ערעור על דחיית תביעה בסדר דין מקוצר

חרף הכלל האמור, יש אסמכתא גם לדחייה של טענת סף במקרה דומה: ע"א 1286/01 שמואל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פיסקה 8 לפסק-הדין (פורסם ב'נבו', 15.9.2005): "לטענת המשיב דין העירעור להידחות על סף, משום שבערעור על "החלטה" עסקינן ומחייבת היא בקשה וקבלת רשות ערעור מבית-המשפט – דבר שלא ניתן בתיק זה. אין לדחות את ערעור מטעם זה. אמנם המערער הציג את עניינו כערעור על ההחלטה המהוה "החלטה אחרת" לעניין סדר הדין האזרחי, במקום שהיה עליו לערער דוקא על פסק-הדין והפסיקתה הכוללת בחובה את ההחלטה (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) עמ' 690), אך טעות זו אינה מצדיקה דחייה על הסף, ובמיוחד לאור העובדה כי הפסיקתה אשר ניתנה על-ידי הערכאה הראשונה מהוה פסק-דין לכל דבר ועניין – ואף לצורך הגשת ערעור בזכות וללא נטילת רשות מיוחדת.

ב-ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה (1) 66, 69 (4.12.1990) (להלן: "פרשת בן צבי"), נכתב: "לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להיתגונן, זאת משום ש"סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו..." (שם, בעמ' 618).

...

חרף הכלל האמור, יש אסמכתא גם לדחייה של טענת סף במקרה דומה: ע"א 1286/01 שמואל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פיסקה 8 לפסק-הדין (פורסם ב'נבו', 15.9.2005): "לטענת המשיב דין הערעור להדחות על סף, משום שבערעור על "החלטה" עסקינן ומחייבת היא בקשה וקבלת רשות ערעור מבית-המשפט – דבר שלא ניתן בתיק זה. אין לדחות את ערעור מטעם זה. אמנם המערער הציג את עניינו כערעור על ההחלטה המהווה "החלטה אחרת" לעניין סדר הדין האזרחי, במקום שהיה עליו לערער דווקא על פסק-הדין והפסיקתה הכוללת בחובה את ההחלטה (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) עמ' 690), אך טעות זו אינה מצדיקה דחייה על הסף, ובמיוחד לאור העובדה כי הפסיקתה אשר ניתנה על-ידי הערכאה הראשונה מהווה פסק-דין לכל דבר ועניין – ואף לצורך הגשת ערעור בזכות וללא נטילת רשות מיוחדת.

לעניין זה, ראו: פש"ר 37381-04-12 ויגדור נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 12 להחלטה (פורסם ב'נבו', 28.8.2012): "מן האמור עולה, אפוא, כי אין המדובר בראיה טכנית ופשוטה... ולנוכח ההשלכות העשויות להיות לקביעה זו על המבקש, בין בהליך זה ובין בהליכים אחרים, סבורני, כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי החלטה בדבר הגשת הראיה תחייב מתן אפשרות למשיב לחקור את עורך המסמך וכן מתן אפשרות למשיב ליתן את תגובתו העובדתית המפורטת לנטען בראיה הנוספת שהגשתה נתבקשה ואף להביא ראיות לסתור, שאם לא כן ייגרם למשיב עוול של ממש." בענייננו, הראיה שהוגשה בשלב מאוחר של הדיון אינה מהווה מסמך טכני גרידא, אלא בעלת משקל מהותי כאשר השופטת המלומדת סמכה עליה את הכרעתה, כך שמִן הראוי היה לאפשר למערערת להגיב וליתן התייחסות עניינית לתוכנה.

סוף דבר מקובלים עליי דברי המערערת, כי בית-משפט קמא לא נדרש להכריע בשלב מקדמי זה ובטרם התבררה התביעה לגופה בשאלת טיב זכויות הצדדים והטענות לגופן.

בשים-לב לשיקולים דלעיל, אני מקבל את הערעור.

התביעה בבית משפט השלום, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר (ת.א (שלום ת"א) 52759/08) עסקה רק בהלוואות האישיות שנתן התובע לשטרק ולעומר.

שלב הערעורים התובע הגיש ערעור על דחיית תביעתו (ע"א 3836/14); שטרק ועומר הגישו ערעור על כך שהיתקבל רכיב ההלוואות האישיות (ע"א 3800/14).

בפסק דין שניתן ב- 10.6.2015 בע"א 3836/14 נדחה עירעורו של התובע על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות").

...

ברמה המשפטית יתכן שדי היה באמור כדי להגיע למסקנה שהתובע איננו זכאי לביטול ההסכם מול הנתבע ולהשבת הכספים שניתנו לו במישרין.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל ומכלול החומר בתיק, דין התביעה (שנותרה) כנגד עומר, להדחות.

התביעה כנגד עומר בענין ההלוואות האישיות נדחית.

בעקבות ההחלטה הנ"ל נתן כב' השופט יפרח באותו יום, 25.12.02, פסק דין שבו חייב את אלישבע לשלם ליהודית את מלוא סכום התביעה בסדר דין מקוצר – 136,172 ₪, בצרוף ריבית שנתית של 18% מיום הגשת התביעה ואילך, הוצאות משפט בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ושכר טירחת עו"ד בסך של 8,500 ₪ + מע"מ. ערעור על ההחלטה בבר"ל ופסק הדין בעירעור אלישבע הגישה ערעור על ההחלטה ופסק הדין של כב' השופט יפרח הנ"ל מיום 25.12.02 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בע"א 1342/03.

סיכום התביעה בסדר דין מקוצר על סך 136,172 ₪ שהגישה יהודית נגד אלישבע נדחית במלואה.

...

סיכום התביעה בסדר דין מקוצר על סך 136,172 ₪ שהגישה יהודית נגד אלישבע נדחית במלואה.

לאור זאת, אני מורה ליהודית ולמי מטעמה להשיב לאלישבע את כל הכספים שנגבו ממנה בעקבות פסק דינו של כב' השופט יפרח שניתן בתיק ביום 25.12.02 ובוטל בבית המשפט המחוזי, לרבות הוצאות משפט, שכר טרחת עו"ד והוצאות גביה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד שבו נגבו הכספים ועד למועד השבתם לאלישבע.

התביעה שכנגד על סך 250,000 ₪ שהגישה אלישבע נגד יהודית נדחית אף היא במלואה.

השופטת ש. יעקובוביץ ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט עמיעד רט) בת.א. 41273-06-15, אשר ניתן ביום 15.8.2021 ובגדרו נדחתה תביעת שבוב חוזית שהגיש המערער, המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל), בסדר דין מקוצר, כנגד המשיבות הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן- הכשרה) וכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן- כלל), מכוח הסכם השבוב שבין הצדדים (להלן - ההסכם), בגין גמלאות נכות מעבודה ששילם וישלם למר ב.ע (להלן- הנפגע), תוצאת חבלה בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 22.6.2008 והוכרה כתאונת עבודה (להלן- התאונה).

...

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי במארג הראיות שבא לפני בית משפט קמא אין כדי לבסס ולהוכיח טענה זו. 30.2 באשר לטענת ההגנה 'המקורית', אשר הועלתה על ידי הכשרה ולפיה התאונה ארעה שעה שהנפגע עשה שימוש ברכב שבבעלות מעבידו, סבורני כי זו נזנחה על ידה במהלך שמיעת הראיות ואף לא הועלתה על ידה בכתב התשובה לערעור.

כפי חברתי השופטת יעקובוביץ אף אני סבורה כי לא היה מקום להתיר להכשרה להעלות טענות עובדתיות סותרות, תוך מתן רשות, חרף התנגדות חוזרת ונשנית, למעבר מגרסה עובדתית אחת לשנייה, לשלישית אף לרביעית.

יהודית שבח, שופטת, סג"נ השופט י. אטדגי מסכים לחוות דעתה של השופטת יעקובוביץ ומצטרף להערותיה של השופטת שבח יונה אטדגי, שופט התוצאה הערעור מתקבל.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט זיו אריאלי) מיום 13.5.23 בת"א 16662-10-18 בגדרה נדחתה בקשתה לביטול פסק הדין שניתן ביום 12.3.23 בהעדר התייצבות לדיון ההוכחות שנקבע לאותו יום.

באשר לסכויי העירעור, טוען המשיב כי אלה קלושים ובית המשפט קמא כבר אמר את דברו במספר הזדמנויות כולל בקשה לביטול פסק הדין מיום 12.3.23 שכן פסק הדין ניתן לאחר 5 שנים של ניהול התיק בתביעה בסדר דין מקוצר כאשר המבקשת זומנה כדין ולא התייצבה לדיון ההוכחות בתיק.

...

לאור כל האמור, לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי מצבה הכלכלי קשה מאוד, עד שאינו מאפשר תשלום האגרה או הפקדת הערובה.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקשת תשלם את האגרה ותפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 27.9.23, שאם לא כן תימחק בקשת רשות הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת.