר שעיינתי בכתב התביעה הנוכחי נחה דעתי, כי כתב התביעה מפורט דיו ומכיל את כל הפרטים המהותיים הדרושים על פי סעיף 8(ב) לחוק הלוואות חוץ בנקאיות.

אין בידי לקבל את קביעת בית המשפט קמא, כי עיון בכתבי התביעה השונים מעלה, כי לכאורה טענותיו של המערער בכתב התביעה הנוכחי אינן תואמות את טענותיו הקודמות, ואולי אף עומדות בסתירה להן.

מקובלת עליי טענת המערער בעניין זה, כי נוכח פסקי הדין הקודמים אשר הורו על מחיקת כתבי התביעה בהיעדר פירוט מספיק, התעורר הצורך בהרחבת הטענות בכתב התביעה הנוכחי והוספת פירוט באשר לפרטי ההלוואה, על מנת לעמוד בדרישות חוק הלוואות חוץ בנקאיות.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' הרשם הבכיר יניב לוזון) מיום 21.6.23 במסגרתה נדחתה התביעה הכספית שהגישה המבקשת, לקבלת תגמולי ביטוח על סך 55,542 ₪, אגב חיובה בתשלום שכר טירחת עו"ד בסך 9,747 ₪ כולל מע"מ והוצאות בסך 2,000 ₪.

כפי שעולה מדו"ח עו"ש של חשבון הבנק המשותף, החשבון נמצא בשגרה בחריגה ונכון ליום 13.12.23 היה ביתרת חובה על סך 28,712 ₪, בנוסף המבקשת ובעלה כל חודש נדרשים להחזיר כ-7,586 ₪ כהחזר חודשי עבור 3 הלוואות וזאת בנוסף ל-5 הלוואות חוץ בנקאיות מחברת האשראי MAX עם החזר חודשי על סך 3,100 ₪ זאת מאחר והבנק כבר לא מאפשר להם ליטול הלוואות.

(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת העירעור או על דחיית המועד להפקדתה.

כמו כן, המבקשת לא פירטה בבקשתה ובתצהיר התומך בה, מהם הניסיונות שעשתה לגייס את הסכום הנידרש מקרובי מישפחה, מחברים ומכרים או במסגרת הלוואה מהבנק או ממקורות מימון נוספים לרבות אסמכתות בדבר דחיית בקשות להלוואה.

...

ראו לעניין זה ע"א 2408/13 רוטמן נ' פלאפון תקשורת בע"מ (30.05.2013) שם נפסק כי: "בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים, עד כדי עיכוב ביצוע תשלום סכום ההוצאות שנפסקו לחובתם. המבקשים לא טענו כלל, כי מצבה הכלכלי של המשיבה מוטל בספק, ואף לא הציגו תשתית ראייתית מספקת לטענתם, כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך, אם לא יעוכב ביצוע החלטה בעניינם. הלכה מושרשת היא, כי במקרים מעין אלו, ועל דרך הכלל, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, מאחר שהחיוב הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך, וכספים ששולמו על-ידי המבקש, ניתן יהיה להשיבם בסופו של יום, במידה שהמבקש יזכה בערעורו (ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (30.8.2009); ע"א 5217/12 גיטליס נ' עו"ד ארז (15.8.2012); ע"א 5306/12 אדרי נ' פקיד שומה (29.8.2012)).

לא שוכנעתי כי ביצוע פסק הדין יגרום להתמוטטות כלכלית של המבקשת ובעלה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, ואת הבקשה לפטור מערובה.