רקע עובדתי תמציתי וההליך שבפניי
בפניי בקשה להורות על ביטול פסק דין חלוט אשר ניתן בבית משפט השלום בבית שאן במסגרת תיק מספר 57582-07-12 (להלן : "הליך בית שאן"/"פסק הדין") ובטול פסק הדין שניתן בערכאת העירעור (מחוזי-נצרת) בתיק מספר 27715-09-13, אשר דחה את העירעור על פסק הדין, ולהורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה אחרת בבקשה לביטול פסק הדין.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את עדויות המבקש ומר גמיל, ועל אף שלא הוגשה תגובה מטעם המשיב ולא התייצב הוא לעדות, לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה, ואנמק;
בע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר ואח' (30.5.21), נפסק :
" ככלל, עיקרון סופיות הדיון מחייב שלא ניתן יהיה לבטל פסק דין שהפך חלוט. אם לעולם יתאפשר לבעל דין לעורר מחדש מחלוקות בין הצדדים שהוכרעו זה מכבר – שוב ושוב, באותו עניין – ברי כי לא יהיה טעם של ממש בפניה לפיתרון הסיכסוך בבית המשפט מלכתחילה...יחד עם זאת, סופיות הדיון אינה חזות הכול. לעיתים, גם לאחר שנוהל ההליך, ופסק הדין הפך חלוט, גוברים בדיעבד שקולי צדק על הטעמים שביסוד עיקרון סופיות הדיון. בכגון דא, דורשת שורת הדין כי פסק הדין יבוטל, והמחלוקת בין הצדדים תלובן ותבורר מחדש...בהתאם, ניתן למצוא בפסיקה כי עומדת לבית המשפט סמכות עקרונית, טבועה, לבטל פסק דין אזרחי; הליך שזכה לכינוי 'משפט חוזר אזרחי'...".
בע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (25.2.10), נפסק :
"עקרון סופיות הדיון עקרון מושרש הוא במשפטנו ואין להפחית בערכו. מגולמים בו צרכיה של מערכת המשפט שלהבטחת יעילותה נידרש לשים סוף לדיון ולא לאפשר פתיחת דיונים מחדש. אינטרס זה אינו רק מערכתי אלא אינטרס של כל פרט הזקוק למערכת המשפט וממתין לבירור עניינו במצב בו משאביה של המערכת מוגבלים... האנטרס החברתי ליצירת כלל של סופיות הדין נוגע גם לצורך בודאות ויציבות של פסק הדין, וכנגזר מכך גם לאמון הציבור במערכת המשפט ... לצד זאת מגולם בעקרון זה הצורך להגן על המתדיין שכנגד שלא יוטרד יותר מפעם אחת בשל אותה עילה או פלוגתא. עקרון זה מאפשר לצד שכנגד לכלכל את צעדיו בעתיד הן באשר לענייניו הכספיים והן באשר לענייניו האישיים ללא חשש כי יוטרד פעם נוספת באותו עניין בו הוכרע הדין...מנגד ניצב העקרון לפיו אין מעוול נמצא נשכר בעוולתו...פסיקת בית משפט זה הכירה בכך כי כאשר מדובר בתרמית בהשגת פסק הדין, נקודת האיזון נוטה לכיוון האמת והצדק, ולפיכך ניתן יהיה לבטל פסק דין חלוט שהושג במירמה ולערוך משפט חוזר אזרחי ... אעיר אגב הדברים כי בית משפט זה אף הרחיב והכיר עקרונית באפשרות לבטל פסק דין חלוט בשל ראיות או עובדות חדשות שנתגלו ללא שנטענה מירמה ... עם זאת, על מנת לא לפרוץ לחלוטין את עקרון סופיות הדיון ועל מנת לאזן בין שני העקרונות נקבעו כללים ותנאים לביסוס עילה לביטול פסק דין בשל מירמה, ואף צוין כי הענות לבקשה מעין זו תישקל במשורה ובכפוף לתנאים מחמירים ... התנאים עצמם טרם גובשו באופן מובנה, אך ניתן ללקטם מפסקי דין אשר עסקו בנושא מכיוונים שונים. אפנה כעת לסקירת כללים אלו. תנאי 1: אמינות לכאורית...תנאי 2: חיוניות הראיה...תנאי 3: ראיות חדשות ושקדנות סבירה".
במקרה דנא המבקש הגיש תובענה לביטול פסק דין (משפט חוזר) במסגרתו מבקש להורות על ביטול פסק דין חלוט אשר ניתן על ידי בית משפט השלום ובטול פסק הדין שניתן בערכאת העירעור בבית המשפט המחוזי, ובאותה נשימה מבקש שהמשיב ישפה אותו על כל הנזקים שנגרמו לו בעקבות פסק הדין ובין היתר הסכומים שנפסקו לטובתו ולטובת חברת המוניות בנוסף לריביות שנצברו בתיקי ההוצל"פ, סכום הפקדון שהועבר לידי המשיב במסגרת העירעור על פסק דין וכיוצ"ב, מבלי לנקוב בסכום התביעה, ומבלי לבקש סעד של פיצול סעדים.
...
מסקנה הזוכה לחיזוק הואיל והמבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובסופו של יום חזר בו מהערעור.
לא זו אף זו, ספק בעיני אם הכרעת הדין וגז"ד שניתנו ביחס לאלכס היה בהם בכדי להשפיע על תוצאות פס"ד בהליך בירושלים, שעה שנספק שם : "על כן אני קובעת כי הנתבע היה צריך להעביר את הביטוח על שמו, ומשלא עשה כן מובן כי התרשל...".
בנוסף, סבורני כי יש לנקוט במשנה זהירות בהיעתרות לבקשה, כאשר טענת המרמה מיוחסת לא למשיב אלא לנהג ברכבו והוא לא חלק מתביעה דנא, והוא אף לא נתבע ולא התבקש זימונו לעדות.
האמור לעיל לצד השיהוי בהגשת הבקשה, מביאים אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ללא צו להוצאות וכך אני מורה.
