מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית תביעה לביטול הסכם גירושין שנחתם תחת אלימות

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 902297/3 בבית הדין הרבני האיזורי תל אביב יפו לפני כבוד הדיינים: הרב ישראל שחור, הרב **** כ"ץ, הרב חיים וקנין המבקשת: פלונית המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד יצחק אבידן) הנידון: דחיית תביעת לביטול הסכם גירושין מטענות עושק רמיה ואי קיומו על ידי הצד שכנגד פסק דין
המסגרת הבסיסית ההלכתית והמשפטית היא שהסכם גירושין שנחתם בין הצדדים ואושר בבית הדין הרבני, מהוה התחייבות ממנה לא ניתן לחזור.
בכל התקופה הזו כבר לא הייתה נתונה תחת מרותו של המשיב - האיש ולא היה לה לחשוש מפניו, ובכל זאת לא העלתה טענות לביטול ההסכם.
לפיכך אנו דוחים את טענות המערערת כנגד תוקפו של הסכם הגירושין.
לגופם של דברים אף אם נקבל את כל העדויות וההוכחות בלא ערעור ונתעלם מהשגות הצד השני בעיניין העדויות, הרי שאלו מעידות אכן על מחלוקת של ממש בין הצדדים, הכוללת אלימות מילולית ואף מקרה אחד של תיגרה פיזית של ממש שהסתיימה בחבלה על ידי האשה, ומהוות לכל היותר עילה לגירושין.
...
בנסיבות שלפנינו נעשה שימוש בזכות לטעון טענה בדבר אישור בלתי נאות של החוזה על ידי בית משפט, בחוסר תום לב, ועל כן דין טענה זו להידחות".
לפיכך אנו דוחים את טענות המערערת כנגד תוקפו של הסכם הגירושין.

בהליך תה"ס (תה"ס) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

תביעה האשה לאכיפת הסכם הגירושין: כנגזרת להכרעה לדחיית תביעת האיש לביטול ההסכם, הרי שדין תביעת האשה להיתקבל באופן עיקרוני, אך אף זאת לא באופן גורף; שכן, לא ניתן להיתעלם מהעובדה שלאחר חתימת ההסכם, הצדדים חזרו לחיות יחד כבני זוג למשך כשלוש שנים, וניהלו חיים משותפים.
לעניין זה ראו: ע"א 4946/94 אגברה נ' אגברה, פ"ד מט(2) 508, שם בוטל חיוב במזונות בהסכם הגירושין נוכח היתנהגות הצדדים המאוחרת להסכם ולאישור, אשר העידה הלכה למעשה, כי הם לא פעלו בהתאם להוראות ההסכם והתעלמו מקיומו: "עלינו לשאול איפוא, אם במקרה שלפנינו, מחזרתם של בני הזוג לחיים משותפים עולה כוונה מכללא לבטל את ההסכם בדבר המזונות שהמערער התחייב לשלם.  לדעתי התשובה לשאלה זו היא חיובית. הסכם הגירושין נעשה בשעתו  לקראת מציאות של חיים בנפרד תוך אפשרות שהאשה תינשא לאחר. חיש מהר התברר שהמציאות ששני הצדדים ראו נגד עיניהם בעת כריתת ההסכם שונה בתכלית. במקום חיי פירוד באו חיים במשותף; במקום אפשרות להנשא לאחר בא העדר אפשרות להנשא לאחר; במקום מזונות בסכום קצוב בא פרק זמן מתמשך של פרנסת הבית בלא קיצבה. ברור שאומד דעתם של בני הזוג היה שחזרתם זה לזו מהוה ביטול חיוב המזונות (וראה בע"א 442/83 מ' קם נ' ד' קם [פורסם בנבו] [5] , בעמ' 777). עצם הדבר שהבעל לא פנה כל אותן שנים לבית המשפט כדי לבטל פורמלית את תוקף הסכם הגירושין מלמד שהוא, לפחות, לא סבר שיש לאותו הסכם תוקף כמעין "פוליסת ביטוח" נגדו.
בטרם הגישה האם כתב הגנה מטעמה לתביעת האב לביטול ההסכם, הגישה האם בתאריך 26.11.18 בקשה לצוו הגנה כנגד האב בתיק ה"ט 60830-11-18, בטענה לארוע אלימות ביום 23.11.18 אשר ביצע האב כלפיה, בגינו האב נעצר.
תחת הכותרת "הערכה מסכמת של עו"ס לסדרי דין" בעמ' 11 לתסקיר (להלן: "ההערכה המסכמת של העו"ס") נרשמו הדברים הבאים: "מדובר בהורים גרושים לשלושה ילדים, שההתרשמות היא שעברו קשיים ואי שקט בחיי נישואיהם וגם כשהתגרשו בשנת 2015 חזרו לחיות יחד. מהתאור של האם עולה שימוש בסמים מצד האב וגם תאורי אלימות. תיקים שניפתחו לאב במישטרה- ניסגרו, למעט התיק האחרון שבו התלוננה האם על אלימות מצדו ונימצא בבדיקה. עם זאת ישנם גם תיאורים של אלימות מצד האם כלפי מ' ... נראה כי הסיכסוך הנוכחי מעצים את קשיי הילדים, הם נאלצים לבחור צד עד כדי הגשת תביעה נגד אביהם והאב נצבע בצבע שלילי ביותר על ידי האם בעיניהם ... ההתרשמות היא כי יתכן שגם בן זוגה תורם להסלמה נוספת בסכסוך". בסופו של דבר, הומלץ בתסקיר על המשך זמני שהות בין האב לקטין מ' במרכז קשר וכן הרחבת זמני שהות בהדרגה למפגשים עצמאיים.
ראשית יש לדחות על הסף את טענת האם כי אין לה חלק בסרוב הילדים לקיים קשר עם האב, ושבמשך השנים עשתה כל אשר לאל ידה להבטיח את קשרי האב עם הילדים.
...
טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.
לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.
שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.
התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.

בהליך תה"ס (תה"ס) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אומנם, ככל ולא היה מוגש ערעור על הכרעת הדין, ניתן היה לראות בהכרעת הדין ראייה חשובה בהליך זה, בייחוד בכל הנוגע לטענות האלימות של הנתבע כלפי חלק מילדיו והאוירה הקשה ששררה בבית.
להלן עקרי טענות הצדדים בתביעה זו. לטענת התובעת, יש להורות על ביטול הסכם שלום הבית לחילופין גירושין מחמת פגמים ברצון, ואלו נימוקיה: במהלך השנים סבלו התובעת וילדיה מאלימות מתמשכת מצד הנתבע שהגיעה לכדי היתעללות של האלימות הופנתה הן כלפי התובעת והן כלפי חלק מהילדים וכללה אלימות מילולית, נפשית וכלכלית.
התובעת חתמה על ההסכם תחת כפייה ולחץ, תוך איומים ומסע לחצים, שעה שהנתבע עשק וניצל את מצוקתה של התובעת שהיתה שרויה במצב נפשי קשה לנוכח היתנהגותו כלפיה.
מנגד, לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה מכל וכל, ואלו נימוקיו: מדובר בהסכם שקבל תוקף של פסק דין ועל כן היה על התובעת לפנות לערכאת העירעור בכדי לבטל את פסק הדין ומשלא עשתה כן, יש לדחות את התביעה.
כך גם נקבע בחוות דעת המומחה אשר לא נסתרה: "כלומר מדובר במערכת יחסים מורכבת מאד, מתאפיינת בתלות קיצונית בבן זוגה". בעניינינו, התרשמתי כי הנתבע ניצל את חולשתה ומצוקתה של התובעת ואת פחדיה ושיכנע אותה כי הסיכוי היחיד שלה להציל את הבית ולעשות שלום בית זה לחתום על ההסכם נשוא התביעה ולוותר על הבית, כאשר הנתבע משכנעה כי העיקר בהסכם הוא החלק שמתייחס לשלום הבית וזה מה שעליה לעשות על מנת לזכות בשלום בית ולהוכיח את רצינות כוונותיה.
...
לסיכום, בגין דמי המזונות השוטפים, לא כולל מדור ואחזקתו, ישלם האב לידי האם עבור מזונותיהם של הקטינים ב' ש', ש', ש' וי', סך של 1,150 ₪ לחודש עבור כל קטין, ובסה"כ 4,200 ₪ לחודש.
על כן, אני קובעת כי הוצאות הקטינים בגין אחזקת מדור עומדים ע"ס של 1,250 ₪ בחודש.
סוף דבר: אשר על כן, מכל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה לביטול הסכם שלום בית ולחילופין גירושין – מתקבלת כמפורט בסעיפים 129 ו 137- לעיל.

בהליך תה"ס שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עוד נאמר על ידיה שתכלית ההסכם הייתה "הבטחתו הברורה של הנתבע, כי באם תסכים התובעת לחתום על ההסכם לא יהיו יותר מריבות, השפלות, אלימות בבית" (סעיף 19) וכי ההסכם נחתם לדרישת הנתבע שהבהיר לה "שהסכוי היחיד שיהיה שלום בית והוא יפסיק עם האלימות והבגידות, זה שנחתום על הסכם ממון, אשר לפי הלשון שאני זוכרת עד היום "שהנכסים ילכו לילדים שלנו ולא לעורכי דין" (סעיף 27) וכי ההסכם נחתם מתוך טעות כשהנתבע הציג לפניה מצג שמדובר בהסכם שלום בית שלא יגיע לכלל מימוש (סעיף 140).
מעדותו של אחיה עולה תמונה הפוכה לפיה גם בשלב מחיקת ההליך הקודם ומחיקת תביעת הגירושין, וגם בשלב עריכת ההסכם ולאחריו, נותרה עימה משפחתה בקשר ותמכה בה. בה בשעה שמצאתי את עדות עוה"ד, באשר למסכת האירועים והנסיבות של עריכת ההסכם, כמהימנה ואמינה, הרי שגירסת התובעת באשר לנסיבות עריכת ההסכם, חתימתה עליו ואישורו, ואף באשר לאי הבנתה את הוראותיו, אינן מתיישבות עם הגיונם של דברים ועם מהלכם הסביר והרגיל.
עתירתה לביטול ההסכם נדחתה על ידי הערכאה הדיונית וערעור שהגישה על פסק הדין נדחה אף הוא.
את מצבה הפנימי הירוד הנטען, המצוקה הקשה בה שהתה לטענתה, בה לשיטתה גם בית המשפט לא יכול היה להבחין, ביקשה התובעת להוכיח באמצעות חוות הדעת של ד"ר מ' שמסקנה "לא היה לה רצון ודעת משל עצמה תוך שבוש יכולת שיפוטה ותפיסת מציאות שלה ובמצב זה תחת אילוץ חתמה על ההסכם". כמפורט לעיל, אני דוחה את מסקנות חוות דעת מ' למצוקה או ליקוי בעת אישור ההסכם.
...
בנסיבות אלה אני קובעת שהפעלת ברירת הביטול לפי כל אחת מהאפשרויות (שלוש וחצי שנים לאחר שהתגלתה הטעות בדיון; שנתיים וחצי לאחר שפעלה עם אחיה לקבלת יעוץ; או חצי שנה לאחר הפירוד ונפסקה המצוקה הנטענת) לא נעשתה תוך זמן סביר.
לאחר שבחנתי היטב את כל טענות התובעת, עיינתי בחומר הראיות והתרשמתי באופן ישיר מהעדים השתכנעתי שלא נפל פגם ברצונה של התובעת בכריתת ההסכם אלא בחרטה שנולדה לאחר מכן אשר לכל היותר עולה כדי טעות בכדאיות העסקה ואינה מקימה עילה לביטול פסק הדין.
סיכומו של דבר הוא שלא עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי שנפל פגם ברצונה או בקיומה של הסכמה אחרת זולת זו שבאה לידי ביטוי בהסכם.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המערער הגיש ערעור על הכרעות בית משפט קמא בכלל התביעות, ואולם במסגרת הדיון שהתקיים לפנינו ביום 1.3.23 הגיעו הצדדים להסכמות באשר לעיקר המחלוקות ביניהם, זולת לסוגיה הנוגעת לתביעת לשון הרע שהגישו המערערים, המערער 1 ואביו, נגד המשיבה ובכך נתמקד.
בית המשפט דחה את התביעה אחר שמצא כי יש ממש בטענות המשיבה ביחס לאלימותו כלפיה.
המשיבה הגישה הסכם גירושין מזויף חתום לכאורה על ידי המערער ומומחה בית המשפט מצא כי החתימה מזויפת בסבירות גבוהה.
בכך יש לדחות אף את מלוא טענות אביו של המערער שכן הפרסומים בהן היה מעורב היו הפירסום השלישי והפרסום העשירי החוסים, כאמור, תחת הגנת סע' 13 (5) לחוק המהוה הגנה מוחלטת ואף אין צורך לבחון אם היה בהם אמת.
פסק דינו של בית משפט קמא בתמ"ש 28244-07-20 יבוטל, לרבות החיוב בהוצאות שם. מכח פסק דיננו זה ערעור על תלה"מ 24669-04-20 נדחה ללא צו להוצאות.
...
לפיכך מצא בית המשפט כי לא ניתן לקבוע כי טענותיה של המשיבה בדבר אלימות מצד המערער אינן טענות אמת - ההיפך הוא הנכון.
מתוך שכך מצא בית המשפט כי בנדון התלונות שהוגשו למשטרה כמו גם הטענות לאלימות אשר עלו בעת ניהול ההליכים בין הצדדים, בפני בית המשפט, העו"ס והמומחה, חוסות תחת ההגנות הקבועות בסע' 13(5), שעניינו בפרסום תוך כדי הליך משפטי, וכן בסע' 15(8), שעניינו בהגשת תלונה למשטרת ישראל, כרשות מוסמכת.
לפיכך מצא בית המשפט כי גם בעניין זה אין לראות בתלונה שהוגשה, ככזו שהוגשה בחוסר תום לב, שכן דובר על מהלך דברים בו בתקופת הסכסוך שבין הצדדים הופקדה המחאה בידי המערער במקביל למשיכת כספים במזומן על ידו מן החשבון המשותף, פעולות המעוררות תהייה, כך שלא הוכח כי מדובר בתלונה שהוגשה בחוסר תום לב. בית המשפט הוסיף וקבע כי ההגנות שבסע' 13(5) ו- 15(8) יחולו גם ביחס לטענותיה של המשיבה במשטרה ובבית המשפט כי המערער הוא עבריין, כי בביתו מצויים עבריינים וכי הוריו מעורבים בפלילים.
אם נכנס הפרסום לד' אמות של אחת החסינויות - דין התביעה להידחות.
בחוות דעתו המשלימה מיום 26.4.21, אשר צורפה לתצהיר המשיבה מיום 13.5.21 קבע העו"ס אברי סוטון כך: "בסיכומו של דבר, לאור קריאת המסמכים שהועברו לידי והמפגש עם ל., התרשמותי היא, כי ל. חיה לאורך מספר שנים במערכת יחסים בעלת מאפיינים אלימים, אשר העיקריים שבהם באו לידי ביטוי בשליטה כלכלית מצד בן הזוג, אשר הושגה באמצעות איומים, אלימות נפשית ואלימות פיזית. יחד עם זאת, בשל הריחוק בין בני הזוג, הפסקת האלימות לדבריה מצידו של אלירן ומיעוט המפגשים ביניהם, אני, מצטרף להערכתה של גב' מעיין דבש כי נכון להיום הערכת המסוכנות לאלימות חוזרת כלפי ל. הינה נמוכה בטווח הארוך, אך עם זאת – בינונית בטווח הקצר, וזאת לאור הנתונים שעלו במסגרת בדיקתי, אימות אל מול המסמכים שהגישה והסכסוך המשפטי המתמשך ביניהם" (הדגשה שלנו).
המערער ניסה לערער את העדויות הנזכרות ולמצוא פרכות וסתירות כאלה ואחרות בעדויות המשיבה ואחיה, ואולם גם לאחר שעיינו בעדויות הנזכרות לא מצאנו פרכות של ממש בנטען והעולה מן הנטען הוא כי הייתה אוירה של אלימות, מעקב והצרת צעדיה מצידו של המערער כלפי המשיבה.
לפיכך אף לעניינה של תלונה זו לא מצא בית המשפט כי היא הוגשה בחוסר תום לב בפן הסובייקטיבי ואנו סבורים כי אין עילה של ממש להתערב אף בקביעתו והתרשמותו זו. לבסוף, אשר לטענות הנוגעות להטרדת הגננת של הקטינה, מצאנו ממש בטענות אלו, ונראה כי אף הן לא נטענו בחלל ריק.
מכלל האמור עולה כי יש לדחות את ערעורם של המערערים בכל הקשור לדחיית תביעתם בגין לשון הרע.
בנסיבות העניין, ומכיוון שהצדדים הגיעו להסכמות באשר למירב המחלוקות בניהם, והמשיבה אף ויתרה על הפיצוי שנפסק לטובתה בתביעת לשון הרע אותה היא הגישה, ומכיוון שמצאנו כי על אף שאין הדברים מגיעים כדי לשון הרע הרי שקיימת הפרזה בתלונותיה של המשיבה כלפי המערער, לא מצאנו מקום להוסיף ולחייב את המערער בהוצאות הליך זה. בנוסף ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 1.3.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו