כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ערעור על דחיית מעמד לבת זוג של ישראלי מכוח נוהל בני זוג

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם ל"נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן-זוג זר של ישראלי" (מס' 5.2.0017; להלן – נוהל הפסקת הליך מדורג) הוזמנו בני-הזוג לריאיון ביום 17.12.13, אך לריאיון התייצבה בת-הזוג בלבד.
בנסיבות אלה קבע בית-הדין כי המערער רשאי להגיש רק בקשה שיורית מכוח "הנוהל השיורי של מתן מעמד מטעמים הומנטאריים". בהמשך פסק-דינו פנה בית-הדין לבחינת השאלה: האם הטעמים ההומניטריים שהציג המערער מעלים "סיכוי מסוים" לקבלת מעמד מטעמים הומנטאריים, שיש בו כדי להצדיק את העברת הדיון בבקשה לועדה הבינמשרדית, והאם נפל פגם בהחלטת המשיב לדחות על הסף את בקשת המערער.
אחד מהנהלים, הוא נוהל בני זוג – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין", שמכוחו הגיש המערער בשעתו את בקשתו לקבלת מעמד בישראל, בהיותו, על-פי הנטען, בן זוג של אזרחית ישראלית.
...
טענות נוספות שהעלה המערער, בדבר פגמים בהליך שהתקיים לפני מנהלת לשכת מינהל האוכלוסין, אינן אמורות לשנות את המסקנה בדבר דחיית הערר.
ב, קרי – "בקשת סרק שאינה מעלה עילה של ממש". מכל מקום, גם אם נפל פגם בהחלטתה של מנהלת הלשכה, ומבלי לקבוע שנפל פגם בהחלטה, הרי שבכל מקרה בסופו של יום נדונה הבקשה על-ידי ראשת הדסק, שהיא הגורם המוסמך לבחון את הבקשה, וזו החליטה לדחות אותה בהחלטה מנומקת, שכאמור אין עילה להתערב בה. התוצאה על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ש"ח. הפיקדון שהפקיד המערער יועבר למשיב, על-חשבון פסיקת ההוצאות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשנת 2016 החלו בהליכים אל מול המשיב לצורך הגשת בקשה להסדרת מעמדה של המערערת בישראל מכוח היותה בת זוג של אזרח ישראלי ומכוח נוהל חיים משותפים.
לאור זאת ולאור העובדה שהמוזמנת הייתה רשומה כנשואה לבן זוג אחר והנה שוהה בלתי חוקית, החליט המשיב ביום 27.11.17, עוד קודם לבחינת עניינם של המערערים, כי על המערערים להמציא ערבות על סך 30,000 ₪ להבטחת יציאת המערערת מהארץ, זאת כתנאי מקדים לבחינת הבקשה.
המערערים טוענים כי החלטת המשיב שדחה את בקשתם לאחר שהפקידו את הערבות הנה בלתי חוקית, ניתנה בנגוד לנוהל הסדרת מעמד של בני זוג ומהוה הפרת הבטחה מנהלית שניתנה להם על ידי נציגי המשיב.
...
כן נקבע כי לעוררים שמורה הזכות להביא עניינם בשנית בפני בית הדין, ככל שההחלטה החדשה של המשיב לא תהא מקובלת עליהם.
לאור המפורט לעיל, בסיכומו של דבר אינני סבור כי בפסק דינו של בית הדין נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. אשר על כן, הערעור נדחה.
לפנים משורת הדין ולמרות שחלף זמן רב מאז הסכמת המשיב לבחון את העניין בשנית מבלי שהמערערים נקטו בהליך לפתיחת הבקשה מחדש, הנני מורה כי המערערים יכולים לפנות למשיב בבקשה לבחון מחדש את עניינם וזאת בתוך 30 יום מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לסעד זמני בעירעור שהוגש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 1176-16 (כבוד הדיינת באפי תם) מיום 13.4.2016, בו נדחה עררם של המבקשים ונקבע כי על המבקשת 2 (להלן – "המבקשת") לצאת את הארץ, ובבוא העת יהיה רשאי המבקש 1 (להלן – "המבקש") להגיש בקשה להזמנתה כבת זוג, וזו תיבחן בהתאם לנהלי המשיב.
ביום 26.2.2015, מיד עם סיום תקופת האשרה שניתנה למבקשת, פנו המבקשים להסדרת מעמד מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן – "הנוהל"), כאשר המבקשת המשיכה לשהות מאז שלא כדין, ונקבע למבקשים תור להגשת הבקשה ביום 3.5.2015.
בנוסף, טוענים המבקשים כי החלטות המשיב נעדרות היתייחסות לטענות המבקשים גופן, וכי המשיב לא בחן את מהות הקשר ביניהם אלא החליט על דחיית הבקשה על הסף.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובתגובת המבקשים החלטתי לדחות את הבקשה לסעד זמני בערעור.
על המבקש מוטל הנטל להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד – שיש להליך הערעורי סיכוי להצליח, והאחר – שמאזן הנזקים מטה את כף המאזניים להיעתר לבקשה (בן-נון וחבקין, הערעור האזרחי (2012), 586-587; עע"ם 6754/13 שרסטה נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 16.2.2014)).
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסעד זמני נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת המערערים הוגשה מכוח הוראות נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין (5.2.09) (להלן: נוהל חיים משותפים).
המערער הוסיף וטען כי לא ידע שבקשתו לעיון מחדש נדחתה וכי יש לו בת זוג בישראל.
בנוסף, נטען כי בית הדין בחן את החלטת המשיבה בראי מיתחם הסבירות, בעוד שהיה עליו להדרש לפגיעה המשמעותית שתגרם למערערים כתוצאה מהחלטת המשיבה, שבעטיה ייאלצו להמשיך בחייהם המשותפים בעוד שהמערער ישהה בחו"ל, או לחילופין יהא על המערערת להפסיק את לימודיה ולהתנתק ממשפחתה על מנת לשהות במחיצת המערער בחו"ל. המערערים תמכו טענותיהם באסמכתאות, מהן הם מבקשים ללמוד כי הדרישה מבן הזוג הזר לצאת את המדינה בטרם תבחן הבקשה לחיים משותפים, מהוה פגיעה בלתי מידתית בזכות לחיי מישפחה.
...
טענות המשיבה המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערעור על הסף, משום הגשתו בשיהוי ניכר ומשום שהמערער עשה דין עצמי ופעל בחוסר ניקיון כפיים.
מקובלת עליי מסקנתו, לפיה לא היה די בכך שהמערער הגיש את בקשתו עוד בטרם נעצר כדי להצדיק את עיכוב הרחקתו, בנסיבות בהן התקיימו הליכי אכיפה משמעותיים כנגדו עוד בטרם הוגשה בקשתו ובוצעה בדיקה ראשונית שתוצאותיה לא הצביעו במובהק על קיומם של חיים משותפים - (ר' עת"מ 23020-08-13 אקוינו ואח' נ' משרד הפנים (3.9.13); עת"מ 32052-07-11 מכטייב נ' משרד הפנים (6.12.11); עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (16.3.06), כהפניית בית הדין).
מקובלת עליי אבחנת בית הדין, לפיה ממצאי הבדיקה הראשונית אינם מלמדים על ניהול משק בית משותף - בעוצמה כזו שתצדיק התערבות בהחלטת המשיבה.
ביתרת טענות המערערים לא מצאתי ממש ולאור המקובץ – דחיתי את הערעור.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בר"ם 4329/16 – א' לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקשים: 1. אנדריי ריבלין 2. טיונובה ולנטינה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים – משרד הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה 3. ממונה על מירשם האוכלוסין 4. משטרת הגבולות – הממונה על ביקורת הגבולות (פורמלי) בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים ב[]תל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי) בעמ"נ 35233-04-16 מיום 24.5.2016 בשם המבקשים: עו"ד משה שאול ][]החלטה
לאחר סיום תקופת האשרה פנו המבקשים בבקשה להסדרת מעמד מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: הנוהל).
ערר פנימי שהוגש על החלטה זו נדחה; וביום 7.1.2016 הוגש ערר שנידחה בהחלטת בית הדין לעררים (כב' הדיינת ב' תם) אשר מצא כי הסדרת מעמד המבקשת כבת זוג לאזרח ישראלי אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והנורמות החברתיות שבקש המחוקק להתוות בתיקון מס' 6 לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950 והורה על יציאת המבקשת מן הארץ.
לעניין מאזן הנוחות נקבע כי המבקשים יכולים להוסיף ולנהל קשר זוגי ביניהם ואף לנהל את הליכי העירעור כשהמבקשת שוהה מחוץ לישראל, כשבכל עת יהא רשאי המבקש להגיש בקשה להזמינה לארץ – בקשה אשר תיבחן בהתאם לנוהלי המשיב.
...
ואולם, לא שוכנעתי כי הרחקת המבקשת מן הארץ לארץ מוצאה תגרום לנזק בלתי הפיך, בשים לב לכך שאין באמור כדי למנוע את בירור הערעור בבית המשפט לעניינים מינהליים (ראו בר"ם 7296/15 פלונית נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 12 (29.10.2015); בר"ם 5396/15 ירדן נ' משרד הפנים, פסקה 5 (20.9.2015)).
הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו עיכוב הליכי אכיפה במעמד צד אחד.
לפנים משורת הדין וכדי לאפשר למבקשת שהות להתארגן אני מורה כי המבקשת תעזוב את ישראל עד ליום 9.6.2016.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו